הנאצים ניצחו במלחמה, ומי הפסיד?
"האיש במצודה הרמה", שמתארת מציאות שבה ניצחו גרמניה ויפן במלחמת העולם השנייה, אינה סדרה רעה: היא נועזת, מותחת ומעוצבת באופן מרשים. אבל כדי ליהנות ממנה, תצטרכו לשכוח מהמקור הספרותי של פיליפ ק' דיק - אולי כי יוצריה התאהבו ברעיון ופספסו את הפואנטה
אפשר להבין למה באמזון התאהבו בקונספט של "האיש במצודה הרמה": מציאות שבה בנות הברית הובסו במלחמת העולם השנייה על ידי גרמניה הנאצית ויפן, היא ללא ספק רקע נועז ומסעיר לדרמת מתח. זו אפילו לא סדרה רעה, בסך הכל, כששופטים אותה בפני עצמה. אבל כמו עיבודים רבים אחרים, תחושה עמוקה של החמצה מלווה את הצפייה – לפחות עבור מי שאהב את המקור הספרותי של פיליפ ק' דיק.
הבעיה העיקרית היא שמרוב שהיוצרים התאהבו בקונספט, הם פספסו את הפואנטה. אולי זה המחיר של המעבר למסך ולמיינסטרים: הכל מאוד דרמטי ב"איש במצודה הרמה". כולם מעורבים בתככים ומזימות, מוכנים לרצוח, להבריח, להקריב קורבנות עבור האידיאלים שלהם. אף אחד לא מקבל על עצמו את המציאות האלטרנטיבית הזו כפי שהיא: כולם מבקשים לשנות אותה. ופה לא מדובר רק בשינוי עלילתי או פיתוח של רעיון מסוים, מדובר בהפיכת הספר על פיו.
כי ב"איש במצודה הרמה" המקורי, אין אנשי מחתרת. אין מלחמה של טוב ברע. ג'וליאנה קריין לא מסתובבת ברחבי ארצות הברית עם איזשהו רצון עז לשנות את העולם. היא מתגלגלת לכל הסיטואציה הזו די במקרה – סתם כי היא עונה לפרופיל חיצוני מסוים. טאגומי, שר המסחר היפני בסן פרנסיסקו, לא באמת מעורב מרצונו בפרשיות ריגול – גם הוא נגרר אליהן בעל כורחו.
שתי הדמויות הללו הן אולי הדוגמה הבוטה ביותר לתהום שמפרידה בין הספר והסדרה: במקור, הם נעים בחוסר אונים בתוך מציאות שמערימה עליהם קשיים. על המסך, הם ה"טובים" – אלה שמנסים לשנות את העולם מתוך אג'נדה מסוימת.
בספר השניים נקלעים למצב שבו עליהן לפגוע באדם אחר - ולמעשה, שתי הסצנות הללו הן החזקות ביותר ביצירתו של פיליפ ק' דיק: ההכרח הזה לפעול - באופן שדווקא כן עשוי לשנות לטובה את העולם שבו הם חיים – מערער אותם עד לכדי אובדן אחיזה עם המציאות. אפילו האיש במצודה הרמה עצמו, מחבר "יסתבל החגב", מודה בסוף הספר שגם הוא למעשה רק פיון שנתן לכוחות גדולים ממנו להכתיב לו את ה"יצירה הבדיונית" שלו.
האפסיות הזו של הגיבורים אל מול המציאות הגדולה עליהם בכמה מידות, היא אולי לא מרכיב מקובל בסדרת מתח-אקשן, אבל היא מה שהפכה את "האיש במצודה הרמה" לספר מסעיר כל כך. אז כן, כמו שמבקרים רבים ציינו – זו סדרת טלוויזיה נועזת. לא פשוט להציב על המסך דמויות נאציות שקשה לשפוט אותן תמיד כרעות באופן מוחלט. אבל היא היתה יכולה להיות נועזת הרבה יותר, מבחינה טלוויזיונית לפחות, אילו התאמצה לשמור על הרוח המטרידה של המקור הספרותי.
