תחגגו במקום אחר / "מחוץ לרדאר"
משאל עם בהמבורג הביא לביטול מועמדותה לאירוח האולימפיאדה ב-2024. גם בבוסטון התושבים קבעו חד משמעית שהם לא רוצים משחקים אולימפיים אצלם בבית. איך הפך אירוע השיא של הספורט למטרד ומעמסה עבור הערים המארחות?
ההמולה והשמחה בבית הקפה "סקיילייט" בהמבורג הייתה עצומה. ספורטאים, עסקנים, פוליטיקאים וסלבריטאים התגודדו במקום כדי לשמוע את הבחירה של גרמניה בעיר המועמדת שלה לאירוח אולימפיאדת 2024. כשהחדשות ממשרדי הוועד האולימפי הגרמני בפרנקפורט הגיעו והמבורג הוכרזה כמועמדת הגרמנית, הנוכחים בבית הקפה לא ידעו את נפשם מרוב אושר.
השבוע, שמונה חודשים לאחר הערב החגיגי בבית הקפה, השמחה הגדולה התפוצצה להם בפנים. במשאל עם שנערך בהמבורג הצביעו 51.6% מתושבי העיר נגד אירוח המשחקים והורידו מהפרק את ההצעה. אולימפיאדת 2024 נותרה עם ארבע מועמדות לאירוח במרוץ: רומא, פריז, בודפשט ולוס אנג'לס.
"זו גלולה מרה שקשה לנו לבלוע", הודה ניקולאס היל, שניהל את קמפיין המועמדות של המבורג, "ציפינו לתוצאות אחרות, אבל החלטה דמוקרטית חייבים לכבד. תמיד אמרנו שהמועמדות שלנו תצליח רק אם תהיה לה תמיכה אמיתית מהציבור".
המבורג היא לא העיר הראשונה שבה התושבים אומרים לאירוע הספורט החשוב בעולם: "לא תודה". בוסטון הייתה אמורה לקחת חלק אף היא במרוץ לאירוח המשחקים. שתי קבוצות אופוזיציה שהתנגדו לרעיון הובילו מאבק עיקש נגד האירוח. הן היו שונות זו מזו, אחת התמקדה בסכנות הכלכליות הכרוכות באירוח המשחקים ובטענות לשחיתות בוועד האולימפי הבינלאומי, בעוד השנייה התייחסה לנושאים גלובליים יותר ובעיקר למה שהגדירה כחוסר הצדק החברתי הטבוע במשחקים האולימפיים. הן ביצעו עבודה יעילה והצליחו באמצעות חוק חופש המידע לחשוף מה מתרחש מאחורי הקלעים במרוץ לאירוח האולימפיאדה.
את ההשפעה של האופוזיציה הלוחמת אפשר היה לראות גם בסקרים על מידת התמיכה הציבורית במשחקים. אם בעת הגשת המועמדות עמדה התמיכה על 55%, בחודש פברואר האחרון היא צנחה ל-44% בלבד.
בחודש יולי האחרון, כשכל הניסיונות להרים את התמיכה הציבורית במועמדותה של בוסטון עלו בתוהו, הודיע הוועד האולימפי האמריקאי על הסרת מועמדותה והחלפתה בלוס אנג'לס.
מחנה המתנגדים לאולימפיאדה בבוסטון לא הסתפק בהצלחה הגדולה המקומית שלו ופעל להקמת מעין קואליציה בינלאומית של אקטיביסטים המתנגדים לאירוח המשחקים. אותם אנשים שעמדו בראש הקמפיין נגד בוסטון 2024, סייעו לאנשי המחנה המקביל בהמבורג וסיפקו להם עצות בניהול המחאה.
עם היוודע התוצאות בהמבורג, מתנגדי האולימפיאדה מבוסטון הוציאו הודעת תמיכה: "הטרנד זהה בכל העולם. ככל שהמצביעים לומדים יותר מה עומד מאחורי מועמדות לאירוח אולימפיאדה, כך הם פחות חושקים לארח אותה. אנשים מרחבי העולם אומרים בקול רם וברור שיש דברים חשובים יותר מלזרוק שלושה שבועות עבור ארגון לא דמוקרטי כמו הוועד האולימפי הבינלאומי".
ברצלונה הרוויחה, אתונה שקעה
אירוח אולימפיאדה כרוך בסיכונים. ישנן דוגמאות לכל צד של ערים שהרוויחו מאירוח המשחקים וכאלו שהפסידו בגדול. אחת הדוגמאות החיוביות הבולטות היא של ברצלונה. עד ל-1992 העיר הספרדית נחשבה למוזנחת למדי, אך השיפוץ הכללי שעברה לקראת המשחקים, הפך אותה לפנינת חמד של ממש. עד היום היא נחשבת ליעד תיירותי מועדף ולא רק בגלל מסי.
בצד השלילי אפשר לתת לדוגמא את אתונה שאירחה את המשחקים ב-2004. התקציב הרשמי של המשחקים עמד על 4.6 מיליארד דולר, אך בפועל דיווחים שונים טוענים כי המחיר בפועל עמד על 15 מיליארד דולר, בגלל סיבוכים בהקמת חלק מהמתקנים כמו מרכז הטניס ומתקן הכדורעף חופים. המתקנים הללו היו למעשה חד פעמיים ונותרו ללא שימוש אחרי האולימפיאדה, חלקם נסגרו. יותר מכך, תחקיר עיתונאי שנערך שמונה שנים לאחר האולימפיאדה, גילה שמסעדה גדולה שהוקמה לצורך האכלת הספורטאים, הייתה פעילה מסיום האולימפיאדה ועד ל-2012 למשך שעה אחת בלבד, כשאירחה את ראש הממשלה היווני. ציוד מטבח וריהוט חדשים נותרו מיותמים. בזבוז כסף משווע. ישנם גם כאלו הקושרים בין ההוצאות הגדולות של האולימפיאדה למשבר הכלכלי הגדול שתקף את יוון.
ההחלטות האחרונות שנפלו בהמבורג ובבוסטון הן מכות כואבות לא רק עבור האנשים שעמדו מאחורי הגשת המועמדות והשקיעו רבות בהכנת הקמפיין, אלא גם עבור הועד האולימפי הבינלאומי. לאנשי הוועד נותר לתהות – כיצד מוצר הדגל, אירוע הספורט החשוב והיוקרתי בעולם, הפך למעמסה ולמטרד בקרב הערים המארחות?
חשוב לציין כי מקרי המבורג, מינכן ובוסטון הם בגדר שינוי מגמה ביחס לעבר. לקראת קביעת המארחת של אולימפיאדת 2020, סקרים העידו על 70 אחוזי תמיכה ציבורית בקרב תושבי טוקיו, שנבחרה בסופו של דבר למארחת. אפילו בלונדון, שתושביה ידועים בציניות וביקורתיות, הסקרים הראו כי הציבור מעוניין באירוח האולימפיאדה ב-2012.
הניסיון לנתח מה גרם לתושבי המבורג לוותר על האפשרות לארח את המשחקים, העלה סיבות רבות. גם לחוסר הוודאות הדמוגרפית והכלכלית נוכח גל המהגרים השוטף את גרמניה ניתן משקל ואפילו לשערוריות הסמים האחרונות שפגעו באמינות של המשחקים ייתכן והייתה השפעה.
אבל הגורם המרכזי המעורר אנטגוניזם בקרב תושבי הערים המארחות הוא ללא ספק העלות הכלכלית והנטל הכספי שייפול על משלמי המיסים. אירוח אולימפיאדה הוא עסק יקר ביותר. על פי ההערכות – עלות אירוח האולימפיאדה בהמבורג הייתה עשויה להגיע עד ל-11.2 מיליארד יורו, 1.2 מיליארד מתוכם היו מגיעים מכספי משלמי המיסים מהמבורג. הציבור כך מסתבר, מעדיף שהכסף שלו יושקע בדברים אחרים.
גם הערים המועמדות שאינן זוכות בסופו של דבר באירוח האולימפיאדה מוציאות סכומי עתק על הקמפיין והכנת מצגות מושקעות כדי לשכנע את נציגי הוועד האולימפי.
עם כניסתו של יו"ר הוועד האולימפי הנוכחי לתפקיד, תומאס באך, הוא זיהה את הבעיה. אחת ההמלצות העיקריות בתוכנית שהציג שזכתה לשם אג'נדה 2020 הייתה הוזלת העלויות להגשת מועמדות לאירוח המשחקים, בין השאר על ידי הגבלה של מספר המצגות המותרות לכל מועמדת ומתן סיוע כספי על ידי הוועד האולימפי עצמו.
דווקא בשל ההתייחסות שהעניק לבעיה, לא מפתיעה האכזבה שהביע באך מפרישתה של המבורג מהמרוץ. "זו הזדמנות שהוחמצה עבור המבורג וגרמניה כולה", אמר באך שהתעקש על כך שאפשר היה לקיים את המשחקים בעלות של 3.4 מיליארד יורו כשמחצית מהסכום תגיע מהוועד האולימפי.
לא סתם באך מדגיש שגרמניה כולה הפסידה. זו הפעם השנייה תחת המשמרת שלו שעיר גרמנית מוותרת על אירוח המשחקים. הקודמת הייתה מינכן שביטלה
את מועמדותה לאירוח אולימפיאדת החורף ב-2022. גם במקרה שלה, משאל עם פסק את דעת הציבור הנחרצת נגד אירוח המשחקים. גרמניה היא לא בדיוק מדינה שאפשר לחשוד בה בחוסר אהבה או זיקה לספורט. נראה שהסיבות האחרות הן שהכריעו את הכף.
בכלל המרוץ לאירוח אולימפיאדת החורף ב-2022 היה רווי בפרישות כשבסופו של דבר רק שתי מועמדות נותרו, בייג'ינג ואלמאטי הקזחית. הבחירה בבייג'ינג, עיר שבקושי יורד בה שלג ופעילות ספורט החורף בה מוגבלת, זכתה לביקורות רבות והוצגה כסוג של ברירת מחדל.
המרוץ העגום לאירוח אולימפיאדת החורף ב-2022, יחד עם הפרישות האחרונות של הערים המועמדות לאירוח משחקי הקיץ, צריכים להוות תמרור אזהרה בולט עבור הוועד האולימפי הבינלאומי. ברור שהסיכויים שמרוץ לאולימפיאדת הקיץ, האטרקטיבית יותר, יוותר עם שתי מועמדות הוא נמוך משמעותית, אלא שנוכח המגמות האחרונות, נראה שבוועד האולימפי צריכים לעשות חריש עמוק כדי להשיב את מעמדה של האולימפיאדה לאירוע שכולם רוצים לארח.
לפנייה לכתב/ת 
