זכיין הקפה כשל וטען: "גורילה בר" לא עזרה לי

לפני פתיחת הסניף הפקיד הזכיין אצל הרשת שטר חוב של 200 אלף שקל. כשכשל ביקשה ההנהלה לפרוע אותו. הוא התנגד: לא עזרו לי בניהול הסניף

עו"ד לירון צבי קניגפורסם: 06.12.15 , 20:22

פסק דין שהתקבל לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב שופך מעט אור על היחסים שבין רשתות מסעדות לבין הזכיינים המפעילים את הסניפים שלהן: בעלי רשת בתי הקפה "גורילה בר" ביקשו לפרוע שטר חוב בסך 200 אלף שקל שהפקיד אצלם אחד מזכייניה לפני שסגר את הסניף שלו על רקע חוסר הצלחה. אבל השופט עדי הדר הפחית את הסכום משום שהרשת לא העניקה לזכיין ייעוץ מקצועי, תפעולי ושיווקי ברמה סבירה, כפי שהתחייבה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במרס 2013 נחתם הסכם זכיינות של רשת בתי הקפה "גורילה בר" לפתיחת סניף בנתניה. אביו של רוכש הזכיינות חתם כערב על שטר חוב בסך 200 אלף שקל.

תביעה

מה יעלה בגורל סניף 'רולדין' בקניון?

עו"ד רינת שפרוט

זכיין בית הקפה ב"קריון" בקריית ביאליק חתם על הסכם למכירתו בגלל הפסדים. אלא שלפתע החל העסק להרוויח והוא התחרט. מה נקבע?

התביעה: מה יעלה בגורל סניף 'רולדין' בקניון?

אבל הסניף כשל, והרשת הגישה בקשה לביצוע השטר בהוצאה לפועל, מאחר שהזכיין ביקש להשתחרר מההסכם. האב התנגד לביצוע השטר וטען שהרשת לא עמדה בהתחייבותה לתת ליווי צמוד לבנו בחודשיים הראשונים של פתיחת הסניף, אף שידעו כי הוא חסר ניסיון בניהול בתי קפה. לטענתו הבן נאלץ להתמודד עם פעולות כמו הכשרת העובדים והשגת התפריט בעצמו, בניגוד להבטחות הרשת.

האב גם טען שבמהלך הפגישות הציגה הרשת בפניהם מצגי שווא לגבי הרווחים הצפויים להם, וגרמה להם להשקיע כמיליון שקל. לטענתו, גודל האסון התגלה להם כחודש אחרי, כשהוצאות התפעול היו גבוהות בעשרות אלפי שקלים ממה שהרשת הכינה אותם, וששלושה סניפים של הרשת נסגרו תוך כמה חודשים. משכך, טען האב, מדובר ב"עקיצה" שכל מה מטרתה היא לגבות את דמי הזיכיון בסך 80 אלף שקל.

לטענתו, הרשת הטעתה אותו ואת בנו כשפעלה בחוסר תום לב בניהול המו"מ עמם, ובפעולותיה גרמה לקריסתם הכלכלית. מאחר שהרשת אחראית לקריסת הסניף, טען, היא אינה רשאית לתבוע מכוח שטר החוב.

הרשת הכחישה את כל טענות האב. היא עמדה על כך שסיפקה לבנו עזרה בהקמת הסניף אף שמעולם לא התחייבה לכך בהסכם. היא הסבירה גם שאינה אחראית לרווחיות העסק, והסיבה האמיתית לסגירת הסניף היא שבנו לא הצליח כפי שציפה, וכעת הוא מנסה להתחמק בכל דרך מההסכם.

השופט עדי הדר דחה את רוב טענות ההתנגדות של האב. לדעתו, האב לא הוכיח שנמסרו לו ולבנו מצגים שקריים במהלך המו"מ, ולנוכח העובדה שהשניים הודו שלא טרחו לקרוא את החוזה, נראה שהם אלו שבחרו להתעלם מהאזהרות הברורות שהופיעו בו. יתרה מכך, האב לא טרח להביא זכיינים אחרים שיעידו על התנהגותה חסרת תום הלב של הרשת.

עם זאת, השופט מצא בסיס לטענה כי הובטח לזכיין ליווי מקצועי. מחדלה של הרשת לעמוד בהתחייבויותיה המעטות שבחוזה – המנוסח במובהק לטובתה – יש בו כדי להשפיע על הסכום הסופי שייפסק לטובתה בעקבות הפרת הסכם הזכיינות על ידי הבן.

ואולם, השופט הבהיר לאב, כי המרחק בין הפרת התחייבות ועד הטענה כי מדובר בעוקץ – רב הוא, והאב לא הוכיח כי בהתנהלות הרשת היה גוון פלילי של מרמה. לבסוף נקבע שסכום החוב של הזכיין עומד על 171,068 שקל, שממנו יופחתו 25% בעבור הפרת ההתחייבות, כך שעל הבן ואביו לפצות את הרשת ב-128,301 שקל.