מתוך התופת - יומן החלומות של פאני הקטנה
יומן קטן בן מספר עמודים, אשר ניתן בתור מתנת חנוכה מילדה לאמה בעת השהות במחנה ההשמדה, הצליח לרגש רבים ביד ושם. "היתה לנו מסורת של חלוקת מתנות בחנוכה, והחלטתי לצייר לה יומן חלומות, החלומות שלה, החלומות של כולנו", מספרת פאני שחוגגת את חנוכה 2015 כאן בישראל
בשיתוף יד ושם
על רקע חג החנוכה, בו יהודים מעטים התמודדו מול רבים וחזקים מהם והצליחו לנצח באמצעות גבורה וכוח רצון, כדאי גם לזכור את אותם יהודים אשר שרדו את השואה, ובעזרת כוח רצון עילאי וגבורה הצליחו לצאת לחופשי, אל האור.
זהו סיפורו של "יומן החלומות", מחברת בת מספר עמודים אשר הוכנה על פאני דסברג בת ה-13, לכבוד חג החנוכה תש"ה, 1944, במחנה ברגן בלזן.
סיפור של מסורת לחג, חלומות קטנים, ובעיקר רצון לחזור לחיים נורמליים ופשוטים, בתוך מציאות בלתי נתפסת.
פאני נולדה ב-1931 בהולנד, בת בכורה לרב שמעון דסברג ואיזבלה לבית פרנק. בהמשך עברה המשפחה לכרוניגן, שם שימש אביב בתור רב הקהילה. ב-1943 נשלחה המשפחה למחנה מעבר בהולנד וב-1944 נשלחו בני המשפחה לברגן בלזן.
המתנה שלי לאמא לחנוכה
פאני דסברג, כיום שטאל, מספרת כי "לקראת חג החנוכה, החלטתי להכין לאמא שלי מתנה. היתה לנו מסורת של חלוקת מתנות בחנוכה, והחלטתי לצייר לה יומן חלומות, החלומות שלה, החלומות של כולנו".
המשפחה לא הצליחה לחגוג את חג החנוכה במחנה, אך פאני הקטנה החליטה לחגוג אותו בכל זאת, גם אם מדובר במתנה קטנה וצנועה לאמה. "בבית, לפני שהגענו למחנה, היינו נותנים מתנות יפות אחד לשני לכבוד חנוכה. לכן, רציתי לתת משהו לאימי", היא מספרת.
בתחילת היומן כתבה פאני שיר בהולנדית, אשר הוקדש לאמה ותיאר את הציורים ואת השאיפות של אם המשפחה להשתחרר מהמציאות העגומה של אותם ימים.
"את השיר הקדשתי לאמא שלי ובעצם איחלתי לה שכל החלומות שלה יתגשמו", מספרת שטאל. "באחת השנים לאחר מכן, אחרי שעליתי לישראל, לקראת טקס יום השואה תרגמתי את השיר לעברית והצגתי אותו".
בשיר, כפי ששטאל תרגמה אותו, נכתב:
"אימא יקרה, אני ציירתי פה
את ארבעת החלומות היפים ביותר שלך,
ואני מקווה שכולם
יתגשמו בקרוב:
שישרתו אותך כשאת שוכבת במיטה,
עם מזרון רך וסדינים חמים ומסודרים ושמיכות חמות ומסודרות.
שארוחת בוקר שלך תהיה כמו שמצויר פה.
הדייסה עם "קילי" אפילו לא מצוירת כאן.
וגם שתוכלי לשבת שוב באמבטיה חמה
בלי להגיד: "כמה רטובים המים!"
ושתהיי שמנה, בריאה וחזקה כמו אז,
חותכת ומכינה ערימות של פרוסות לחם בשבילנו.
זאת השנה מתנת החנוכה שלי.
אני מקווה שזה יהיה באמת בקרוב
ושבשנה הבאה נהיה ביחד
ונחגוג ביחד כמו אז."
"אלה היו החלומות שלה, ושל כולנו, בעצם. ציירתי לה ארוחת בוקר מהחלומות, ציירתי אותה יושבת באמבטיה עם מים חמים, שוכבת במיטה ומביאים לה ארוחה. בסוף השיר כתבתי לה שתהיה בריאה וחזקה ושתוכל למרוח לנו המון פרוסות לחם", נזכרת שטאל.
אך החלומות המתוקים אותם ציירה פאני לא התגשמו, למרבה הצער. במהלך אותה שנה הידרדר מצב האסירים במחנה. הוריה של פאני ואחיה הצעיר רפאל, נספו במחנה.
פאני עלתה לישראל בשנת 1948, כשהיתה בת 17. היא מתגוררת כיום בקיבוץ עין הנציב.
עותק של 'יומן החלומות' של פאני נמסר ליד-ושם במהלך יום איסוף שהתקיים בעמק המעיינות. "אם יש לי איחול אחד לכולנו לכבוד חג החנוכה - שיהיה כאן שקט. שנצליח להגיע לשלום אמיתי. שנמשיך להדליק נרות ושיהיה רק אור".
ואחרי ששומעים על החלום האופטימי באשר למצב הנוכחי, איך אפשר שלא להתרגש מיומן החלומות של פאני הקטנה מברגן בלזן, אשר צלחה את זוועות השואה, עלתה לישראל וחוגגת איתנו את חג החנוכה גם היום, בשנת 2015.
אם ברשותכם פריטים מתקופת השואה, שאתם מעוניינים למסור ליד ושם למשמרת כמקור או כעותק אנא פנו למוקד של "אסוף את השברים", בטלפון 026443888 או בדוא"ל: collect@yadvashem.org.il
לפנייה לכתב/ת 
