על כבוד, נפט ודאעש. הקרב בין הצאר לסולטן
סירובה של טורקיה להתנצל על הפלת המטוס הרוסי הביא את פוטין לחשוף את שיתוף הפעולה של ארדואן עם דאעש ולדרדר עוד יותר את יחסי המדינות שההיסטוריה שלהן רוויה בדם. האם המשבר יכול להידרדר למלחמה אזורית?
האם הפלת מטוס הסוחוי 24 הייתה טעות של טורקיה או התגרות מכוונת? המטוס הרוסי כנראה באמת חדר לשטח האווירי הטורקי או שהיה קרוב מאוד לכך, אך יש להניח כי אין מדובר במטוס הרוסי הראשון החודר לשטח טורקיה. אף שהיירוט נראה כמו אירוע נקודתי, הוא הידרדר למשבר חמור ביחסי רוסיה-טורקיה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם הגדול בדף הפייסבוק של דסק החוץ
יש שהופתעו מעוצמת העוינות שנתגלתה בין שתי המדינות, שניהלו עד לאחרונה יחסים תקינים. מנין נובעת עוינות זו? האם המשבר יכול להידרדר למלחמה אזורית?
ההתעקשות הטורקית לא להתנצל והפגיעה בכבוד הרוסי הם שהביאו למשבר. ההיסטוריה של יחסי רוסיה-טורקיה רוויה בדם. זה מאות שנים מצויות שתיהן, אמנם בגלגולן הקודם כאימפריות, במאבקים בלתי פוסקים. בעבר, בימים שבהם "אימפריאליזם" לא היה מילה גסה, לא הסתירו הממלכה הרוסית האדירה והאימפריה הטורקית העות'מנית את שאיפותיהן להתרחב זו על חשבון זו בזירות שונות באסיה ובמזרח אירופה. למאבק זה היה גם גוון דתי, מלחמה בין הכנסייה האורתודוקסית לבין האיסלאם.
שרידי העוינות ההיסטורית
ניתן לומר כי הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין וגם עמיתו הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן מגלמים באישיותם את ההתרפקות על העבר המפואר של מדינותיהם. נאמר כבר לא פעם בציניות בתקשורת כי פוטין רוצה להיות הצאר (המלך) של רוסיה וכי ארדואן חולם להיות הסולטן ולחדש את האימפריה המוסלמית העות'מנית באמצעות תמיכתו בכל הארגונים והמפלגות האיסלאמיים במזרח התיכון.
שאיפות מגלומניות הביאו תמיד לסכסוכים ולמלחמות. כך הסתבך פוטין באוקראינה כשתמך בבדלנים הפרו-רוסים במזרח המדינה, וטורקיה הסתכסכה עם מצרים בראשות נשיאה עבד אל-פתאח א-סיסי בשל תמיכתה ב"אחים המוסלמים". חצי האי קרים, שאותו סיפחה רוסיה לפני כשנה, היה במאות הקודמות מוקד למלחמות עקובות מדם בין רוסיה לבין טורקיה.
כאשר החליטו הרוסים לפני כחודשיים להתערב ישירות במלחמת האזרחים בסוריה, התעוררה מחדש הסכנה להתנגשות בין רוסיה וטורקיה, עימות שנראה כאילו היה שייך לספרי ההיסטוריה. התנגשות בין מי שתומך במשטר הסורי לבין מי שתומך במורדים השואפים להפלתו הפכה לאפשרות מציאותית ברגע שפוטין החליט לעבור מאחורי הקלעים של מלחמת האזרחים בסוריה אל קדמת הבמה.
תיבת פנדורה
סירובה של טורקיה להתנצל על הפלת המטוס הביא את הקרמלין להחלטה לחשוף את שיתוף הפעולה של טורקיה עם דאעש, מידע שהיה בידיה מזמן. לפי חומר שהדליפה רוסיה ופורסם השבוע בעיתונות הערבית, טורקיה לא רק מאפשרת להמוני המתנדבים להגיע מכל העולם ולהצטרף לדאעש דרך גבולה, אלא מעורבת בהעשרת הארגון ובמימונו. לפי המידע שפורסם, שר האנרגיה הטורקי החדש, שהוא גם חתנו של ארדואן, מעורב ישירות בקניית נפט זול מארגון דאעש. אם מידע זה נכון הרי שהפלת המטוס לא הייתה טעות כלל, אלא תגובה להפצצות שעורכת רוסיה נגד מתקני הנפט של דאעש, צעד שפוגע באינטרס הכלכלי של טורקיה.
חשיפת הסיוע הטורקי לדאעש עלולה להעמיד את משטר ארדואן במבוכה רבה בפני הקהיליה הבינלאומית, שהעדיפה להעלים עין עד עתה.
טורקיה בחסות המערב
למזלה של טורקיה, הנוכחות האמריקנית במזרח התיכון והעובדה שטורקיה היא חברה בברית הצבאית הצפון אטלנטית (נאט"ו) הורידו את אופציית המלחמה מעל הפרק. גם במאה ה-19 תמכו מעצמות אירופה בטורקים כדי למנוע את פלישת רוסיה למזרח התיכון. הפעם נאלצה רוסיה להסתפק בהטלת סנקציות כלכליות ותיירותיות על טורקיה.
כשם שטורקיה פועלת בחסות נאט"ו, כך צבא אסד פועל בחסות ההגנה הרוסית. המשטר הסורי ניצל את הנוכחות הצבאית הרוסית ואת הסכסוך עם טורקיה על מנת לפגוע במיעוט הטורקמני באזור שליד לטקייה, מעוזם של העלווים. תוך התעלמות מופגנת מאיומיה של טורקיה כי לא תאפשר לפגוע בטורקמניים, אוכלוסייה קרובה לטורקים מבחינה אתנית, הפציץ צבא המשטר את כפריהם ואילץ אותם לברוח צפונה.
אם הפלת המטוס לא הייתה טעות, הרי שהיא היוותה התגרות בכוחות הרוסיים, להם רוחשים משטר ארדואן ותומכיו בעולם הסוני שנאה רבה. בתקשורת הערבית התומכת במורדים חוזרות ונשנות ההאשמות כי ההפצצות הרוסיות נועדו אך ורק לחסל את המורדים "המתונים" וכי ההפצצות על דאעש סמליות בלבד. עוד טוענים המבקרים כי רוסיה הורגת בעיקר אזרחים ומעט טרוריסטים. חלק מהפרשנים אף השוו את לוחמי דאעש לג'וקים השורדים מתחת לאדמה, בעוד שבני האדם על פני הקרקע מתים מההפצצות.
הכעס הרוסי על טורקיה נובע בעיקר מהעובדה שטורקיה אפשרה למטוסים האמריקניים לפעול מתחומה נגד מטרות בסוריה. כעת מאפשרת טורקיה למטוסים צרפתיים ובריטיים לצאת למשימות בסוריה מבסיס אינצ'רליק בתקווה שבכך היא תגביל את החופש הפעולה האווירי של רוסיה. נראה כי רוסיה רואה את סוריה כשטח בתחום שליטתה ועל כן אינה רואה בעין יפה את התערבות הקואליציה האמריקנית בסוריה. מבחינת הרוסים, המלחמה של הקואליציה נגד דאעש צריכה להיות מוגבלת לתחום עיראק בלבד.
הפגיעה הטורקית בכבוד הרוסי תחת חסות נאט"ו והגנת ארה"ב היא ללא ספק משחק באש. בשעה שמעצמות אירופה (צרפת, בריטניה וגרמניה) מתאמצות להרגיע את המצב, עלול משטר ארדואן להמשיך להתגרות ברוסים על מנת לזכות בנקודות בעולם הסוני ולהיתפש כסולטן המוסלמי החדש. יש לקוות שלצד התמיכה המערבית בטורקיה והסיוע הנדיב שקיבלה דווקא עכשיו (סיוע של מיליארדי יורו תמורת הגבלת זרם הפליטים לאירופה), יידעו מנהיגי ארצות הברית ואירופה לרסן את ארדואן על מנת למנוע מלחמה בממדים גדולים יותר ממה שהכרנו בסוריה בשנים האחרונות.
הסכנה העיקרית טמונה בעובדה שהסכסוך הטורקי-רוסי עלול לגלוש מפסים פוליטיים-רציונליים לרגשיים-דתיים. אולם ניתן להעריך כי למנהיגי נאט"ו יש אינטרס לשתף פעולה עם רוסיה ולא להתעמת איתה על מנת להילחם יחד נגד הטרור ודאעש.
רוסיה לא תוכל להרשות לעצמה עימות ארוך עם טורקיה בשל מצבה הכלכלי. הצעדים הכלכליים שהיא נוקטת פוגעים ברוסיה עצמה יותר מאשר בטורקיה. טורקיה הייתה מהמדינות הבודדות שלא הצטרפו לחרם הכלכלי המערבי על רוסיה. על כן, רוסיה תלויה בטורקיה בעיקר בייבוא מוצרי מזון. החרם הרוסי יכול להביא לעליית מחירי המזון ולעלייה ברמת האבטלה בעיקר בתחום התיירות הרוסית. על כן, יש להניח כי הסכסוך הטורק-רוסי, בין ה"סולטן" לבין ה"צאר" לא יימשך לאורך זמן רב.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
