"העצים חוזרים לחיים, והם לא". 5 שנים לאסון הכרמל
כאלף בני אדם התכנסו במקום שבו נספו 44 קורבנות השריפה הקשה. "היער משתקם, אבל אנחנו לא מצליחים להמשיך הלאה", סיפרו המשפחות
כ-1,000 בני משפחה וחברים הגיעו בשעות הצהריים (ג') לאנדרטה שמעל "סיבוב המוות" בכרמל – המקום שבו נספו לפני שחמש שנים 44 אנשי שב"ס, כיבוי אש, משטרה ואזרחים באסון השריפה בכרמל. את הממשלה ייצג השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, וכן נכחו ראשי הארגונים במשרד - ממלא מקום המפכ"ל, ניצב בנצי סאו, נציבת השב"ס החדשה, רב-גונדר עפרה קלינגר, נציב הכבאות, רב-טפסר שחר אילון, וכן נציב השב"ס היוצא אהרון פרנקו.
לפני תחילת הטקס, נפגשו בני המשפחות השכולות עם מפקדיהם וחבריהם של הבנים שנפלו. ההורים ובני המשפחות, שהגיעו מכל רחבי הארץ, ניגשו אל קיר ההנצחה, הניחו פרחים ונשקו לשמות הבנים.
"לדעת שפה הבן שלי נהרג... לראות את היער והעצים שחוזרים לחיים והבן שלי לא? זה קשה מדי", סיפרה אביבה, אמו של איש השב"ס מישר חנן אוחיון, והוסיפה כי היא מגיעה לאנדרטה רק פעם בשנה. "אנחנו עסוקים בהנצחה. אני בעירי קריית שמונה, ואשתו בנצרת עילית, העיר שבה התגוררו".
בת שבע חייט, אמו של הכבאי רס"ר דני חייט, אמרה בכאב: "אנחנו באים לפה ורואים כל שנה את היער שמשתקם, נהיה ירוק. ואצלנו בפנים, בגופנו לא משתקמים. בנפשנו מנסים לחזק את הילדים שנשארו, את הכלות, את הנכדים".
יפה לוי, אמו של מישר מוריץ לוי שנהרג באסון, נשאה דברים בשם ההורים השכולים. היא סיפרה על בנה, שהיה בן למופת שנועד לתפקידי פיקוד בשב"ס, וסקרה את תחנות חייו בארגון. "הוא ראה בהדרכה סוג של שליחות – לחנך את המפקדים הבאים של השב"ס", סיפרה. "הוא גדל על ערכי אהבת הארץ וידע שנתינה לזולת היא זכו".
"באילו טלטלות מלאים חיינו", המשיכה. "ואני עומדת מול הבעתה ומגלה שזה אינו חלום. חסרו אנשים לתפקידים חשובים ביותר ב'צבא השמיים', ומי יתאים לזה יותר ממך. מי יכול להאמין שכבר חמש שנים עברו מאז אותו יום של אסון נורא, שבו 44 בנינו היקרים עלו במרכבות אש לשמיים. 44 מלאכים עלו אל השמים והותירו מאחוריהם חלל ענק שלעולם לא יתמלא. כל אחד ואחת מהן היו עולם ומלואו. לנו נשאר להתבונן בתמונותיהם, להנציח את זכרם ולפגוש בהם בחלומות, שהן כמו אוויר לנשימה".
השר ארדן אמר בטקס: "אנחנו עומדים יחד ומרכינים ראש עמכם. האובדן שלכם, הוא אובדן כבד למדינת ישראל, אובדן של אנשים ערכיים, שאבדו בדרך לשליחותם הלאומית. בדרך להציל חיים. השכול הוא הקשה במכאובי האנוש אך לא ניתן לו לשתק אותנו. אנחנו נדרשים להמשיך הלאה. הנתינה היא המורשת שהותירו".
"עצוב וכואב שרק אחרי האסון התחילו לתקן את הליקויים", הוסיף השר ארדן, "אבל על הבנים שלכם נאמר במותם ציוו לנו את החיים. כתוצאה מיישום הלקחים אנחנו מגיעים כיום לכל אירוע במהירות רבה יותר, ועם ציוד טוב יותר להצלת חיים ולצמצום נזקי השריפות".