בנו ואחיו נרצחו בפיגועים: "שאבתי כוחות מהעם"

שוב על ההגה. מזרחי: "זה כיף לחזור לעבודה"(צילום: אלכס קולומויסקי)

זיו מזרחי ז"ל. "גיליתי דברים שלא ידעתי עליו"

לפני שבוע זעק דורון מזרחי מעל קברו של בנו זיו, שנרצח בפיגוע בתחנת הדלק בכביש 443: "עם ישראל חי, לא תשברו את רוחנו. אנחנו נבכה ונתאבל שבוע. ביום רביעי הבא אני בעבודה". היום (ד'), חזר מזרחי לעבודתו כנהג באגד.

מזרחי הוא אח שכול, שאיבד את אחיו אלון בפיגוע בקפה הלל בירושלים בשנת 2003. "לפני 12 שנה שכלתי את אחי וחשבתי שבזה שילמתי את המחיר", הוא אמר בהלוויית בנו. למרות האובדן הכפול הצהיר מזרחי בהלוויה שהוא לא ייתן למחבלים לשבש את חייו. היום מזרחי עמד במילה שלו ואחרי שהלך בבוקר לבית הכנסת לומר קדיש על בנו, עלה לאוטובוס והחל לעבוד. "האמת שזה מרגיש טוב, טוב מאוד. אחרי שבעה שהייתה מרגשת אבל מתישה, זה כיף לחזור לעבודה".

מזרחי מספר על התמיכה הגדולה שהמשפחה קיבלה בשבוע האחרון. "הגיעו לנחם חברים, בני משפחה, חברים מאגד מכל הארץ, מאילת ומצפת. הגיעו גם אנשים שלא ראיתי 30 שנה ואפילו כאלה שאנחנו לא מכירים".

חלק מהמנחמים הכירו את אלון, אחיו של מזרחי, שעבד כמאבטח בקפה הלל. הוא גילה גבורה כשהסתער על המחבל והתפוצץ יחד איתו, ובכך הציל את חייהם של סועדים רבים בבית הקפה. רבים מהם נותרו בקשר עם המשפחה לאורך השנים, והגיעו לנחם בשבעה: "בא הבעלים לשעבר של קפה הלל, למרות שהוא כבר לא בעסק ולא גר בירושלים,

הגיעה מישהי שנפצעה קשה בפיגוע ועברה שיקום, וגם מישהי שגרה בניו יורק".

במהלך השבעה באו לבית המשפחה הקצינה שנפצעה בפיגוע יחד עם זיו, וחיילים ששרתו איתו. הם גילו למשפחה צדדים שלא הכירו בו. "זיו היה ילד ביישן, אבל כשבאו החברים הבנתי שלא הכרתי את הילד שלי. גיליתי דברים שלא ידעתי על זיו, למשל שהכינוי שלו בכיתה היה 'הבורר', שבכל עניין הייתה לו את המילה האחרונה".

מאיפה אתה שואב את הכוחות להמשיך הלאה?

"כמו שעם ישראל שאב כוחות ממני, גם אני אותו דבר, שאבתי כוחות ממנו. מהרגע שקיבלתי את ההודעה על מותו של זיו ועד הרגע שראיתי את הרכב בהר הרצל עם ארון הקבורה - לא הפסקתי לבכות. ראיתי את האנשים שהיו מכל עבר ולא האמנתי למה שאני רואה. זה מה שעזר לי להתרומם ולקחת את הכוחות אני לא יודע להסביר את זה, אולי כי בשונה מאחרים כבר הייתי בסרט הזה. מה שלא הורג - מחשל".