כיצד ייראו בעתיד הערים החכמות בעולם?
70% מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים עד 2050 ומציאות זו מציבה אתגרים לאנושות בכל העולם. בתערוכת סמארט סיטי שהתקיימה לאחרונה בברצלונה, הציגו חברות ישראליות רבות את הדור הבא של הטכנולוגיות לערים חכמות. האם ישראל יכולה להוביל את השינוי העולמי?
הכל הופך להיות "חכם" ולא רק בני אדם. מטלפונים ניידים חכמים שהפכו להיות חלק מחיינו, בתים חכמים, מכוניות חכמות ובשנים האחרונות נכנס מושג חדש אל הלקסיקון: "ערים חכמות" (Smart Cities), שפותח דלת חדשה לשירותים של חברות יצואניות חדשות.
עוד על היצוא הישראלי:
כך מוכרים הישראלים ציוד רפואי לכל העולם
"כשהיצוא הישראלי גדל - כולנו מרוויחים"
נושא הערים החכמות החל לתפוס תאוצה ולא במקרה. על פי התחזית שמספקת האו"ם, עד שנת 2030 תתגורר בערים כ-60% מהאוכלוסייה ו-70% עד שנת 2050. כבר היום, כ-50% מהאוכלוסייה גרה בערים, כאשר 10% מתוכם מתגוררים במגה-ערים, ערים בעלות אוכלוסייה המונה 10 מיליון אנשים ומעלה. מציאות זו מציבה אתגרים רבים לאנושות בכל העולם, בסוגיות כמו אספקת שירותים וצרכי קיום בסיסיים, שמירה על תברואה וטיפול באשפה, בזיהום אוויר ומים, וכן מתן ביטחון לתושבים ומניעת פשיעה. כדי לאפשר לערים להתנהל, תוך שמירה על הקיים ואף להתפתח מעבר לכך, נדרשות התמודדות והשקעות אדירות שיכינו את הערים לעתיד.
סמארט סיטי - התערוכה הגדולה באירופה
תערוכת סמארט סיטי (Smart City Expo) שהתקיימה לאחרונה (16-19 לנובמבר) בברצלונה, נחשבת לתערוכה הגדולה בתחום באירופה. בתערוכה הוצגו טכנולוגיות לניהול ופיתוח ערים, וטכנולוגיות לשיפור חיי התושבים בהיבטים שהופכים את הערים לחכמות: תחבורה, תאורה, ביטחון, תשתיות חשמל ומים וטיפול בפסולת. נושא הביטחון והשליטה בערים קיבל דגש בתערוכה - על רקע אירועי הטרור באירופה.
המגמה העולמית נעה לכיוון העיור החכם - ולא מהיום, תוך השקעת משאבים אדירים לפיתוח הערים הגדולות בעולם והפיכתן לערים חכמות. כיום ניתן למצוא מספר ערים בעולם המתהדרות בהיותן "ערים חכמות", כדוגמת אמסטרדם, שטוקהולם, סינגפור, ריו דה ז'ניירו, ואפילו העיר העברית הראשונה, תל אביב שזכתה על כך בפרס בשנה שעברה.
בשנתיים האחרונות מקימים מכון היצוא ומינהל סחר חוץ הישראלי, ביתן לאומי בתערוכת סמארט סיטי, והשנה השתתפו בה 12 חברות ישראליות אשר הציגו את הטכנולוגיות שיצעידו בשנים הבאות את ערי העולם קדימה. ניסיון העבר מלמד שהתערוכות ככלל מהוות הזדמנות מצוינת לחברות ישראליות.
החברות הישראליות הגדולות מפיקות תועלת - וברוב המקרים השתתפותן בתערוכות מחויבת המציאות, משום שבמקרה שלהן הפתגם: "אתה לא שם - אתה לא קיים", גובר לעיתים על הכדאיות הכוללת. אך עבור החברות הקטנות מדובר בחמצן חדש, שיכול לסייע להן לגדול ולצמוח ובזכות החשיפה בינלאומית. התערוכות מאפשרות לחברות להציג את החדשנות הטכנולוגית והפתרונות הנישתיים שהן מציעות, ומסייעות להן להתחיל לייצא - אולי בפעם הראשונה - לרחבי העולם. פתיחת ערוצי ייצוא חדשים מסוג זה, מסייעת בהמשך גם למשק הישראלי הנהנה ממקומות עבודה נוספים וכסף שנכנס מחו"ל.
"הייחוד של התערוכה הוא בכך שמדובר בתערוכה מקצועית מאוד", מספר אורי פחטר, מנהל מחלקת פרויקטים בינלאומיים, ארצות יעד ורכב במכון היצוא, במהלך תערוכת סמארט סיטי. "רוב רובם של המבקרים ממלאים תפקידים מרכזיים בגופים ורשויות מוניציפאליות או מקרב חברות אינטגרציה מובילות דוגמת: סיסקו, Telefonica, IBM, מיקרוסופט ואחרות. ברור אם כן, שהתחום טומן בחובו פוטנציאל עסקי רב למספר עצום של חברות טכנולוגיה ישראליות".
לדבריו, בשנתיים האחרונות בהן מכון היצוא ומינהל סחר חוץ הקימו ביתן לאומי בתערוכה, ניכרת נוכחות הולכת וגוברת, הן של מציגים ממדינות מחוץ לספרד ולאירופה, והן של מקבלי החלטות מעיריות ורשויות מוניציפאליות בקנדה, ארה"ב הודו, יפן, דרום אמריקה ומדינות שונות ביבשת אפריקה.
וכבכל תערוכה בינלאומית פועלים במכון היצוא בשותפות הדוקה עם הניספחות הישראלית המקומית. בתערוכת סמארט סיטי, סייעה הנספחות המסחרית של ישראל בספרד לחברות הישראליות אשר נטלו חלק בתערוכה, להתחיל את צעדיהן בשוק הבינלאומי. הסיוע התבטא בארגון פגישות עם חברות, בסיורי אח"מים בביתן הישראלי, ובסיורים בין החברות הישראליות בהשתתפות ראשי ערים מברצלונה, סנטאנדר וסיאול, ומנהלי מערכות מידע וחדשנות מניו יורק, מלאגה ועוד.
"חשוב לציין שתערוכת ערים חכמות בברצלונה היוותה אקורד סיום לשנה מאוד עמוסה בפעילויות בתחום ערים חכמות", מוסיף פחטר. "כך למשל, בחודש אפריל השנה, ביוזמת הנספחות המסחרית של ישראל בפריז, אירחנו במכון היצוא, משלחת של 14 ראשי רשויות מקומיות (קטנות ובינוניות) מצרפת אשר זכו להיפגש עם 15 חברות טכנולוגיה ישראליות; בחודש ספטמבר, קיימנו מפגש במכון היצוא עם ראש עיריית סנטנדר, ספרד שהוביל בסופו של דבר לחתימת הסכם שת"פ בין העירייה לבין חברת סלינט טרפיק סולושנס - ופרוייקט משותף במסגרת תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי Horizon 2020".
פרס החדשנות בתערוכה לחברה ישראלית
מבין החברות הישראליות שנטלו חלק בביתן הלאומי בלטו מספר חברות. אחת מהן היא בריזומטר (Breezometer), אשר זכתה להיכלל ברשימת 8 החברות החדשניות לשנת 2015 בתחרות הסטארט אפ המבטיח בתחום הערים החכמות - תחרות שהתקיימה במסגרת התערוכה.
בריזומטר פיתחה אפליקציה שמציגה נתוני זיהום אוויר ומצליבה את המידע עם נתוני מיקום, כדי להראות למשתמש את איכות האוויר סביבו ובנקודות אליהן ברצונו להגיע. מפת אזורי הזיהום מתעדכנת בכל 11 שניות, מה שמאפשר לקלוט גם דליפות מסוכנות ממפעלים ותאונות אחרות המשפיעות על איכות האוויר.
"מדובר במידע שימושי מאוד לתכנון מסלולי ריצה, חיפוש אתר טיול משפחתי או בחירת מקום מגורים. כמו כן מציעה החברה את המידע לאתרי נדל"ן ובריאות, כפלטפורמה לערים חכמות", אומר זיו לאוטמן, סמנכ"ל שיווק ופיתוח של החברה.
ביוני האחרון הוא אף הוזמן לפגישה היסטורית של יזמים בינלאומיים עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, במסגרת אירוע לקידום יזמות בבית הלבן, והחברה נבחרה כאחד מ-20 הסטארט-אפים הבולטים בעולם בשנת 2014, על פי דירוג רשת הטלוויזיה האמריקאי CNBC.
"לפני כשנה וחצי הוציאה החברה אפליקציה, אך מהר מאוד התחילו לפנות אלינו גופים ממשלתיים וביקשו שנתאים את זה לצרכים שלהם. וזה מה שאנחנו עושים", הוא מוסיף. כיום עובדת החברה בעיקר מול עיריות וממשלות להן מוצעות מערכת שליטה ובקרה המאפשרת לבצע מעקב והערכה טובים יותר על איכות האוויר בעיר, קבלת החלטות חכמה הקשורה באופטימיזציה של תחבורה ציבורית ורמזורים, וכן שיפור התכנון העירוני. "יצרנו שכבת מידע בעולם וכל אחד לוקח את המידע ועושה את מה שהוא רוצה", אומר לאוטמן.
ככה מגיעים הכי מהר מתחנת האוטובוס לעבודה
גם חברת רודיקס (Roadix) מבנימינה, הייתה מוקד עליה לרגל בקרב מבקרי התערוכה. החברה פיתחה את MUV-e - כלי תחבורה עירוני מתקפל נייד, תלת-גלגלי, חשמלי וירוק, המסוגל לנסוע עד מרחק של 40 קילומטר ללא הטענה. הכלי אף מאפשר לרוכבים עליו להתנייד ברחבי העיר ביציבות ובנוחות טובה יותר מאשר מוצרים מקבילים כמו קורקינט, סגוויי ואופניים חשמליים.
החברה אף הציגה בתערוכה מכונות השכרה קומפקטיות, בהן הטעינה, השליטה והניהול נעשה מרחוק על ידי אפליקציה. יש לציין כי מספר רשויות מקומיות וערים ברחבי העולם, כולל ישראל, צרפת וספרד החלו להתעניין במכונות ההשכרה. "אנחנו רוצים שהפיתרון לא יהיה רק ללקוחות קצה - אלא פיתרון תחבורתי מלא. בניגוד להשכרת אופניים - שם צריך לתפוס מדרכה שלמה, כאן הכלי מתקפל ניתן לערום אותו אחד על השני, בתוך מכשיר שדומה למכונת שתייה. כך אדם יוצא מתחנת רכבת, לוקח כלי ומחזיר אותו בתחנה אחרת".
כך לדוגמה, מאפשרת המערכת לנטר נקודות קצה הממוקמות באתרים שונים אפילו באמצעות הסלולארי. לדברי אוסטר, "המערכת המשולבת, המותקנת גם בארץ בערים מרכזיות ובערים נוספות באירופה, מאפשרת חיסכון ניכר באנרגיה באמצעות הטמעה ושליטה בתאורת ה- LED, עליית רמת הבטיחות בערים והורדת הוצאות התחזוקה".
