שתף קטע נבחר

תביעת גירושין: הבעל בגד, האישה סירבה לגט

במשך ארבע שנים התעקשה האישה לא להתגרש מבעלה, והוא בתגובה תבע ממנה פיצוי של 800 אלף שקל. ביהמ"ש קבע שהוא יסתפק בהרבה פחות

בית המשפט לענייני משפחה בטבריה פסק לאחרונה שאישה שבמשך ארבע שנים סירבה להתגרש מבעלה תפצה אותו ב-15 אלף שקל בלבד, אף שתבע ממנה 800 אלף שקל. השופט מחמוד שדאפנה קבע שלמרות עוגמת הנפש, הסירוב שלה להתגרש לא מנע ממנו להמשיך בחייו ולקיים קשרים עם נשים אחרות.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני הזוג נפרדו ב-2009 אחרי תשע שנות נישואים ושני ילדים משותפים. הבעל הגיש תביעת גירושים בבית הדין הרבני, ובכתב ההגנה של האישה היא הביעה מוכנות להתגרש אך מאוחר יותר שינתה את דעתה והודיעה שהיא מעוניינת בשלום בית. בית הדין ביקר את התנהגות הבעל, שעזב את הבית וניהל רומן מחוץ לנישואים, ודחה את תביעתו מכיוון שהאמין שהאישה באמת מעוניינת בשלום בית. הגבר לא ויתר, וב-2013 ערער לבית הדין הרבני הגדול.

 

בית הדין אמנם דחה את ערעורו, אך במקביל המליץ על סיום הנישואין לאחר שהאישה הודיעה שתסכים לגט אם תקבל 30 אלף שקל.

 

הגבר, שסבר שנותר כלוא בנישואיו, פנה לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה ותבע פיצויים אסטרונומיים בסך 800 אלף שקל, עבור ארבע שנים של סרבנות גט מצד אשתו. לטענתו, לאורך כל נישואיו מיררה האישה את חייו עד שהובילה לכך שלקה באירוע מוחי. לדבריו, הוא עזב את הבית בעקבות משבר אמון קשה, לאחר שאשתו סירבה לעזור לו להשתקם.

 

מנגד סיפרה האישה כי משפחתו המורחבת של בעלה מנעה ממנה לסייע לו. היא האשימה אותו בפרידה וטענה שהבגידה היא הסיבה שהסכימה להתגרש בכפוף לפיצוי. במהלך 2014 התגרשו בני הזוג, אבל ההליך בביהמ"ש לא הסתיים.

 

המשיך בחייו

בפסק הדין שסתם את הגולל על תביעת הפיצויים שהגיש הגבר כתב השופט מחמוד שדאפנה כי "סרבנות גט הינה אחת התופעות החברתיות הנפוצות אשר פוגעת בזכות יסוד של הבעל והאישה לחירות עצמי ולכבוד". הוא הוסיף שסירוב להתגרש מהווה הפרה של חובת תום הלב וההגינות שבה מחויבים בני הזוג האחד כלפי השנייה.

 

מכאן, בחן השופט אם במקרה זה ניתן לראות באישה סרבנית גט המחויבת בפיצוי נזיקי, אף שבית הדין לא חייב אותה לקבל גט. הוא מצא כי אף שטענה שהיא מעוניינת בשלום בית, היא לא נקטה שום פעולה לשיקום מערכת היחסים, ולמעשה ניתקה עם בעלה כמעט כל קשר. זאת הסיבה שגם בית הדין הרבני הגדול הבין כי עדיף לסיים את הנישואים.

 

בהתחשב בכך הגיע השופט שדאפנה למסקנה כי האישה אכן הייתה סרבנית גט החל מהמועד שבו ניתן פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול, ועד לגירושין כעבור כשנה.

 

באשר לפיצוי שמגיע לתובע סבר השופט כי הסכום שדרש הוא בלתי סביר בעליל ואינו נתמך בשום ראייה, בפרט לנוכח העובדה שהנישואים לא מנעו ממנו להמשיך בחייו ולקיים קשר עם נשים אחרות. לפיכך החליט השופט לפסוק לו פיצוי סמלי בסכום של 15 אלף שקל בלבד, ללא הוצאות.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד שמחי ווכניס
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד לילך שייך
  • עו"ד נורית פיש עוסקת בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים