נציבת שוויון הזדמנויות פורשת: "לא כל אישה היא רחם מהלך"

לאחר 8 שנים בתפקיד - נציבת שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה עו"ד ציונה קניג יאיר, מסיימת את היום (ג') תפקידה, שמאחוריה לא מעט השגים ושינויים בשוק העבודה. בראשם של אלו נמצא עצם הקמת הנציבות מאפס, עד למערך המונה כיום כ-12 איש, בהם 3 נציבות אזוריות, עורכי דין וחוקרים.

• המלחמה בפערי השכר - ישראל מדשדשת
• העובדות משתוות לגברים בגלל הרעה בשוק העבודה
• אפליה בקפה קפה: תפצה מלצר ערבי ב-30 אלף שקל
  

קניג יאיר, בת 45 ואם לשלוש, היא מי שהקימה למעשה את הנציבות במהלך השנתיים הראשונות לכהונתה. הנציבות הוקמה במטרה להטמיע שוויון ומיגור אפליה בשוק העבודה, ובמסגרת זו היא מטפלת ב-16 עילות אפליה, בהן על רקע לאום, מגזר, נטייה מינית, דת, גיל, שירות מילואים, הריון, טיפולי פוריות, מוצא, עמדה פוליטית ועוד.

"היינו צריכים לייצר יש מאין", היא מספרת על האתגרים בתחילת הדרך. "האתגר המרכזי היה להביא את המעסיקים, העובדים והגורמים בכנסת להכרה, כי מדובר בנושא שצריך להיות על סדר היום הציבורי. בנוסף, היה צריך לבצע תיעדוף ולהחליט מהם הנושאים המשפטיים העיקריים שנעסוק בהם".

רק 1.5% מהתלונות מגיעות לבתי המשפט

הנציבות אמונה על קבלת תלונות מעובדים בדבר אפליה ובדיקתן.  קניג יאיר מספרת כי לאורך השנים חלה עליה במספר התלונות שהגישו עובדים לנציבות, כאשר בשנים האחרונות עומד ממוצע התלונות על כ-850 בשנה.

את מצעד התלונות מובילות לאורך השנים פניות של נשים לגבי אפליה על רקע הריון ולידה - אבל בשנים האחרונות חלה עליה בתלונות על אפליה בגין עילות נוספות, בעיקר על רקע שירות מילואים ולאום. "בעבר היו לנו מעט תלונות על אפליה על רקע נטייה מינית, לאום ומוצא, אבל עשינו מאמצים אקטיבים למשוך אוכלוסיות נוספות", היא מספרת.

(צילום: Shutterstock)

העובדים יכולם לקבל בנציבות ייעוץ, סיוע והכוונה - אך רק חלק קטן מאוד מהתיקים מגיע בפועל לבתי המשפט - קניג-יאיר מספרת כי לאורך שנות כהונתה התקבלו בנציבות כ-5,300 פניות, מתוכם 68 מקרים בלבד הגיעו לכדי גיבוש תביעה, שיעור של 1.5% בלבד. "כולם צריכים לקבל ייעוץ אבל צריך להחליט אילו תיקים יגיעו לבית הדין במטרה לקבוע הלכות תקדימיות", היא מסבירה. "אנחנו מנסים לבחור בתיקים אסטרטגיים, עם השלכה רוחבית רחבה".

בין התיקים הבולטים שהיא מונה כלול פסק הדין "תצפיתני הרכבת" משנת 2009 בתביעת עבדול כרים קאדי ואחרים נגד רכבת ישראל, בטענה לאפליה אסורה בעקבות דרישה לשירות צבאי ממועמדים לתפקיד תצפיתנים. ביהמ"ש קיבל את עמדת הנציבות, שהצטרפה לתביעה ושיוצגה על ידי קניג-יאיר בעצמה - וקבע כי מדובר באפליה אסורה. "יצרנו תקדים לפיו אי אפשר לכתוב בדרישות התפקיד "שירות צבאי חובה", אלא אם הדבר מתחייב מאופיו של התפקיד", היא אומרת.

פסק דין בולט נוסף שהנציבות שימש בו צד ניתן ב-2012, נגד פיטורי מורה בתיכון אולפנה לאחר שהודיעה על הריונה בעודה רווקה. גם בתיקה זה התקבלה עמדת הנציבות ונקבע כי התובעת פוטרה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות ולחוק עבודת נשים. "בית הדין קבע, שלא ניתן להפלות אישה על רקע רצונה להיות אמא", היא מסבירה.

"צריך לשנות את התפיסה של מעסיקים"

כמי שכיהנה בעבר כמנכ"ל שדולת הנשים - אפשר להניח כי נושא אפליית נשים בשוק העבודה קרוב לקניג-יאיר במיוחד. "הנתונים הכלכליים מוכיחים שככל שיש יותר נשים בעמדות ניהול בכירות - החברה מצליחות יותר", היא מספרת. "הערך המוסף של נשים לא נתון בסימון שאלה. גם גברים צריכים להיות מעוניינים לקדם את הנושא כי לכל אחד יש אישה, בת, אחות או נכדה. צריך לנסות להגיע לשיתופי פעולה ולהבין שיש היום מוטיבציה למעסיקים לפעול בנושא, בעיקר לאור התפתחות האחריות התאגידית"

"אנחנו צריכים שינוי חברתי מעמיק", היא מוסיפה. "כל עוד נשים נתפסות כמטפלות העיקריות גם כשהן לא כאלו בהכרח וכל עוד הגברים לא מממשים את האבהות שלהם - נשים לא יכולות לתפוס את מקומן. אין בעיה עם מי שבוחרת בכך, אבל האבסורד הוא גם מי שלא בוחרת להתמקד באמהות נתפסת ככזו. ההבדלים הביולוגים קיימים, אני אמא ל-3 ילדים וזו זכות גדולה, אבל מכאן עד למסקנה שאני רחם מהלך בשוק העבודה יש מרחק גדול. צריך לשנות את התפיסה הזו בקרב המעסיקים והעובדים - גם האבות. מה שצריך הוא חלוקת אחריות הורית קצת אחרת והטמעה בקרב המעסיקים, שלא כל אישה היא רחם מהלך".

קניג יאיר מציינת כי בנציבות מספקים למעסיקים גם תוכניות והכשרות לשילוב אוכלוסיות שונות בעבודה ומקווה כי פעילות זו תגדל. עם זאת היא מסייגת, כי יש בהחלט להרחיב את פעילות ותקצוב הנציבות, באופן שיאפשר לספק ליותר פונים סיוע משפטי של ממש. "קודם כל המנהיגות צריכה לדבר ולשקף לציבור שהנושא נמצא בסדר העדיפויות. בנוסף, חשוב לתקצב את הפעילות ולהעצים את הנציבות מבחינה כלכלית. בסך הכל הממשלה היא גם מראה של החברה הישראלית ואולי צריך לעודד גיוון גם בתפקידים שמתמנים בממשלה".

פן נוסף שהיא קוראת לקדם הוא הגברת האכיפה - בדגש על קבוצות אוכלוסיה מוחלשות. "יש עוד דרך ארוכה לעבור", היא מוסיפה. "יחד עם זאת, קיים היום שיח אחר בציבור ויש יותר מודעות, גם מצד העובדים וגם מצד המעסיקים. הרבה אנשים מתקשרים ומתייעצים איתנו כיום, דבר שלא היה קיים בכלל לפני כ-8 שנים. נכון שזה לא מספיק, אבל צריך לזכור כי תהליכים ליצירת שוויון נמשכים שנים ושיש התחלה של תהליך".

נכון לעשיו, קניג-יאיר עוד לא יודעת מה תהיה התחנה הבאה שלה בקריירה. בינתיים, היא עתידה להתחיל קורס מנהיגות באוניברסיטת הארוורד. "יש לי המון מחשבות", היא אומרת. "אני חשה זכות גדולה להיות מי שהקימה את היחידה שעוסקת בשוויון וכעת, בתוך שתי קדנציות, יש לי המון מחשבות. הדבר היחיד שאני יודעת זה שבינואר אני נוסעת להארוורד, כבר כירטסתי את הכרטיס".