איגלז עפים על מטאל? מאחורי שמות הלהקות
קולדפליי קיבלו ירושה מנצחת, פרל ג'אם שמרו על רוח ספורטיבית ויו-2 נאלצו דווקא להתפשר. בדקנו מה עומד מאחורי שמות הלהקות הגדולות שכולנו מכירים, ומצאנו חתול ועכבר ממוצא יהודי, איגלז שלא מתים על מטאל ועוד כמה סיפורים מפתיעים
האיגלז אוף דת' מטאל, ההרכב של ג'סי היוז וג'וש הומי, זכה לפני שלושה שבועות לחשיפה ענקית בנסיבות טראגיות, וגרם ללא מעט אנשי טלוויזיה ורדיו שדיווחו על הטבח שארע בפריז במהלך הופעתם, לשבור שיניים בניסיון לבטא שמם הארוך והלא קליט.
יותר מזה - היות והוא מכיל את צירוף המילים "דת' מטאל", רבים מיהרו להסיק כי מדובר בהרכב רוק כבד שמנגן מוזיקה רועשת, מפוצצת אוזניים ולא מתקשרת בעליל. כמובן שהאמת היא שהמוזיקה של איגלז אוף דת' מטאל היא לא יותר מרוק קלאסי, לעתים גראנג'י די שמח וסטנדרטי - אבל השם לא ממש מסגיר זאת.
ההיסטוריה מלאה בשמות שהתאימו יותר או פחות להרכבים שהתהדרו בהם - חלקם שודרגו, קוצרו או שונו לחלוטין, בדרך כלל בהחלטה נבונה. הספייס גירלז לדוגמה היו אמורות להיקרא הספייסיגירלז אילולא הקונוטציות הפורנגרפיות, להקת Rain אף פעם לא היתה הופכת לנווה המדבר של אואזיס אלמלא לקח נואל גאלאגר את הפיקוד עליה, רוברט סמית' יכול היה היום להנהיג הרכבים אלמוניים כמו האובליסק או מאליס, אם לא היה מחליט ללכת עם הקיור. ואם חשבתם שהשם רד הוט צ'ילי פפרז מטופש, חכו שתשמעו את האלטרנטיבות.
איגלז אוף דת' מטאל פינת הסקורפיונס
אולי רבים כל כך לא היו מתקשים לבטא את שמו של ההרכב מקליפורניה אם ג'וש הומי וג'סי היוז לא היו יושבים בבר וצופים באדם רוקד לצלילי הפאואר באלאד של הסקורפיונס, "Wind Of Change". "זה דת' מטאל, בנאדם!" צעק הרקדן בעל הדיסאוריינטציה הז'אנרית לעברם, ואלו הגיבו ב"לא, זה לא. אם כבר זה כמו להקת האיגלז של ז'אנר הדת' מטאל". כן, כמו אותם איגלז שחתומים על "הוטל קליפורניה" - עוד להקה שרחוקה מאוד מז'אנר הדת' מטאל.
לבדיחה הזו יש גם וריאציה אחרת וסיפור רקע שונה, במסגרתו ניסה חבר של הומי לשכנע אותו לנגן בסגנון להקות דת' מטאל. כאשר החבר השמיע להומי שיר של הלהקה הפולנית Vader וטען כי מדובר בשיר מהסגנון המוזיקלי האמור, הומי טען כי החבר'ה הפולנים נשמעים לו יותר כמו המקבילה של האיגלז, לו היתה קיימת כזו בז'אנר האפל. לאחר ששמע זאת היוז, הוא תהה כיצד באמת היה נשמע שילוב בין להקת האיגלז לבין להקת דת' מטאל. עכשיו אנחנו יודעים.
זה רק ספורט, פרל ג'אם
כבר 25 שנה שפרל ג'אם נמנית עם הרכבי הרוק החשובים בארצות הברית, וגם בארץ יש לה בסיס מעריצים רחב מאוד. אבל ייתכן שההרכב של אדי ודר לא היה הופך איקוני כל כך לו היה ממשיך להופיע ולהקליט תחת שמו המקורי והאיום - מוקי בליילוק, על שם שחקן קבוצת הכדורסל הניו ג'רזי נטס, שאת קלף האספנים שלו הניחו החברים בשרוול קלטת הדמו שלהם, לפני הופעת הבכורה באוקטובר 1990.
"זה היה מעט מטופש", הודה פעם ודר, "אבל בשבוע הראשון שלנו היינו עסוקים מדי בלעבוד על שירים לקראת ההופעה מכדי לחשוב על שם". את הטייטל הספורטיבי הם שמרו לאורך עשר הופעות עם להקת אליס אין צ'יינס אך כשהחלו לקבל חשיפה גדולה יותר ונכנסו להקליט את אלבומם הראשון "Ten" (כמספר חולצתו של בליילוק) - מצאו חברי הלהקה כי לקרוא לעצמכם על שם הכדורסלן המוכר גורר שלל בעיות מיתוג, יצירת טריידמרק ומכירת מרצ'נדייז, בימים בהם עוד היה להם אכפת מדברים כאלה.
אז איך הפכה מוקי בליילוק בסופו של דבר לפרל ג'אם? גרסה אחת גורסת שהשם הגיע בהשראת הריבה (Jam) שסבתא של ודר היתה מכינה, לה ייחס המוזיקאי תכונות הזייתיות.
פרל ג'אם בהופעת הבכורה כמוקי בליילוק. העיקר שלא הגיש תביעה
גרסה אחרת, וכנראה מדויקת יותר, אומרת שהשם עלה בעקבות הופעה של ניל יאנג בה כל שיר התארך לכדי ג'אם של 15-20 דקות. לגבי פרל נטען כי מדובר בשם שעלה באופן אקראי לחלוטין במוחו של באסיסט ההרכב ג'ף אמנט.
קולדפליי זוכרים את לימפ ביזקיט
כשקולדפליי הוקמה ב-1996 על ידי כריס מרטין וג'וני באקלנד ביוניברסיטי קולג' בלונדון, היא פעלה תחת השם המעט-אינדי במהותו, Pectoralz. משהבינו מרטין ושות' כי מדובר בשם, ובכן, מחורבן, פנו להחליף אותו ל-Starfish המוצלח מעט יותר. אך לימים הפך האחרון מזוהה עם אלבומם המפורסם של הרכב הנו מטאל לימפ ביזקיט, "Chocolate Starfish and the Hot Dog Flavored Water". ובוא נודה בזה - אף אחד לא רוצה להיות מזוהה עם לימפ ביזקיט.
קולדפלי. בשבילי הכוכב זה אתה
למזלם, היו להם חברים טובים שניגנו תחת השם קולדפליי ומשלהקתם חדלה מלהתקיים הורישו חברי קולדפליי המקורית אך שמם לחברי סטארפיש, שהפכו רשמית ב-1998 לקולדפליי.שאתם מכירים היום. מקור השם, אגב, הוא בספר פואמות לילדים שנקרא "Child's Reflections: Cold Play".
השאר, כמובן, היסטוריה. קולדפליי פרצו כהרכב בריטי חביב ורגיש בגל שכלל עוד כמה כאלו, ששינה צורתו להרכב בלדות שמייצר המנוני גיטרה - ואז התעצם לכדי הרכב הפופ-רוק הגדול והמנג'ס בעולם. לאחרונה עברה הלהקה שינוי סגנוני נוסף, וכיום היא בעיקר מנסה להישמע כמו מארון 5.
מארון 5 זזים כמו להקת בנות
אגב מארון 5, לא רבים יודעים כי בטרם הפכו ללהקת פופ-רוק-Fאנק-להיטית - ניסו אדם לוין וחבריו לפרוץ ב-1994 כלהקת רוק-אלטנרטיב גנרית בשם Karas's Flowers, על שם גרופית שהיתה מאוהבת בכל חברי ההרכב. הם אפילו הוציאו שני אלבומים תחת שם זה, אחד ב-1995 בהוצאה עצמית ואחר ב-1997, תחת הלייבל "Reprise Records".
יש מי שחשב שמדובר בשם שמתאים יותר ללהקת בנות, וגם החליפות שלבשו כל חברי הלהקה לא ממש היטיבו עמם. לאחר שלא זכו להצלחה מכל סוג שהוא, ולאחר שינויים מבניים, הפכו הפרחים של קארה למארון 5 ב-2001, במסגרת שינוי תדמיתי מוזיקלי.
גרין דיי שואפים גבוה
בילי ג'ו ארמסטרונג ומייק דירנט החלו לנגן יחד ב-1986, כשהיו בני 14 בלבד, ואפילו זכו להכרה מסוימת ולקהל מעריצים קטן אך אדוק, כשהוחתמו על ידי חברת התקליטים "Lookout!". זה היה בימים שעוד קראו להם Sweet Children, שם אירוני שמתאר כל דבר פרט לפרחחי הפאנק-רוק שהיו אז.
ההרכב החליט להחליף את שמו ב-1989 כדי למנוע בלבול עם הרכב רוק מקומי נוסף בשם Sweet Baby. המונח "גרין דיי" הופיע כבר באחד השירים המוקדמים של הלהקה, שעסק ביום רגיל ולא פרודוקטיבי במיוחד בחיי הסטלן המצוי, בו אף עבודה לא נעשית ועיקר הפעילות מסתכמת בעישון גראס.
גרין דיי. היו ונשארו סטלנים ירוקים
השנה נכנסה גרין דיי רשמית להיכל התהילה של הרוקנ'רול ואף הופיעה באותו הערב, כשמערכת התופים נושאת את השם "סוויט צ'ילדרן". המחווה לימי נעוריהם בלבלה רבים והובנה בעיקר על ידי המעריצים הוותיקים.
יו-2 לא מאמינים להייפ
בסך הכל יו-2 הגיעו הכי רחוק שאפשר עם שם שלא אומר הרבה, ומעניין כמה רחוק היו מגיעים עם שמה המקורי של הלהקה - The Hype. באותם זמנים אחיו הגדול של הגיטריסט דה אדג', דיק, היה חבר רשמי בלהקה.
במהלך הופעתה האחרונה של דה הייפ הוא עזב בדרמטיות את הבמה, ולא שב אליה כדי לקחת חלק בהפיכתה לאחד ההרכבים הגדולים בהיסטוריה של הרוק. עם עזיבתו החליף ההרכב את שמו, כשחבר של הלהקה הציע להם שישה רעיונות שונים. יו-2 היה השם שהם הכי פחות שנאו.
רדיוהד עושים סופ"ש
כשתום יורק וחבריו לרדיוהד התחילו לנגן יחד, הם עשו זאת בבית הספר "אבינגדון" אשר באוקספורדשייר, ונפגשו בעיקר בימי שישי. זו נראתה להם סיבה נהדרת לקרוא ללהקה שלהם On a Frieday, על שם היום בשבוע בו יכלו לנגן יחד.
בתחילת שנות ה-90 הרשימה קלטת דמו בוסרית של הלהקה את אנשי חברת התקליטים EMI, שראו את הפוטנציאל שמעבר לטייטל העבש. הם הציעה להם לשנות את שמם בטרם יופצו ויהפכו לשם דבר עם שם שיאה יותר היום ללהקת אינדי-פי'צפורקית למביני עניין.
רדיוהד. דברו עם הראש
היות וכל חברי הלהקה היו מעריצים גדולים של להקת טוקינג הדז, הם בחרו בשם רדיוהד, על שם שירה של הלהקה מ-1986, "Radio Head".
סיימון וגרפונקל משחקים בחתול ועכבר
באמצע שנות החמישים התוודע העולם לצמד זמרים בעלי הרמוניות קוליות נדירות ושמות לא מסחריים מדי. פול סיימון (שם לא רע דווקא) וארתור גרפונקל (שם די רע) היו מתבגרים יהודים בני 15 כשהכירו ברובע קווינז שבניו יורק. בעת יציאת הלהיט הראשון שלהם "Hey Schoolgirl" ב-1957 הם עדיין בעיקר חיקו את אליליהם האחים אוורלי, והופיעו תחת השם "טום אנד ג'רי". כן - כשם החתול והעכבר המאוירים.
סיימון וגרפונקל. לפני שחתולים היו סנסציית רשת
הצמד לא זכה להצלחה רבה וחבריו הלכו לדרכיהם הנפרדות, עד שחברו זה לזה שוב בתחילת שנות ה-60 - הפעם כהרכב פולק מצליח שהיה לאגדה. בסיבוב השני שלהם הם החליטו להשתמש בשמותיהם האמיתיים, סיימון וגרפונקל, על אף שהיה בכך משום סיכון באובדן קהל אמריקני שלא היה פתוח לרעיון הבלתי נתפס של צמד אמנים יהודיים.
"השם שלנו כנה", אמר סיימון פעם. "תמיד הרגשתי שזה היה הלם גדול עבור אנשים רבים, כאשר בוב דילן התברר כרוברט צימרמן. אבל זה היה חשוב שהוא יהיה אמיתי ופתוח".
רד הוט צ'ילי פפרז שוברים שיניים
גם הבחירה בשם רד הוט צ'ילי פפרז (או פלפלים אדומים וחריפים, כפי שנקראו בישראל ובשלל אוספי רוק משנות התשעים) היתה סיכון מצד אנתוני קידיס, פלי וחבריהם ללהקה. אלא שכשלוקחים בחשבון את שמם המקורי - נראה שהבחירה בפלפלים היתה ההגיונית ביותר.
Tony Flow and the Miraculously Majestic Masters of Mayhem הוא ללא ספק חתיכת שם אידיוטי, חייבים להגיד. הוא אידיוטי היום והוא היה אידיוטי גם ב-1983, כששימש את הלהקה בשתי הופעות בלבד במועדון ה"רית'ם רום" בלוס אנג'לס. "כך רצינו לנגן ולהישמע", הסביר קידיס את הבחירה בשם שובר השיניים, שהיה ממתג אותם פחות כ-RHCP ויותר כ-MMMOM, ותאר - לטענת הסולן, את הווייב הקסום והכאוטי של המוזיקה שיצרו.
חיוך של מלכה
המוזיקה של ההרכב הבריטי בהחלט גרמה וגורמת עד היום ללא מעט אנשים לחייך, אבל זו בהחלט לא סיבה לגיטימית לקרוא לה Smile. מדובר היה בשם ההרכב של הגיטריסט בריאן מיי והמתופף רוג'ר טיילור, בימים בהם עוד לא הונהגו על ידי פרדי מרקיורי. את עמדת הפרונטמן אייש אז טים סטאפל, שהשתמש בשם Smile במסגרת פרויקט גרפי בקולג' שעסק בהרכב בשם זה.
כאשר סטאפל עזב את ההרכב, ייתכן שהחיוך נמחק לו מהפנים נוכח הצלחת הלהקה החדשה של חבריו, שכללה את מרקיורי - שגם העניק לה את השם שהפך איקוני מאז, Queen. "הקונספט של קווין הוא להיות מלכותיים וקסומים", הסביר פעם מרקיורי בראיון. "הדר ופאר הם חלק ממה שאנחנו, ואנחנו רוצים להיות גנדרנים. אנחנו רוצים לזעזע ולקומם".
קווינז אוף דה סטון אייג' לא מצ'ואים
להקה אחרת שהשתמשה בתואר האצולה הרם והנשי היא קווינז אוף דה סטון אייג' - הרכב שהגנדרנות ממנו והלאה. QOTSA הוקמה ב-1996 אחרי שקיוס, להקתו הקודמת של מנהיג ההרכב ג'וש הומי, התפרקה. השם המקורי שנבחר היה דווקא גאמהריי, אך זה נאלץ להשתנות שנה מאוחר יותר, לאור איום בתביעה מצד להקת פאואר מטאל גרמנית שהשתמשה בשם עוד מסוף שנות השמונים.
קווינז אוף דה סטון אייג'. איזה מתוקים
השם שליווה את הלהקה עם עלייתה והפיכתה להרכב סטונר-רוק פופולרי הוצע על ידי המפיק כריס גוס, שבחר לתאר כך את ההרכב. "רוק צריך להיות כבד מספיק בשביל הבנים ומתוק מספיק בשביל הבנות", אמר הומי בראיון. "ככה כולם שמחים". למה מלכות ולא מלכים? "מלכים היה נשמע מאצ'ואי מדי", הוא הסביר.
פינק פלויד עוברים קיצוצים
אולי אם חבורת הסטודנטים לאדריכלות מלונדון היתה מתעקשת לשמור את שמה Screaming Abdabs, היא לא היתה עולה לגדולה, לא מנפיקה כמה מהאלבומים החשובים בהיסטוריה של הרוק וחוסכת מאיתנו ומהעולם את רוג'ר ווטרס. בהתחשב בעובדה שהשם בו השתמשו בו לפני כן היה סיגמה 6 - ייתכן ומדובר בשיפור.
כך או כך, כשסיד ברט נטל את המושכות הוא שינה את שמה של הלהקה ל-The Pink Floyds Sound, שהשתנה בהמשך ל-The Pink Floyd ובהמשך, מממש כמו שקרה לפייסבוק שנים מאוחר יותר - גם ה-The הושמט. השם יצר בלבול אצל לא מעט אנשי חליפות שהתוודעו ללהקה רק לאחר שהצליחה, ומרמור בקרב חברים מסוימים בהרכב, שאף תארו בשירם "Have a Cigar" את אנשי חברות תקליטים כחובבי ממון ושאלו אותם כבדרך אגב, "מי מכם הוא פינק?".