6,000 שנה בקבר בנגב: שעון הארכיאולוגים זז לאחור

העדות הקדומה ביותר לשימוש בעופרת באזור הלבנט התגלתה לאחרונה בקבר עתיק בן 6,000 שנה במערה תת קרקעית בצפון הנגב. החפץ שהתגלה, דמוי שרביט או חרב, הוא למעשה עדות לכך שהשימוש בעופרת החל כבר בתקופה הכלכולתית המאוחרת וכי ככל הנראה הגיע למדבר מאנטוליה הקדומה. "עד לתגלית הזאת הניחו שהשימוש בעופרת החל בתקופה הרומית, כ-1,000 שנים מאוחר יותר", הסבירה בשיחה עם ynet ד"ר נעמה יהלום-מאק, שהובילה את המחקר מטעם המכון למדעי כדור הארץ וארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

החפץ המיוחד שהתגלה במערת אשלים(צילום: טל רוגובסקי)

החפץ עשוי עץ וראשו עשוי מעופרת. הוא התגלה בתוך מערת אשלים, המוכרת לעולם המדעי כבר בתחילת שנות ה-70. לאחרונה החלו לבצע בה מחקר אקלימי במטרה לבחון את שינוי האקלים באזור באמצעות בחינת נטיפי המערה, ותוך כדי עבודות מיפויה מחדש נתגלו כוכים וחללים שלא הכירו.

מיקה אולמן וד"ר אורי דוידוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שערכו את הסקר מחדש, גילו בחלקה הצפוני שנתגלה שלדי אדם בני אלפי שנים. מסביבם היו מונחים שברי כדים, מנחות למתים, וחפץ "משונה" העשוי מקל עץ, לראשו מתכת עם חלק בצורת קונוס וחור העשוי עופרת. בדיקת פחמן 14 שנעשתה לעץ גילתה כי הוא שרד מסוף האלף החמישי לפני הספירה וכי השלדים במקום הונחו בסוף התקופה הכלכולתית המאוחרת, בשנת 4,200 לפני הספירה.

חפץ "משונה": מקל עץ שלראשו מתכת עם חלק בצורת קונוס וחור עשוי עופרת(צילום: בעז לנגפורד)

המערה בצפון הנגב - כאן נתגלה הממצא(צילום: בעז לנגפורד)

"עופרת היא לא מתכת שהכרנו בתקופה הזאת", הסבירה ד"ר יהלום-מאק. "התחלנו למצוא עופרת במקביל לתחילת ייצור חפצים מכסף באלף הרביעי לפני הספירה, מאחר שהעופרת היא תוצר לוואי בתהליך ההפקה שבו מפרידים את הכסף מהעופרת". באותם הימים נחשבה העופרת ליצירת פרטים קטנים ותוספת משקל למכשירי מדידה, מאחר שצבעה לא נאה והיא רכה מאוד.

"מתחילים למצוא עופרת כפסולת של ייצור כסף באלף הרביעי לפני הספירה", אומרת ד"ר יהלום-מאק. "ההנחה היא שכבר אז ידעו להפיק כסף אז בטח כבר ידעו להפיק עופרת. כשגילינו את החפץ עשוי העופרת מהאלף החמישי שאלנו את עצמנו האם המקומיים השתמשו בעופרת מוקדם יותר והאם השימוש לא קשור לתהליך הפקת כסף?"