עוזבים לחו"ל? רשות המסים בעקבותיכם

רשות המסים עוקבת אחריכם כשאתם יוצאים מישראל, בין היתר, באמצעות איסוף נתונים ממחשבי ביקורת הגבולות וכן ניתוח הנתונים והצלבתם עם מידע אחר שברשותה. רשות המסים אינה מתעניינת בכל הנוסעים היוצאים מישראל, אלא דווקא בנוסעים מסוימים כמפורט להלן.

בקבוצה הראשונה הנמצאת במעקב של רשות המסים כלולים אותם נוסעים הטסים לחו"ל בתדירות רבה. רשות המסים מניחה כי במקרה של אדם הנוסע הרבה לחו"ל, קיימת הסתברות לכך שיש לאותו נוסע מתמיד נכס, לדוגמא דירה במדינה אחרת המניבה הכנסות, או חשבון בנק זר שאינו מדווח כדין.

הקבוצה השנייה שהיא על הכוונת של רשות המסים הם ישראלים שעוזבים את המדינה במטרה לשהות בחו"ל. ישראלי העובר לחו"ל אינו פונה לרשות המסים בדרך כלל להודיע על עזיבתו, ורשות המסים מעוניינת לבחון את חבות המס שלהם.

ביחס לנוסעים המתמידים, רשות המסים אספה וניתחה מידע ממחשבי ביקרות הגבולות בשנים האחרונות, ויצרה רשימה של אנשים שייתכן והם לא דיווחו על הכנסותיהם מחו"ל. ישראלים רבים קיבלו מכתבים ממחלקת מודיעין ברשות המסים בצירוף טופס 5329. מקבלי המכתב נדרשו לספק פרטים לרשות המסים אודות ההון וההכנסות שלהם בישראל או בחו"ל, לרבות ביחס לחשבונות בנק זרים.

בעקבות מכתבים אלה, ישראלים רבים הזדרזו ופתחו תיקים במס הכנסה והחלו לדווח על הכנסותיהם. בחלק מהמקרים, הוגשו בקשות לגילוי מרצון כדי למנוע פתיחה בהליכים פליליים. ביחס לקבוצה השנייה, הישראלים המהגרים לחו"ל, העניין מסובך יותר כמפורט להלן.

ישראלי העובר לחו"ל אינו הופך באופן אוטומטי להיות תושב חוץ. קביעת מעמד היחיד כתושב חוץ היא סוגיה בעייתית מבחינתם של עשרות אלפי ישראלים אשר עשו רילוקיישן למדינות שונות בעולם, וגם ביחס לישראלים במעמד של תושב חוזר.

(צילום: shutterstock)

ההבדל בין הקביעה כי יחיד ייחשב כתושב ישראל או כתושב חוץ משמעותו חיוב במס בישראל או אי חיוב במס כלל. משמעות קריטית נוספת קשורה במניין השנים המזכים תושב חוזר בהטבות מס. כך לדוגמא, לאחר שהייה של מעל 10 שנים בחו"ל במעמד של "תושב חוץ" ניתן ליהנות ממעמד של "תושב חוזר ותיק", אשר מעניק פטור ממס ומדיווח על הכנסות בחו"ל למשך עשר שנים.

קביעת מעמד של היחיד כתושב חוץ אינה מלאכה קלה, והיא תעשה בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, פסיקת בתי המשפט בנושא תושבות, פרשנות רשות המסים להוראות הפקודה וכמובן בהתאם לאמנה למניעת כפל מס הרלוונטית.

המבחן המרכזי לקביעת מעמד כתושב חוץ, הוא מבחן "מרכז החיים", הכולל, בין היתר את הקריטריונים הבאים: מיקום בית קבע, מקום העיסוק, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום הפעילות בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים. מבחן נוסף הוא מספר הימים בהם שהה היחיד בישראל או במדינה הזרה במהלך התקופה הנבדקת. שימו לב לכך, שגם אם הפכתם להיות תושבי חוץ, בהתאם למבחנים האמורים, ייתכן ויוטל עליכם מס בעת היציאה מישראל כמפורט להלן.

מס יציאה מישראל 

בהתאם לסעיף 100א' לפקודת מס הכנסה, מי שעוזב את ישראל במטרה להיות תושב של מדינה אחרת, יחויב ב"מס יציאה". בהתאם לכך, נכס של אדם תושב ישראל, שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל. עוד נקבע בסעיף כי הנישום יכול לבחור בין שתי חלופות לתשלום המס: (1) במועד שבו חדל להיות תושב ישראל; (2) תשלום ביום מכירת הנכס בפועל.

מה קורה כאשר תושב ישראל עובר למדינה שיש לה אמנת מס עם ישראל, שקובעות זכות מיסוי בלעדית למדינות התושבות? נחזור כעת לדוגמא של עובד ההייטק הישראלי שהזכרנו לעיל, אך במקום הגירה להונג קונג, נניח כי האיש עבר לגור בארצות הברית, שהיא מדינת אמנה.

בעת מכירת המניות, בעל המניות כבר אינו תושב ישראל, והוא לכאורה מוגן בזכות הוראות האמנה שבין ישראל לארצות הברית. במקרה הזה נוצר קונפליקט בין הוראות סעיף 100א' לפקודה לבין סעיף 196(א) לפקודה, שקובע כי אמנות מס גוברות על אף האמור בפקודה, ולכאורה על אף האמור בסעיף 100א. במקרה כזה, הוראות האמנה שבין ישראל לארצות הברית אמורות לגבור על סעיף החיוב הישראלי ברווח הון.

לסיכום, אם עזבתם את ישראל למטרות מגורים, עסקים ו/או עבודה, רצוי לבצע את המעבר ולנתק תושבות בצורה מושלמת, זאת כדי ליהנות ממעמד של תושב חוץ לענייני מס. לצורך ניתוק התושבות, יש להקפיד על העברת מרכז החיים מחוץ לישראל ובמקרים הרלוונטיים רצוי לשהות בחו"ל את מספר הימים שנקבעו בפקודת מס הכנסה.

בכל מקרה, מומלץ לקבל חוות דעת משפטית הקובעת את המעמד שלכם כתושבי חוץ לענייני מס וזאת כדי למנוע העמדה לדין פלילי וכן חשיפה למיסוי ישראלי בגין הכנסות הנובעות בחו"ל. במקרים המתאימים, קיימת אפשרות גם לפנות בבקשה לרשות המסים לקבלת החלטה מקדמית (pre ruling) בנוגע למעמדכם כתושבי חוץ לענייני מסים.