שני מאסרי עולם לרוצחת ילדיה: 'תמותו כולם'
שנתיים אחרי שקרינה בריל שיספה את גרונותיהם של ילדיה איגור (7) ומירה (5) נגזר דינה. לפני כן ביקשו קרוביה את רחמי בית המשפט: "אל תיקחו לה את התקווה". עם גזר הדין אמרה בריל "תמותו כולם" והוצאה מהאולם
קרוביה ניסו להשפיע על עונשה של הנאשמת ברצח שני ילדיה, אבל בית המשפט לא השתכנע: בית המשפט המחוזי בירושלים גזר שני מאסרי עולם במצטבר על קרינה בריל, שהורשעה ברצח ילדיה איגור (7) ומירה (5). לפני כן ביקשו בצהריים (יום ד') קרוביה את רחמי השופטים. בריל עצמה הניפה בבית המשפט שלט שעליו נכתב באנגלית "הצילו". עם קבלת גזר הדין אמרה בריל "תמותו כולם", והוצאה מהאולם על ידי השופט.
השופטים צבי סגל, בן ציון גרינברגר וארנון דראל כתבו: "על אף מחלתה הנפשית של הנאשמת היא פעלה בקור רוח ובהחלטיות".
בריל לא הביעה חרטה על מעשיה אך אמרה לפני הקראת גזר הדין: "למקרה לא היו שום סיבות. זה היה פחד פנימי אירציונלי". היא פנתה לשופטים וטענה כי ההליך המשפטי לא היה הוגן, והאשימה את הפרקליטות ובית המשפט במשחקי כוח: "אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי. מה שקרה בחיים שלי זו טרגדיה נוראית, ומיד אחרי זה נכנסתי לכלא. מה אני יכולה להגיד אחרי השנתיים שעברתי? מה שקורה בכלא נוגד כל חוק היגיון או חוק פסיכולוגי. זה פשוט גיהנום".
בריל החליטה ב-16 בספטמבר 2013 לרצוח את שני ילדיה ולהתאבד. לפי כתב האישום שהוגש נגדה, היא נטלה סכין גדולה מהמטבח, חתכה את ורידי ידיה ופנתה לעבר החדר שבו ישנו שני ילדיה במיטת קומתיים. בריל שיספה את גרונה של בתה, וזו אחזה בצווארה במקום החיתוך ותוך שהיא מדממת החלה לצעוק בשפה הרוסית: "אימא, לא צריך".
מיד לאחר מכן טיפסה בריל על סולם המיטה ושיספה את גרונו של בנה הלוך ושוב בכוונה להמיתו, וזאת בעת שישב על מיטתו. אחותה של קרינה, נדיה, התעוררה למשמע זעקות הילדים, וניסתה להניא את קרינה מהמעשה. חרף ניסיונותיה של האחות, ביצעה בריל וידוא הריגה בילדיה על ידי כך שדקרה אותם פעמים רבות.
בשלב הטיעונים לעונש שקדם למתן גזר הדין ביקשה האחות נדיה מהשופטים לרחם על קרינה ולאפשר לה לרצות את שני מאסרי העולם במקביל. לדבריה, "היא עשתה דבר מאוד אכזרי, אבל סבלה ממנו יותר מכולם וסובלת עד היום. אני רואה בן אדם שעדיין יש לה צ'אנס לחזור לחיים נורמליים. אני מתחננת לא לקחת את התקווה. יש עוד ילד, יש לה בן זוג, יש לה משפחה שאוהבת אותה. אנחנו תומכים בה. אל תיקחו לה את התקווה".
מרינה, אמה של קרינה, אמרה בדיון שקדם למתן העונש: "מאוד קשה לי לדבר. מאוד קשה לנו אבל מה שאני מבקשת זה חסד. אנחנו בישראל, אי-אפשר לשפוט אדם שהוא חולה. יש לנו עוד ילד. הוא חי. הוא צריך אימא. בכלא מידרדר מצבה. אני מבקשת חסד בשביל הבת שלי. היא הענישה את עצמה יותר מהכול. היא אהבה את הילדים שלה מאוד. היא עדיין לא מבינה שהם אינם. היא צריכה לקבל טיפול ולא עונש".
השופטים צבי סגל, בן ציון גרינברגר וארנון דראל הגדירו את כתב האישום "מעורר פלצות" וקבעו בהכרעת הדין שניתנה באפריל השנה כי בריל הייתה אחראית למעשיה. "העיניים דומעות והלב מאיים להישבר", סיכמו השופטים את הכרעת הדין.
בתחילת המשפט קבע הפסיכיאטר המחוזי כי בריל כשירה לעמוד לדין. סנגוריה של בריל, עורכי הדין אריאל הרמן וסלבה רודנקו, המייצגים את בריל מטעם הסנגוריה הציבורית, הציגו במהלך המשפט חוות דעת מטעם פסיכיאטר פרטי לפיו בריל לא הייתה אחראית למעשיה. כמו כן הוגשו מסמכים מרוסיה המעידים על מחלת נפש.
בריל, שהייתה הרה במהלך הרצח, ילדה בתקופת מאסרה בן. אחותה נדיה לויט, ששהתה בדירה בעת האירוע הטרגי, ביקשה לגדל את הילד, אך הוא הועבר לחזקת אביו הביולוגי בשווייץ.
הרצח המזעזע אירע לפני שנתיים. בכתב האישום צוין כי בריל עלתה לארץ שבעה חודשים לפני הרצח, וחוותה קשיי התאקלמות וקשיים בגידול שני ילדיה. הדבר בא לידי ביטוי באלימות כלפי ילדיה. לאחר שמדריכה בקייטנה של בנה הבחינה בחבורה על צווארו, בריל הודתה שהיכתה אותו וביקשה עזרה.
היא טופלה על ידי רשויות הרווחה, אך למרות הטיפול ניסתה להתאבד בחיתוך צווארה. לאחר שסיפרה לחברתה על המקרה, החברה דיווחה על כך לרשויות הרווחה, ובריל חששה שייקחו ממנה את ילדיה. לנוכח מצבה הנפשי של בריל, הגיעה לביתה אחותה נדיה וניסתה להרגיע אותה לקראת הפגישה למחרת עם רשויות הרווחה, ואף נשארה ללון בדירה.
עו"ד שגיא אופיר מפרקליטות מחוז ירושלים אמר בעקבות ההחלטה: "היום, כשבית המשפט הטיל על בריל שני מאסרי עולם, חשוב לזכור את הקורבנות האמיתיים - הילדים שקולם הדומם ליווה אותנו בדרך למיצוי הדין. בית המשפט שהרשיע את הנאשמת ברצח הילדים קיבל את עמדת המדינה, לא מצא בנסיבותיה האישיות של הנאשמת ובמצבה הנפשי הצדקה להפחתה בעונש, אלא העדיף לשוב ולאשר את קדושת החיים בכלל ושל קטינים חסרי ישע בפרט כערך עליון".
לפנייה לכתב/ת 
