ראש המוסד הוקלט לפני שנה: איראן תמשיך לעמוד בראש סדר העדיפויות
בדצמבר שעבר העביר יוסי כהן הרצאה לתלמידים בישיבת אור עציון וסיפר על תפישתו הביטחונית-מדינית. בהרצאה ששודרה בחדשות 10 אמר: "בחמש השנים הבאות לא צפויה מלחמה קונבנציונלית". על נעוריו: "גדלתי במסגרת מהודקת של חינוך ציוני-דתי"
ראש המוסד החדש יוסי כהן הסתפק מאז מינויו אמש (ב') בהצהרות כלליות ומנומסות, אבל אפשר ללמוד מעט על התפישה המדינית-ביטחונית שלו מהרצאה שהעביר לפני שנה בדיוק לתלמידים בישיבת אור עציון שליד קריית מלאכי, אז עדיין תחת כובעו כראש המועצה לביטחון לאומי. בתיעוד ההרצאה, ששודר הערב בחדשות 10, אמר: "האיום הגרעיני האיראני חייב להיות, והוא עדיין, בראש סדר העדיפויות הבינלאומי, ואני אומר לכם בסוגריים - של מדינת ישראל בראשו".
לאורך השנים האחרונות ייחסו פרסומים זרים לישראל שורת חיסולים של מדעני גרעין איראנים וכן אחריות על וירוס סטוקסנט שפגעו בתוכנית הגרעין של טהרן.
בהרצאה התייחס כהן גם לירידה באיום המלחמה הקונבנציונלית: "מה זה מלחמה קונבנציונלית? קרבות שי"ן בשי"ן (שריון בשריון) לא צפויים להתפתח לדעתנו בחמש השנים הקרובות. אין גם עם מי. צבא סוריה לא קיים כמעט, הירדנים לא יילחמו בנו, לחיזבאללה אין שריון ומצרים היא מדינה עם הסכם שלום שאני מקווה שתייצר יציבות.
"לכן יורד האיום של מלחמה קונבנציונלית שאין בה גרעין וטילאות מוּרכבת, מוּל האתגר של המלחמה הא-סימטרית, מוּנח שאנחנו משתמשים בו היום לא מעט. מה זה מלחמה א-סימטרית? אנחנו באים עם F-16, עם F-15, עם טנקים משוכללים, מרכבה סימן 4, אולי גם סימן 5, נמ"רים, עם טילאות מאוד מדויקת ועם ראשים מדויקים וכן הלאה – ומוּלנו בעצם עומדים רק ארגוני טרור".
כבר לפני שנה הוצג כהן בפני התלמידים באחד המועמדים להיות ראש המוסד הבא. הוא סיפר לנוכחים על הרקע שממנו הוא בא: "אני ירושלמי. במקור אני חניך בני עקיבא, סניף מרכז. יליד רחביה, לא רחוק מהיכן שראש הממשלה גדל גם אני גדלתי, בית מול בית פחות או יותר. אני זוכר עוד את המשפחה, משפחת נתניהו".
לישיבה הוא הגיע לפני 39 שנים ("זה נראה לכם היסטורי, נכון? כאילו אני והדינוזאורים ביחד הגענו לאור עציון", וברגע של בדיחות סיפר לנוכחים שהוא התבלט בה בעיקר בכדורסל.
"הרצף החינוכי מהיום שבו אתה נולד, דרך בית ספר היסודי הדתי שלך, דרך בני עקיבא, חוצה את הישיבה התיכונית, יוצא לגרעין נח"ל דתי - שמר אותי בתוך מסגרת מאוד מהודקת של חינוך ציוני-דתי שהולך ומטביע את חותמו ככל שהימים חולפים", סיפר.
את הצטרפותו למוסד הוא תיאר: "ואז קורית תפנית בעלילה. המוסד לא בהכרח היה חלק מהחלומות שלי. המוסד מגיע אליי, ובמילים פשוטות מגייס אותי לשורותיו. הפניה קורית איפה שהיא קורית, באוניברסיטה שבה אני לומד בלונדון באותם ימים. אני מסכים לאלתר ללא התנגדויות רבות מדי להיענות לאתגר ולהתגייס, בעצם להיות לוחם במוסד".
לפנייה לכתב/ת 
