צפו: לוחמי אגוז וצנחנים אמריקנים "כובשים" כפר
160 לוחמי חי"ר מצבא ארה"ב נחתו בנתב"ג עם מדיהם המנומרים, ובמשך כשבוע התאמנו עם חיילי גולני בין השאר על כיבוש כפר ולחימה בשטח בנוי. איך גישרו על הפערים בפקודות? מי יותר יצירתי? ולמי יש ציוד משוכלל יותר?
השבוע הסתיים בארץ אימון חי"ר גדול המשותף לצה"ל ולצבא האמריקני: מהצד הישראלי הוא כלל מאות לוחמי יחידת אגוז של חטיבת גולני, ומצד ארה"ב היו אלה לוחמי חטיבת הצנחנים 173, השייכת לפיקוד אירופה בצבא האמריקני. במשך יותר משבוע תרגלו הלוחמים משני הצבאות, כתף אל כתף, מתווים שונים של אימוני יסוד ובהם פשיטות על מתקן אימונים אורבני ליד צאלים, שמדמה כפר עם עשרות חמושי אויב.
כמו כן התקיימה תרגולת כיבוש שטח "סגור" באחד מיישובי הצפון, שדימה מתאר של כניסה ללחימה משטח הררי פתוח למתחם בנוי. בנוסף ביצעו הלוחמים מקצי ירי ואימוני כושר משותפים.
לקראת התרגיל נחתו בנתב"ג 160 לוחמי צנחנים אמריקניים לבושים במדיהם המנומרים, ועלו על אוטובוסים שהובילו אותם לשטחי האש של צה"ל בנגב ולמפגש עם לוחמי גולני. הפקודות ברשת הקשר במהלך התרגילים היו באנגלית בלבד, וכללי הבטיחות שאומצו היו של המארחים הישראלים – כלומר, מחמירים יותר. בשל ההבדלים בנוהלי הבטיחות בין הצבאות, הירי של הלוחמים היה בכדורים חסרי קליע, מלבד האש החיה שנורתה במטווחים.
הצבא האמריקני נחשב מתירני בכל הקשור לבטיחות ביחס לצבא הישראלי. כך למשל יכולים חיילים לגשת לקו המטרות במטווח לבדוק את פגיעותיהם בזמן שחבריהם ממשיכים בירי, לפרוק את כלי נשק בעצמם במקום שמפקד מוסמך יעשה זאת ואף להסתובב עם כדור בקנה.
כדי להשלים את פער "האש החיה" באימוני הלחימה בשטח בנוי, השתמש צה"ל באמצעי פירוטכניקה רבים. "זה היה אימון מעניין, בקנה מידה שלא היה לנו ולא היה בהרבה מקומות בצבא", אמר ל-ynet קצין מיחידת אגוז.
הכוח האמריקני הגיע לארץ עם נשקיו, בהם רובי הסער, מקלעי 7.62 מ"מ, רובי הצלפים וציוד הלחימה האישי. בשיאו של האימון, בכיבוש היעד הכפרי, התפצלו הכוחות לשניים: הכוח התוקף מנה עשרות לוחמי גולני לצד עשרות לוחמים אמריקניים שהסתערו זה לצד זה על הכוח שדימה את האויב ב"כפר". למחרת התחלפו הכוחות להשלמת האימון. בנוסף תרגלו הכוחות משני הצבאות סוגים שונים של מארבים, אלמנטים של הסוואה ולחימה בסבך.
"לא היה דיבור אם האויב שעליו אנחנו מתרגלים הוא חמאס או חיזבאללה. מבחינתנו ומבחינתם טרור הוא טרור", אמר הקצין הישראלי. "בניגוד אלינו, החי"ר האמריקני עובד יותר על כמות גדולה של לוחמים והרבה אש. אנחנו יותר יצירתיים וגמישים עם הכוחות הקטנים שלנו. ההבדל הזה גרם להם 'להיתקע' בכניסה אל יעד המטרה. הבדל נוסף ששמנו לב אליו הוא הגישה: אנחנו מחנכים את הלוחמים לעצמאות ויצירתיות בשדה הקרב. אצלם הכול עובד לפי פקודות ותרגולות קבועות, ואף אחד לא זז עד שכולם בעמדות שלהם".
הבדל נוסף ולא מפתיע נוגע לפערים הטכנולוגיים: לוחמי אגוז הבחינו כי בכל הקשור לניווטים, החיילים האמריקניים מסתמכים על מחשבים זעירים מונחי ג'י-פי-אס בכל תנועה, בעוד מפקדי החי"ר בצה"ל נדרשים קודם כול ללמוד את צירי התנועה מהמפה, לשנן את הטופוגרפיה בדרך הקלאסית, להשתמש במצפן, ולהפעיל את הג'י-פי-אס רק כגיבוי.
"כמו אצלנו, גם אצלם כוחות החי"ר מורכבים מרגמים, צלפים, רובאים וצוותי מזל"ט", ציין הקצין. "הם אמרו בסוף האימון שיצאו ב'וואו' אחד גדול. הם לא ציפו לפגוש רמה כה גבוהה. הם ספגו מאיתנו אלמנטים וטכניקות שונות כמו הסוואה. הם התלהבו ממגוון השימושים שאנו עושים בכלבי יחידת עוקץ".
הקצין הוסיף שהכוחות נמנעו בכוונה מקיום תחרויות קליעה או כושר בין הצדדים. בין לבין, החיילים האמריקנים "סגרו שבת" בבסיס נבטים, טיילו במצדה ובירושלים וערכו אימון ריצה באחד מכפרי הדרוזים בצפון. לאחר האימון שבו לבסיס האם שלהם באיטליה.