זהירות, אתאיסטים! על הסרט "הספקנים"
לא ברור מדוע החליטו בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים לשבץ בתוכנית את הדוקו "הספקנים". הרי אין שום דבר יהודי בו, מלבד אולי שרה סילברמן שמסכמת את חווית הביקור שלה בכותל ב"פאק יו". האם מדובר בסרט תדמית למדענים ריצ'רד דוקינס ולורנס קראוס האתאיסטים, או שיש פה התגלות?
סילברמן היא רק אחת מהסלבס שמופיעים בתחילתו ובסופו של הסרט שיצרו גאס הולוורדה האמריקני ושיוקרן בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים שיפתח מחר (ב'). ניתן למצוא שם גם את וודי אלן, ורנר הרצוג, ריקי ג'רבייס, קמרון דיאז, קורמק מקארת'י ואיאן מקיואן ואחרים שמדברים בגלוי על היותם אתאיסטים. כאלו שלא מאמינים באלוהים, בכלל. הבמאי היה זקוק להם כאיפור נוצץ למסמך הקולנועי יוצא הדופן שלו. האיפור הזה נדרש מכיוון שגיבוריו של הסרט - על אף היותם צ'ארמרים כריזמטים - הם שני מדענים מאפירי שיער: הביולוג הבריטי ריצ'רד דוקינס ואסטרופיזיקאי האמריקני לורנס קראוס.
"הספקנים" אינו סרט מרגש או מתוחכם במיוחד, אבל הוא מעניין ולו רק בעיסוק שלו בהפרכת האלוהים באמצעות המדע - מהלך שמשום מה קשה עדיין לעיכול עבור הציבור הרחב, ובוודאי עבור מנהיגיו. הולוודה עקב במשך שמונה חודשים אחרי דוקינס (מחבר "הגן האנוכי" ו"יש אלוהים") וקראוס (מחבר "יקום שנוצר משום דבר") ביחד ולחוד, בהרצאות משותפות שלהם באוסטרליה, אירופה וארצות הברית. אחרי עריכה קפדנית של 120 שעות של חומר גלם הוא מביא למסך את המיטב שקלטה המצלמה של אחיו לוק הולוורדה.
האמת היא שהמיטב הזה אינו מורכב או מחכים מדי. לשני הגאונים הנ"ל יש כל כך הרבה מה להגיד, הם גם כתבו על כך בהרחבה בספריהם - אבל לשלב את כל הטענות שלהם והידע המדעי שלהם שתומך בהן, זה כבר יותר מדי לסרט שאמור לתקשר עם הקהל הרחב. אפילו כמשדובר בקהל של מטיבי לכת של מדע פופולרי. על כן, אנחנו מקבלים בעיקר סיסמאות, כותרות וגם כמה הצהרות שיוצאות נגד הממסד הפוליטי והדתי שמונע מכם את האמת על פי המדע.
בסופו של דבר אין ב"הספקנים" רעיונות פורצי דרך, אבל הסרט מבקש להיות מפגן כוח של התנועה האתאיסטית, שמודרת על פי רוב מאמצעי התקשורת. נכון הדבר, וגם מצער, שלצאת מהארון בתור אתאיסט - משמעותו להיות מותקף, מושמץ וככל הנראה גם מוחרם. כך למשל מעריך דוקינס כי הנשיאים האמריקנים ג'ון קנדי, ביל קלינטון הם אתאיסטים וכך גם ברק אובמה, אולם אף אחד מהם לא יכול היה להצהיר על כך, בגלל המחיר הפוליטי שהיה עליו לשלם על כך. הוא גם תוהה כיצד ייתכן שבקונגרס האמריקני יש רק חבר אחד שהוא אתאיסט מוצהר (פיט סטארק הדמוקרטי מקליפורניה שפרש ב-2013).
ואכן נראה כי "הספקנים" הוא מעין סרטון תדמית לאתאיסטים. משהו להישען עליו עבור אלו שלא מאמינים באלוהים. אם דתיים יכולים לסמוך רק על אבינו שבשמיים, ולקבל תמיכה משלוחיו עלי אדמות בבית הכנסת, בכנסיה או במסגד, הרי שבמקרה של האתאיסטים, התמיכה שלהם מגיעה מהם עצמם ומהידע אליו הם נחשפים בתיווכם של דוקינס, קראוס, סטיבן הוקינג ומדענים אחרים. בהשראתם הם גם מעזים להתאגד ולצאת נגד כהני דת למינהם ומאמיניהם - כמו במקרה של קבוצת המוסלמים שמפגינים נגד כנס האתאיסטים באוסטרליה. "איפה הנשים שלכם?", הם נשאלים ומובכים.
האבסורד הוא שההרצאות והכנסים שבהם משתתפים נביאי האתאיזם ומתועדים בסרט, נראים קצת כמו מופעי ההטפה של הכמרים האוונגליסטים המטורללים האמריקנים או אלו של הרב אמנון יצחק ודומיו אצלנו. גלי ההערצה כלפי קראוס ובעיקר דוקינס בקרב באי הכנסים האתאיסטים מפתיעים, וכך גם התורים הארוכים ארוכים בדרך אליהם כשהם חותמים על ספריהם. הציניקנים יגידו ששני הציניקנים האלה עושים מסחרה מהפילוסופיה שלהם. יש בזה משהו.
ועם זאת, יש פה תחושה של ניסיון של לייצר סחף בכיוון אנושי יותר, שפוי יותר, חופשי ובטוח יותר. הכל נבנה כמו אירועים מקדימים לההפגנה הגדולה של התנועה האתאיסטית שנערך במרס 2012, אליה הגיעו כ-30 אלף איש - אירוע שלא זכה לסיקור כמעט בארצות הברית. שוב, בגלל המאבק הנחרץ של אנשי הדת בהדרתם של הכופרים מהשיח הציבורי. "כתבו לי בפייסבוק שלכולם יש זכות לדיעה משלהם, ואז הציעו לי לשתוק", מספר ג'רבייס על התגובות לדבריו הביקורתיים.
ולמרות זאת האלמנטים התדמיתיים של הסרט, יש בדבריהם של דוקינס
וקראוס התגלות - גם בלי להיכנס למספרים, ועובדות ותגליות מדעיות. הם לא מראים לנו את האור, אבל מוכיחים לנו באמצעות מנסרת החקירה המדעית שהאור הוא בעצם פלטה שלמה של צבעים - מעורבלת, לעתים סמויה. אנשי הדת שמתיימרים לזקק את האמת אינם יודעים דבר עליה, וכשזו נפרשת בפניהם הם מעדיפים לדחות אותה. כדי שלא יתערער עולמם, או מעמדם.
המאמינים חיים את הקיום הארצי שלהם תוך חיפוש השראה במימדים תיאורטיים, שאותם הם מקבלים במלואם, ונזהרים שלא להטיל בהם ספק. אם יש סתירה תמיד ניתן לנמק זאת ב"נסתרות דרכי האל". הנימוק הזה לא מתקבל על הדעת מבחינת דוקינס וקראוס, שיוצאים לחקור את התיאוריה - בביולוגיה, פיזיקה, כימיה - מעמידים אותה למבחן תמידי, ולומדים ממנה על הקיום של עצמם ושלנו.
"הספקנים" שהוצג בבכורה בפסטיבל הוט דוקס ב-2013 מגיע שנתיים אחרי לפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים, ומעבר לכך שהאיחור מעלה תמיהה מדוע הוא שולב בתוכנית. תהיה נוספת קשורה לכך שאין בו בסרט כמעט שום דבר שנוגע ישירות ליהודים או ליהדות - כמובן מלבד העובדה שגם היהדות היא דת מונותאיסטית, שמאמיניה שואבים השראה מאותו אחד היושב במרומים. ככאלה הם מעדיפים לא לתת לעובדות לבלבל אותם. אה, כן, ויש גם את סילברמן שלמרות אכזבתה מישראל, שבה אליה ממש לפני שנה ואפילו עשתה סיבוב בירושלים במסגרת פסטיבל הקולנוע היהודי 2014.
