מוסקינו ב-150 שקל: שוק היד השנייה פורח
בשקט בשקט צומחת מחאה חברתית באופנה: מי שלא מוכנים לשלם מאות שקלים בקניונים עבור פריט מארגנים מפגשי החלפה ומכירה מהארון הפרטי, מחדשים את המלתחה ומרוויחים קצת מהצד. רק בחודש האחרון התקיימו עשרות אירועים כאלה ברחבי הארץ. איך מגיעים אל האירועים הנכונים, מה המחירים ואיך שוברים את מחסום הפחד של הגברים הישראלים?
הרשתות החברתיות, המצב הכלכלי והתגברות המודעות הסביבתית מחזירות את טרנד החלפות בגדים. אם פעם היה מדובר במסיבה פרטית של כמה חברות, היום מגיעים לאירוע כזה 100-200 איש ששמעו על האירוע בפייסבוק או בקבוצת ווטסאפ כלשהי.
לכתבות נוספות בערוץ צרכנות
בנוסף, קיימות בפייסבוק קבוצות להחלפת בגדים בהם מצולמים הפריטים להחלפה, רבים מהם חדשים שטרם נלבשו. בקרוב גם תושק אפליקציה שתאפשר לכם לתמחר את הבגדים שלכם ב"יהלומים" וירטואליים ולקבל תמורתם פריטים באותו השווי.
כך, בשקט בשקט מתחילה לה מחאה חברתית בתחום האופנה. אנשים שלא מוכנים עוד לשלם מאות שקלים בקניונים עבור פריט שילבשו במקרה הטוב כמה פעמים בעונה, ולא מסתפקים רק בקניית בגדים באינטרנט, אלא מחפשים גם איך "למכור" את הפריטים הנמצאים בארון שלהם ולקבל במקומם פריטים אחרים, וכך לחדש את המלתחה.
רק בחודש האחרון התקיימו עשרות אירועים כאלה ברחבי הארץ. איך שומעים עליהם? מפה לאוזן, או שמקישים בגוגל או בפייסבוק את מילות החיפוש הרלוונטיות ומוצאים את מסיבת החלפת הבגדים הקרובה לאזור המגורים.
גם בשכונת באזל מחליפים בגדים
אירוע גדול במיוחד התקיים לאחרונה ברחבת מתחם באזל בתל אביב, בסימן סידור ארון חורף. מי שעומדת מאחוריו היא נירית תייס זמיר, יזמית חברתית. לדבריה, "הרעיון שלי היה לייצר קהילה שמתקשרת עם עצמה בשכונה, מעבר לכלכלה נבונה יותר של תרבות צריכה ירוקה. במשך השנה יש גם אירועי החלפת צעצועים, כלי בית ואופניים".
איך פרסמתם את האירוע?
תייס זמיר: "אני אמא ל-3 ילדים, ויחד עם אימהות נוספות שנרתמו למשימה פשוט פרסמנו סטטוסים בפייסבוק וסימסנו הודעות על האירוע בכל הקבוצות שאנחנו חברות בהן, וזה התגלגל הלאה. הרעיון הוא להביא בגדים איכותיים ולא בגדים שאף-אחד לא היה רוצה ללבוש. כל מה שנשאר מהאירוע הועבר כתרומה לעמותות שונות".
מה המחירון המומלץ לבגדי יד שנייה?
אירוע נוסף התקיים בראשון-לציון, כשכל הכנסותיו תרומה לילדים נפגעי פעולות טרור מהדרום. מי שהפיקה את האירוע בהתנדבות היא ענת אברהם, בעלת נעמי, חנות יד-שנייה. אברהם: "לאירוע הזה התגייסו כמה רשתות שהסכימו לתרום עודפים לצורך האירוע. הגיעו מאות בנות שיכלו לרכוש ב-5 עד 10 שקלים פריטים שרובם חדשים לגמרי. בנוסף, היו בגדי יד שנייה של מעצבים ידועים בעלות של 20 שקל".
מה את אומרת למי שנרתע מלבישת בגדי יד שנייה?
אברהם: "אני אומרת שיש מכונת כביסה. בנוסף, פריטים רבים הם פריטים חדשים שמעולם לא נלבשו. בתור מי שבעבר קנתה רק בכיכר המדינה ובקניון רמת-אביב, והוציאה עשרות אלפי שקלים על ביגוד, אני היום במקום אחר בחיים. ברגע שגיליתי את עולם היד שנייה הבנתי שהאדרנלין של הקנייה ממילא עובר אחרי כמה שעות, ואחריו זה עוד מוצר שנמצא בארון.
"היום ההתלהבות שלי היא מלהשיג מציאה. מבחינת סל הצריכה והכלכלה המשפחתית, אנשים מחפשים תחלופה ומתחילים להבין שביגוד יד שנייה נותן תמורה הרבה יותר גבוהה לכסף. יש היום היצע עצום של בגדים ב-10 עד 50 שקל באיכות גבוהה. אני לא חושבת שצריך לשלם יותר מ-70 שקל על מותג מוכר ברמה ישראלית ויותר מ-150 שקל עבור מותג-על מחו"ל שבמקור עלה כמה אלפי שקלים".
בענף מקובל שחנויות שמוכרות בגדי יד שנייה ברחבי הארץ מקבלות מאנשים פרטיים בגדים, ואם הפריטים נמכרים בעליהם מקבלים אחוז מסוים מהרווח - בשווי כספי או בזיכוי.
האם אכן ניתן גם למכור את הבגדים המשומשים, ולא רק למסור?
אברהם: "בהחלט. נהוג שאם בגד שמסרה לקוחה נמכר היא מקבלת 40-50% מהרווח".
מירב שטרית, סטייליסטית ובעלת החנות "הצגה שנייה" לבגדי יד שנייה מספרת: "צריך להפנים את העובדה שלבגדים שסתם 'שוכבים' בארון יש שווי כספי. להרבה נשים קשה להיפרד מהבגדים שלהן כי הם עלו להם הרבה כסף. אבל אם הם ממילא בארון ולא מנוצלים, אין להם שום ערך. היום המציאות השוות במיוחד, בייחוד של מותגים מוכרים, נמכרות עוד לפני ההגעה לחנות. אני מפרסמת בדף הפייסבוק העסקי שלי כמה תמונות עם ציון המידה של הבגד, ותוך דקה הבגד נמכר און-ליין ומחכה ללקוחה לאיסוף בחנות. בנוסף, מי שמתחילה למכור את הבגדים שלה, לא רק מרוויחה עד מחצית משווי המכירה, אלא גם נפתחת לעולם הזה ומוצאת את עצמה קונה פריטים חדשים במחירי מציאה".
מדוע מדובר בתופעה שעדיין רווחת בעיקר אצל נשים?
אברהם: "יש לגברים קצת עניין של בושה מכל הקטע הזה של יד שנייה. אצלי בחנות יש גם ריהוט וינטג', אז גברים מרגישים יותר נוח להיכנס, אבל בעיקר מדובר בנשים שקונות לעצמן. גם לנשים יש בעיה לקנות לבני הזוג או לילדים שלהם בגדים משומשים. בעניין הזה ישראל עוד מפגרת מאחור בהשוואה לאירופה".
(צילום: באדיבות VS - בוטיק מותגי על יד שנייה של ורד סלע)
הרשתות ואינסטגרם "שורפים" את הבגדים
חן גל, מי שהייתה כתבת נוער ומובילת דעת קהל הצעירים, התגייסה לצבא לפני כחודש. למרות שהבגדים העיקריים שתלבש בשנתיים הקרובות הם מדים, בתור מי שמתחזקת חשבונות פופולריים בפייסבוק ובאינסטגרם, המושכים שניהם אלפי עוקבים, היא מבינה היטב איך הדברים עובדים ברשתות החברתיות.
לאחרונה, בשל הצורך להיות מעודכנת אופנתית ומתוך הבנה שיש לא מעט בנות בקטגוריה שלה, היא הקימה קבוצה שנקראת "בגדים שווים בין חברות". גל מספרת: "כשכל תמונה שמעלים לרשת זוכה למאות לייקים, כמה פעמים כבר אפשר ללבוש את אותו הבגד? האינסטגרם הוא כמו כרטיס ביקור ומי שעוסקת באופנה מייחסת לזה חשיבות.
"כל הזמן אומרים שהרשתות החברתיות מרחיקות בין אנשים, והנה אם בנות מוצאות בקבוצה בנות אחרות עם טעם דומה לשלהן בבגדים, הן נפגשות ומכירות אחת את השנייה. אפשר להשתמש ברשת גם כדי לקרב בין אנשים וליצור חברויות חדשות".
בעידן שבו קניות רבות נעשות דרך אתרי אינטרנט, עד כמה מותגים נחשבים אצל הצעירים?
גל: "היום מותגים הם פחות 'אישו', בגלל כל הקניות ברשת. מעניין אותנו פשוט ללבוש בגדים יפים בכמה שפחות כסף".
איך את קונה בגדים?
גל: "אני חושבת שאתרי הבגדים בישראל לא מצדיקים את המחיר. אני רואה מה האופנה ברשתות הגדולות, ומחפשת משהו דומה להם באתרי בגדים מחו"ל - וזה משהו שכל החברות שלי עושות. כשהתקציב החודשי על ביגוד הוא 600-700 שקל, אנחנו רוצות לקנות הרבה יותר פריטים בסכום הזה.
"הקמתי את הקבוצה כדי לעקוף גם את עניין הקנייה ברשתות, וכדי לתת פתרון למי שהזמינה משהו מחו"ל ואינה מרוצה. אם הפריט שהזמינה הוא לא בדיוק במידה שלה, או שהיא התחרטה לגבי הצבע, או אחרי פעמיים שהיא אותו נמאס לה, היא לא צריכה למסור אותו. היא יכולה לקבל פשוט פריט אחר במקומו".
גם הסלבס חלק מהמהפכה החברתית
התופעה לא פסחה גם על סלבס. בעבר היו אלה השחקניות אנה בוקשטיין ויעל טל שפתחו ארונות וערכו מכירת ניקוי ארונות כללית במחירים סמליים בדירה תל-אביבית. בשנה האחרונה התאגדו השחקניות מעין וינשטוק ושרון דנון יחד עם קארין זלאיט, מעצבת אופנה ויוצאת "האח הגדול" לכמה אירועי מכירה כאלה, שבהם כל הפריטים נמכרו בעד 100 שקל ורובם בעלות של כ-50 שקל. בסיום האירוע, כל הפריטים שלא נמכרים מוחלפים ביניהן במין אפטר-פרטי.
אז מה באמת יוצא מאירוע כזה שבו הבגדים נמכרים במחיר הנמוך משמעותית משווים האמיתי? זלאיט: "אני נהנית לראות למי הבגדים שלי עוברים, לחלקם אני ממש קשורה רגשית. וזה אירוע שכל כולו כיף, והדבר הכי חשוב הוא שאני מרגישה שאני מעודדת תופעה חברתית שאני באמת מאמינה בה. יש לי כ-17 אלף עוקבים באינסטגרם, וכשאני מפרסמת אירוע כזה מגיעים אליו כ-200 איש שאת רובם אני בכלל לא מכירה. אני טבעונית והעניין של טבעונות הוא לא רק מוסר אלא גם אקולוגיה. זו דרך חיים שלי למחזר.
"יש כ"כ הרבה מהם שמסתובבים בעולם בלי שאף אחד ילבש אותם. הייתי עכשיו באיטליה עם בת-דודה שלי שנורא נרתעה מיד שנייה, עד שהיא מצאה ג'קט של מוסקינו ב-40 יורו במקום ב-1,400 יורו והיא מיד קנתה אותו. לצערי בישראל המחירים עדיין לא נגישים ולא מתאימים לשוק יד שנייה. אם בשווקים בברלין אפשר למצוא פריטים חד-פעמיים ב-10 יורו, פה המחירים עדיין גבוהים ביחס לתמורה ומציעים לרוב פריטים סתמיים במחירים שקרובים לחדש".
כשזה מגיע למותגי-על בישראל, ההיצע נמוך יותר מאשר באירופה. כדי לתפוס את המציאות, צריך להיות בין הראשונים לדעת על הפריטים האלו, כשהם מגיעים לחנויות יד-שנייה. מי שהרימה את הכפפה גם בתחום של מותגי-על יד שנייה, היא ורד סלע, פאשניסטית אמיתית שבמשך עשור אספה פריטי יוקרה וכעת מוכרת אותה בבוטיק הביתי שלה, ברחוב הים 6, בבית-ינאי. החנות ממוקמת במושב בית ינאי וכוללת מאות פריטים שמתחדשים בכל עונה - כאן יחכו לכם ג'וצי, פראדה, דיור ושאנל. הפריטים שנלבשו פעמים ספורות בלבד, נמכרים בעלות הנמוכה משמעותית מעלותן המקורית, בדרך-כלל. מדי פעם, ישנה סדנת סטיילינג שכוללת סטייליסטית צמודה.
וינשטוק: "הצורך להתחדש הוא חשוב, אבל זה כבר לא חייב להיות חדש מהמפעל. מספיק שזה חדש אצלי. אני מאוד מתחברת לאמירה ש'זבל של מישהו אחד הוא האוצר של מישהו אחר'. הגיע הזמן לקחת יוזמה ולהציע אלטרנטיבות למה שקיים בשוק. ברגע שגם לא מוציאים סכומים גבוהים זה הופך את כל העניין לקליל וגורם לאנשים להעיז יותר עם בגדים ולקנות דברים שבעבר לא היו מעיזים לקנות. זה מוציא את כל כבדות הראש שכרוכה בלקנות בגד יקר. הרי גם אם אלבש את הבגד רק 3 פעמים, זה לא נורא כי הוא עלה לי 40 שקל.
"הפער בין גובה המשכורות למחירי המוצרים בחנויות נורא מעצבן. למה שחולצה שאני אלבש ביומיום תעלה 300 שקל? בסיום המכירה האחרונה החלפתי כ"כ הרבה בגדים עם קארין, שמצאתי את עצמי עם גרדרובה חדשה וזה חסך לי כסף כי לא הייתי צריכה ללכת ולקנות וזה היה אירועי פשוט כיפי".
ויש גם כללים לרכישה חכמה של פריטי יד שנייה. עדי שוורץ, סטייליסטית וחובבת יד שנייה: "אני מאוד ממליצה לקנות את הבגד רק אם הוא במידה הנכונה, ואם אין בו כתמים או חורים ואם הוא לא מצריך תיקון של מעבר להחלפת כפתור. כדאי להימנע מרכישה של בגד שיש לו ריח לא נעים, מפני שקשה מאוד להיפטר מריח חזק גם לאחר כמה כביסות. כדאי לבחור בפריט ייחודי יותר, ולא ללכת על פריט בייסיק, שכן פריטים בנאליים ניתן לרכוש כשהם חדשים ובעלות דומה בחנויות רגילות.
"מי שטס לחו"ל, כדאי מאוד שיברר על שווקי יום ראשון ביעד שמגיעים אליו, כי שם התרבות הרבה יותר מפותחת וניתן למצוא שם מציאות של ממש גם ב-5 יורו. פריז, ברלין ולונדון הן ממש גן-עדן ליד שנייה. הטרנד הזה נכנס חזק לארץ כי אנשים הבינו שהכל נהיה זריז יותר, ושהאופנה ממילא מתחלפת בקצב מסחרר עד כדי כך שהיום כשליש מהפריטים בחנויות יד שנייה הם פריטים חדשים מקולקציה קודמת, שפשוט לא נמכרו והם עדיין עם התווית".
הכי 2016: אפליקציה להחלפת בגדים תמורת 'יהלומים וירטואליים'
ויש מי שלקחו את העניין לכיוון מסחרי וטכנולוגי יותר. בעוד כמה חודשים תוכלו להחליף בגדים באמצעות אפליקציה שנקראת Trenchapp. אם אתם מעדיפים לשמור על ריחוק ולא להגיע לאירועים בבתים או לחנויות יד שנייה, תוכלו פשוט לצבור כסף וירטואלי בחשבון שלכם, ו"לקנות" תמורתו פריטים אחרים מכל אחד ממשתמשי האפליקציה.
מקימת הסטרט-אפ והמנכ"לית שלו היא עדי שמש, שגייסה לפרויקט כבר חצי מיליון דולר. המשקיעים הם אגב, הם יו"ר סופר-פארם, ליאור רייטבלט ומנכ"ל ביטוח ישיר, רביב צולר, שהאמינו בפרויקט. האפליקציה צפויה להיפתח לשימוש הציבור הרחב בחודשים הקרובים.
שמש: "ערכנו פיילוט בקרב כ-1,000 משתמשות והוא היה מאוד מוצלח, היו בנות שהחליפו מעל 300 פריטים וחידשו לגמרי את הארון שלהן. גילינו ש-70 אחוז מהחיפושים באפליקציה היו חיפוש אחרי ארון של 'משתמשת' מסוימת ולא של מותג או פריט מסוים. כלומר, כל אחת יכולה להפוך להיות 'ברנד' בפני עצמה, עם מדיניות החזרות משלה. בנות שלא יתנו שירות טוב, פשוט לא יחזרו אליהן, כי יש כל מיני מדדים שניתן למדוד בהם את הבנות שמעלות תמונות. לכן גם יש לכל אחת אינטרס להעלות תמונות של בגדים במצב טוב, כדי שיהיו לה יותר קונות, ובהמשך היא תוכל לתמחר את הפריטים שלה ביותר 'יהלומים' כי זה יהיה יותר נחשב לקנות ממנה".
מה המשמעות של ה'יהלומים'? שמש: "זהו מטבע וירטואלי. עשיתי תואר ראשון בכלכלה ועבדתי בבנק ישראל אז כל נושא ניהול המטבע הגיע משם. החלטתי לשלב את הידע שצברתי בתחום הכלכלה עם אהבתי לאופנה. הרעיון הוא שברגע שמשתמשים במטבע וירטואלי משיגים את השווי המקסימלי עבור הבגד. אם אני רוצה למכור שמלה, אני לא צריכה להפסיד את השווי שלה ולמכור אותה בחצי מחיר. אני מתמחרת אותה כמו שהיא עלתה לי, ויכולה תמורתה לקבל פריט בשווי זהה. וכך אין שחיקה של המטבע. ואם בעתיד אני אקנה מעיל, אני אקנה אותו מתוך ידיעה שאוכל תמורתו לקבל מעיל אחריו, ואחריו עוד פריט וכן הלאה". ממש כמו שלוקחים ספר אחד לטיול ארוך ומחליפים אותו בסיום הקריאה עם מטייל אחר.
שמש: "הבעיה הכי גדולה בעולם המערבי היא הצורך להתחדש, וזה עולה המון כסף. גם אם קונים בגדי יד שנייה זה עדיין כרוך בהוצאה כספית. סטטיסטית 70% מהבגדים שיש לנו בארונות לא מנוצלים, אז הרעיון שלי היה לקחת את הבגדים שממילא יש לנו, ותמורתם לקבל פריטים אופנתיים אחרים". ולמה רק נשים? שמש: "כי היה לנו הכי קל להתחיל ככה, אבל יש דיבור על כך שבהמשך גם גברים ייכנסו לאפליקציה".
לפנייה לכתב/ת 
