הנאנסת בגן העיר תוכר כנפגעת פעולת איבה
בחודש מרס ביקשה הצעירה בת ה-20 להכיר בה כנפגעת פעולת איבה לאחר האונס שביצע בה אחמד בני ג'אבר בחניון גן העיר בתל אביב ב-2012. הפרקליטות אמרה כי לא נמצא שהמעשה בוצע על רקע לאומני. כעת, לאחר חודשים ארוכים, מאשר משרד הביטחון: האונס - פעולת איבה
צדק לנאנסת: הרשות המאשרת במשרד הביטחון הודיעה היום (ה') כי הצעירה שנאנסה בחניון גן העיר בתל אביב בשנת 2012 תוכר כנפגעת פעולת איבה. בעקבות ההחלטה תקבל הנאנסת סיוע מהביטוח הלאומי.
בהודעת משרד הביטחון נכתב כי בתום חקירה שארכה חודשים רבים וכללה איסוף חומרים, הוחלט להכיר בקורבן האונס כנפגעת איבה על רקע לאומני.
ביוני 2013 סיפרה התובעת בתיק, עו"ד גלי חצב מפרקליטות מחוז תל אביב, כי לא נמצאו ראיות שהמעשה בוצע על רקע לאומני. בחודש מרס הגישה קורבן האונס תביעה למשרד הביטחון כדי שיכיר בטענה שהאונס הטראומטי שעברה על-ידי אחמד בני ג'אבר, שוהה בלתי חוקי, היה בבחינת "פיגוע אלים".
המקרה אירע בליל שישי בחודש מאי 2012, כשזוג תיכוניסטים הגיע לחניון גן העיר בתל אביב והותקפו על ידי ג'אבר בן ה-21. הצעירה, אז בת 17, נאנסה לעיניי בן זוגה. ביוני 2013 נגזרו על ג'אבר 30 שנות מאסר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אולם בית המשפט העליון הפחית את עונשו ל-25 שנות מאסר משום שלדבריו, העונש חרג מהמקובל.
משרד הביטחון ציין בהודעה כי ג'אבר "עקב אחרי בני הזוג לשירותי הנשים בחניון, נכנס אחריהם לשירותים, לקח מהם את הטלפונים הניידים ובמשך שעה ארוכה ביצע בהם מעשי אונס קשים ביותר, הכה אותם והתעלל בהם". בגזר הדין ציינו השופטים כי לא מצאו מבין פסקי הדין הרבים שהוצגו לפניהם "מעשים הדומים במכלול נסיבותיהם, אכזריותם ושפלותם למקרה שבפנינו. מסכת המעשים המפלצתיים שביצע הנאשם במתלוננים הינה חריגה בכל ממד ועל-פי כל קנה מידה".
אמנם בחקירתו ובעדויותיהם במשטרה של הקורבן ובן-זוגה לא נמצאו אמירות מפורשות שמהן ניתן לקבוע כי מטרתו העיקרית של המעשה היתה "פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי- ערבי", אך משרד הביטחון אישר כי "חומרתו ואכזריותו יוצאי הדופן של מעשה האונס הביאו את עו"ד ידידיה (דידי) אורון, הסגן הבכיר ליועמ"ש למערכת הביטחון לתביעות וביטוח בתוקף סמכותו לבחון היבטים רחבים יותר של נסיבות הפרשה, על מנת להכריע בסוגיית ההכרה". עוד וציינו כי ממצאי הבחינה במצטבר הביאו להכרה באונס כאירוע איבה, בהתבסס על שלושה מרכיבים עיקריים: הרקע הביטחוני של הנאשם, חומרת המעשה וחריגותו וכן על אמירות שונות של הנאשם לאחר המעשה, שמהן משתמע כי היה מניע לאומני למעשיו.
"מהפך בשגרת עולמם של הנפגעים"
עורכת דינה של הנאנסת, רוני סדובניק-אלוני, אמרה: "אנחנו מודים לשר הביטחון, לוועדת חוץ וביטחון בכנסת, ליועצים במשרד הביטחון והפרקליטות על המאמץ הנדיר והכן שהשקיעו בתיק הזה, כדי להבין שמדובר באירוע טרור ולא באונס פלילי רגיל. משמעות ההחלטה היא מהפך בשגרת עולמם". היא הוסיפה כי מדובר ב"צעירה בתחילת דרכה שבאה ממשפחה קשת יום. אין באפשרותה לשלם עבור אפשרויות שיקום בעקבות המקרה. המשמעות היא שמשרד הביטחון מחבק אותה למעשה לכל ימי חייה, יסייע לה בין היתר בלימודים ובשיקום. התחושה היא שהמדינה ראתה אותה ולא הפקירה אותה".
זהו המקרה השני בו הוכרה נאנסת כנפגעת איבה. במקרה זה התחשבו בין השאר באמירות של הנאשם "הנוגעות להבדלים בין בני הלאום השונים ולסכסוך הישראלי-ערבי. באחת מחקירותיו במשטרה, למשל, דיבר על ההבדל בין אחותו המכובדת לבין היהודייה המסתובבת ברחובות, וכן על כך שחוקריו היהודים הם אינם בני האדמה הזאת, אלא תושבי חוץ וכי לפני 1948 לא היה דבר כזה שנקרא ישראל".
בהחלטתו להכיר בקורבן כנפגעת איבה כתב אורון: "ממכלול האמירות עולה כי מדובר במעשה אלימות אשר מטרתו פגיעה באדם בשל השתייכותו ללאום היהודי, כחלק מהסכסוך הישראלי ערבי. אני תקווה כי כעת, קורבן המעשה המזוויע תצליח לשקם את עצמה ולמצוא מזור לכאביה". ההחלטה שהועברה הבוקר למוסד לביטוח לאומי ולעורכת דינה של הנאנסת, תאפשר לה לקבל את מלוא ההכרה והסיוע הניתנים לנפגעי פעולות איבה על רקע לאומני.
לפנייה לכתב/ת 
