העליון קבע: הרוצח לא יפגוש עוד את בנותיו

4 חודשים אחרי שהסכים שבנותיו יעברו למשפחת אומנה הודיע אסיר עולם מתוך הכלא כי הוא חזר בו. בתום הליך משפטי של 6 שנים הוא נדחה בעליון

עו"ד ענת וסרמןפורסם: 07.12.15 , 08:29

בית המשפט העליון דחה לאחרונה את בקשתו של אב המרצה מאסר עולם בגין רצח לקיים קשר עם שתי בנותיו שנמסרו לאימוץ לפני כשש שנים. השופט ניל הנדל ציין שהדבר עלול לפגוע בהתאקלמות הרגישה של הבנות במשפחת האומנה שלהן.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הבנות הועברו למשפחת האומנה ב-2009 בהסכמת ההורים הביולוגים. אלא שארבעה חודשים לאחר מכן הודיע האב האסיר שהוא מתחרט, וביקש מבית המשפט לענייני משפחה לאפשר לו לחזור בו ולהגדיר את האימוץ "פתוח" (שבמסגרתו נשמר קשר מסוים בין הילדים למשפחה הביולוגית). בקשתו נדחתה בנימוק שהוגשה מאוחר מדי. ערעור שהגיש האב לבית המשפט המחוזי נדחה גם כן, וכך הגיע המקרה לפתחו של בית המשפט העליון.

תביעה

העליון: אסיר עולם ייצא לתחרות ריצה של בנו

עו"ד שרית עוז

גבר שהורשע ברצח רעייתו ביקש לצאת לאליפות ישראל לנוער באתלטיקה, אך נדחה ע"י שב"ס וע"י המחוזי. פנייה לעליון זיכתה אותו בחופשה המיוחלת

העליון: אסיר עולם ייצא לתחרות ריצה של בנו

האב טען כי הסכים לאימוץ רק כדי למנוע מהילדות להיחשף לסיפור הקשה שלו, אלא שזמן מה לאחר מכן התברר לו שהילדות ממילא מודעות לנסיבות המשפחתיות הקשות, כך שהסיבה נעקרה מתוכן. במצב זה, לטענתו, לא היה זה מוצדק לדחות את בקשתו רק משום שאיחר את המועד.

המחלקה לשירותים חברתיים סברה מנגד כי אין להיענות לבקשה לאחר שהאב הסכים לאימוץ באופן מלא ומודע. כל גורמי הטיפול, נטען, סברו שהקשר בין האב לבנות לא בריא להן, ויש גם להתחשב בכך שהבנות חיות עם המשפחה המאמצת כשש שנים.

השופט ניל הנדל כתב שבעבר יכול היה הורה לחזור בו מההסכמה בזמנו החופשי, אולם תיקון לחוק האימוץ משנת 2010 הוסיף את תנאי הזמן, שקובע טווח של 60 יום מיום מתן ההסכמה.

בניגוד לטענות האב, הוסיף השופט, לא מדובר בתנאי טכני בלבד. מאחוריו עומד שיקול חשוב ביותר והוא טובת הילד. ככל שחולף הזמן נקשרים הילדים למשפחה המאמצת יותר, וגובר הצורך להגן עליהם מפני טלטול מבית לבית. באותה מידה גם גובר האינטרס של ההורים המאמצים, שנקשרים לילדים והאינטרס הציבורי שבעידוד אימוץ.

השופט הוסיף שמעבר להגבלת הזמן, דורש החוק טעם מיוחד ושינוי משמעותי מאז מתן ההסכמה לאימוץ. ובכלל, אימוץ פתוח, כפי שמבקש האב, הוא חריג לכלל האימוץ הסגור. במקרה הזה, הטענה כי נודע לאב שבנותיו נחשפו למידע שחשב שלא ייחשפו אליו, אינה מצדיקה להתיר לו לחזור בו מהסכמתו.

והנקודה החשובה ביותר, הבהיר השופט, היא טובתן של הקטינות, שהשתלבו במשפחה המאמצת לאחר קשיים לא מעטים, ואינן בקשר עם אביהן זה שנים.

הוא ציטט את דבריו של השופט המנוח מיכאל חשין: "קשים הם דיני ממונות. קשים מהם דיני נפשות. קשים מכולם דיני אימוץ ילדים. התחת אלוהים הוא השופט שינתק קשר דם בין אם ואב לבין בן ובת, שייטול בת ובן מאם ומאב וייתנם בידי אם ואב שלא הרו אותם ולא ילדו אותם?".