שתף קטע נבחר

אג'נדה במסווה של זכויות אדם

לפי גרסת אמנסטי אל-אטרש היה צעיר תמים שבסך הכל ניסה לשלוף תעודה. איך אמנסטי יודע? הוא נסמך על עדות של צופה פלסטינית. היא אמרה. זה קדוש. העובדות שונות: כמה ימים לפני האירוע אל-אטרש פרסם תמונה בעמוד הפייסבוק שלו כשהוא אוחז בסכין מדממת. הוא לא השאיר מקום לספקות

בשבוע שעבר פרסם אמנסטי הודעה בגנות התגובה הלא-פרופורציונלית של ישראל נוכח מתקפת הסכינים. כנראה שבין הריצה המטורפת עם סכין ביד עד המפגש של הסכין עם צווארו של הנדקר יש לבצע נוהל של בקשה מנומסת להפסקת ההטרדה. באותה הודעה האשים אמנסטי את ישראל ברצח יוסוף מוחמד סעד אל־אטרש. הטענה שישראל הורגת כך סתם, להנאתה, או שחיילים משתילים סכינים בזירות האירוע, נשמעת פה ושם על ידי פלסטינים ואנשי שמאל סהרורי. חבל שאמנסטי זוחל לכיוון הזה. מדובר בשקר. עוד נחזור לזה.

 

לארגון אמנסטי אמורה להיות מכובדות. הוא מפרסם דו"חות על הפרת זכויות אדם בכל העולם. פה ושם, ייאמר לזכותו, אפילו העז להוציא פרסומים בוטים נגד חמאס. זה היה אמור להעיד על הגינות, אלא שלארגון הזה יש אג'נדה פוליטית ברורה שדוגלת בעמדות של חזית הסירוב הפלסטינית. כך למשל, מחזיק אמנסטי בעמדה ש"לפלסטינים יש זכות שיבה לתוך ישראל". בעבר הצגתי שאלה לאמנסטי: האם יש לכם עמדה דומה בנוגע לפליטים אחרים משנות ה־40? הרי מדובר בעשרות מיליונים. לא זכיתי לתשובה.

 

בניגוד לטענת אמנסטי, עמדת המשפט בינלאומי מאוד ברורה. הסוגיה עלתה בבית המשפט האירופי לזכויות אדם. הפסיקה הייתה חד-משמעית: אין זכות שיבה. מיותר לציין שהעידוד שמעניק אמנסטי לאשליה של "זכות השיבה" מנציח את הסכסוך. מעניין שאמנסטי אף פעם לא פרסם מסמך או דרישה דומים בנוגע לפליטים היהודים מארצות ערב שגורשו ונושלו על לא עוול בכפם. מדוע נפקד חלקם?

 

בעניינו של אל-אטרש האג'נדה הפוליטית העבירה את הארגון על דעתו. שמענו טענות על "השתלת סכינים" במסגרת שידורי ההסתה הפלסטיניים. העולם לא מתרגש, וגם ישראל לא מתרגשת - וחבל שלא מתרגשים. משום שמתברר שכל מה שאומר חמאס במערכה ראשונה, אומרת הרשות במערכה שנייה, וחלק מארגוני הזכויות פולטים במערכה השלישית. לשקר יש רגליים.

 

לפי גרסת אמנסטי אל-אטרש היה צעיר תמים שבסך הכל ניסה לשלוף תעודה. איך אמנסטי יודע? הוא נסמך על עדות של צופה פלסטינית. היא אמרה. זה קדוש. בערך כמו כתב אן-בי-סי שאמר בשידור חי מירושלים באירוע דקירה שלדוקר לא הייתה סכין. המגיש מהאולפן התערב מיד כדי להציג צילום שבו נראה הדוקר מניף סכין. הפרכה בשידור חי.

 

הבעיה היא שאמנסטי זורע את אותה הטעיה במסגרת הודעה רשמית. העובדות, כמובן, שונות. אל-אטרש הלך לעשות פיגוע. הוא עצמו הבהיר זאת. כמה ימים בודדים לפני האירוע השאיר אל-אטרש תמונה בעמוד הפייסבוק שלו כשהוא אוחז בסכין מדממת. הוא לא השאיר מקום לספקות. אין לזה זכר בהודעה של אמנסטי. זו הקלות הבלתי נסבלת שבה מאמץ הארגון כל עדות פלסטינית מפוקפקת.

 

הבעיה היא גם ישראל. למרות שמדובר בארגון שתומך בזכות השיבה, שמשמעה חיסול ישראל, לאמנסטי יש שישה תקנים במסגרת שירות לאומי. מה בדיוק עושים שם? מוציאים הודעת הסתה? מפיצים טענות שווא נגד חיילי צה"ל לצורך הפיכתם לפושעים בכל מדינה שאליה יגיעו?

 

לפעמים נדמה לנו שגופים בינלאומיים מקבלים החלטות הזויות, אנטי-ישראליות, בגלל רוב של מדינות חשוכות ששולט בהם. זה הסיפור של מועצת זכויות האדם של האו"ם.

 אבל באמנסטי אין רוב כזה. מדובר בארגון שמורכב מפעילי זכויות אדם, מותר לצפות ממנו לנורמות אחרות ולא קבלה אוטומטית של ההטפה הפלסטינית - לא בעניין זכות השיבה ולא בעניין עלילות על הרג פלסטינים תמימים. לאמנסטי יש גם טענות רציניות. אבל עם רקורד כזה, יהיה קצת קשה להתייחס ברצינות לפרסומיו.

 

תגובת אמנסטי: "התמונה בפייסבוק אינה משנה את נסיבות מותו של אל־אטרש. להערכתנו, המבוססת על עדות, הוא לא היווה איום מיידי לחיים, כאשר נורה שוב ושוב. בכל מקרה, גם אם נורה משום שחיילים סברו שהוא מהווה איום קטלני, לא היה צריך להשאירו מדמם במשך 40 דקות".

 

לפנייה לכתב/ת
מומלצים