מפלצת ישראלית: יונתן גבע על "אבוללה"
"אבוללה" הוא סרט שמספר על המפלצת הירושלמית השעירה, שלפי האגדות מסתובב ברחובות העיר ירושלים - והוא גם פנטזיית נעורים רווייה באנימציה ממוחשבת ובאפקטים מיוחדים. יונתן גבע מספר על הצילומים ועל החוויה במדור הערות הבמאי
כחלק מגל סרטי הז'אנר ההולך ומתעצם בישראל, מגיע חבר חדש לזירה הקולנועית הישראלית ושמו "אבוללה" - סרטו הראשון של יונתן גבע, שמרגיש קצת כמו פנטזיית נעורים של סטיבן שפילברג, ובהחלט נראה כך. הבמאי הצעיר הצליח לעצב מפלצת שחורה מתוצרת כחול-לבן בלי יותר מדי אמצעים, אבל עם הרבה מקוריות ונשמה. למדור הערות הבמאי הוא מספר איך הביא לעולם את היצור האפל מעורר האימה אבוללה, שהוא בעצם טוב לב וחביב לבריות - גם לילדים.
"תמיד חלמתי לעשות סרטים כמו הסרטים שאני גדלתי עליהם בשנות ה-80 עם 'אי.טי' ו'בחזרה לעתיד' ו'מלחמת הכוכבים' ולהביא איזשהו אלמנט פנטסטי ומיוחד לקולנוע הישראלי", מספר גבע בן ה-35, "זה סרט באמת באמת מיוחד. הוא הסרט הישראלי עם האנימציה הממוחשבת והכי הרבה אפקטים שנעשה עד היום, ואני מקווה שילדים והורים היום יחוו אותו כמו שאני חוויתי את הסרטים האלה עם ההורים שלי לפני שלושים שנה".
במאים נוספים
מספרים על סרטיהם ב-ynet:- עמוס גיתאי על "רבין, היום האחרון"
- יובל דלשד על "באבא ג'ון"
- בועז ארמוני על "מסווג חריג"
- וידי בילו על "סוף עידן התמימות"
- ריקי שלח על "טוביאנסקי"
- טל גולדברג וגל זלזניאק על "אני לא מאמין, אני רובוט!"
"אבוללה" מספר על המפלצת הירושלמית השעירה, שלפי האגדות מסתובב ברחובות העיר. כוחות הביטחון (בהובלת המפקד שמגלם יהודה מור ויד ימינו לובש המדים עודד לאופולד) מחפשים אחריה בניסיון ללכוד אותה, אולם מי שפוגש בה ויוצר איתה קשר אישי הוא אדם (יואב סעדיאן-רוזנברג), ילד שמתמודד עם מות אחיו בתאונה. ברית אמיצה בינו לבין אבוללה ובת השכן תמר (בר מיניאלי) היא זו שיכולה לסייע לייצור השעיר מול ציידיו ולעזור לאדם להתגבר על האובדן. עוד מככבים בסרט: מיכה סלקטר ונתי קלוגר בתור הוריו של אדם, רותם קינן בתור המורה שלו ולאורה ריבלין כמנהלת בית הספר.
מסתבר כי "אבוללה" התחיל בסרט הסטודנטים של גבע, והיה אמור להיות לטאה סגולה בעלת שמונה גפיים. "מה שמהר מאוד הבנתי שמה שהצלחתי לרמוז עליו בצלליות בסרט קצר, לא יחזיק סרט אמיתי באורך מלא. היה ברור שאבוללה צריך לקבל איזשהי צורה אנושית וכך הוא הפך להיות משהו שמסתמך יותר על גורילה", מספר גבע, "היה ברור שאנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה ואנחנו לא יכולים ליצור את כולה באנימציה ואנחנו חייבים לעשות שילוב של חליפה פיזית בעולם האמיתי, ועליה אנחנו מחברים פרצוף באנימציית תלת ממד, בצורה שנראית שלמה לחלוטין".
מי שלוקח חלק משמעותי בסרט אך לא מתגלה בפניו הוא השחקן והקומיקאי עידן ברקאי, שמופיע על המסך בתור אבוללה. על סט הצילומים הוא לבש את החליפה השעירה, כבדה ועבה שאמורה היתה לדמות את המפלצת מול המצלמה. הפנים שלו כוסו באופן דיגיטלי כאפקטים מיוחדים שנעשו בחדר העריכה של אולפני האנימציה סנובול. לא ממש תפקיד מתגמל, אך גבע מלא הערכה למחויבות והמאמצים של השחקן נטול הפנים על המסך.
"שחקן בתוך חליפת מפלצת יוצר המון בעיות. קודם כל מאוד מאוד חם בתוך החליפה הזאת. הטמפרטורות הגיעו לנקודות שבהם עידן ממש סבל וכמעט התעלף לנו", הוא נזכר ומספר שגם אחרי שציידו אותו בכל אמצעי הקירור, צילמו טייקים מאוד קצרים כדי לאפשר לו להתאוור. בנוסף הותקנו בחליפה ידיים מכניות, להן היה ברקאי צריך להסתגל, "הוא לא יכול היה לגרד את האף, בטח לא ללכת לשירותים. זה הצריך מעידן המון כוח סבל וסיבולת רק כדי להישאר בתפקיד". את ההכנה למשימה המפרכת ביצע השחקן כשעטה על עצמו את החליפה ויצא להסתובב בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. סוג של טירונות.
איך נראתה הלטאה אבוללה מסרט הסטודנטים ביחס לזו שבסרט החדש?
איך נעשה השילוב בין הצילומים על הסט לעבודת האפקטים בפוסט-פרודקשן כמו בסצנה מסובכת של השלכת המזגן מהגג? ואיך שולש הסד"כ של יחידת המשטרה תוך שכפול הלוחמים שהתייצבו על הסרט? כל אלה ועוד בכתבת הערות הבמאי על הסרט "אבוללה".
