דו"ח מטלטל: 776 אלף ילדים עניים בישראל
אחרי הירידה ב-2013, בשנת 2014 שוב נרשמה עלייה בשיעורי העוני: 1.7 מיליון מאזרחי ישראל חיים מתחת לקו העוני. השיעור בקרב ילדים במקום השני במערב. על פי הדו"ח השנתי שהגיש המוסד לביטוח לאומי, לביטול הקצבאות הייתה השפעה מכרעת. ההמלצה: "להחזיר אותן לרמתן לפני שנתיים". הרצוג קרא להקמת ועדת חקירה ותקף את נתניהו: "העניים לא מעניינים את ראש הממשלה"
ב-2014 נרשמה עלייה מתונה בשיעורי העוני של משפחות, נפשות, ילדים וקשישים - זאת לאחר שב-2013 נרשמה ירידה בשיעורי העוני. בנוסף נרשמה עלייה באי-שוויון, עלייה משמעותית בשיעורי העוני בקרב ערבים ועלייה משמעותית במספר ה"עניים העובדים", בעוד שאלה המוגדרים "עניים" הפכו לעניים יותר. זו השורה התחתונה והמדאיגה מדו"ח העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי המתפרסם היום (ד').
22% מאזרחי ישראל, קובע הדו"ח, הם עניים: 1,709,300 נפשות. מדובר בשיעורי העוני מהגבוהים בעולם המערבי. בין השאר מתייחסים המספרים ל-444,900 משפחות ו-776,500 ילדים. ישראל מדורגת שנייה מהסוף במספר העניים ובמספר הילדים העניים בקרב המדינות החברות בארגון ה-OECD.
את הדו"ח הגיש מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, לשר הרווחה חיים כץ. מהנתונים עולה כי שיעור המשפחות החיות בעוני עלה מ-18.6% ב-2013 ל- 18.8% ב-2014. שיעורי העוני של התושבים עלה אף הוא - מ-21.8% ל-22.0% - ושיעור הילדים החיים במשפחות עניות עלה מ-30.8% ל-31%.
מיהו עני?
לפי הדו"ח, רמת החיים, במונחים של הכנסה כספית חציונית לנפש תקנית, עלתה ריאלית ב-2.4% ב-2014 וכך גם קו העוני, הנגזר ממנה ומוגדר כמחצית מההכנסה החציונית. השכר החציוני מגלם רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה. מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי יחיד עם הכנסה כספית הנמוכה מ-3,077 שקל בחודש ייחשב עני, וכך גם זוג שהכנסתו נמוכה מ-4,923 שקל לחודש. משפחה בת חמש נפשות, שהכנסתה החודשית נמוכה מ-9,230 שקל, תיחשב ענייה.
השוואה בינלאומית למדינות ה-OECD של שיעור העניים מגלה כי ישראל שנייה מהסוף, ואחריה ניצבת רק מקסיקו. תמונה דומה מתגלה בהשוואה של מספר הילדים העניים: ישראל שנייה מהסוף ורק בטורקיה שיעור הילדים העניים גבוה יותר.
על פי החוקרים, מצבה של ישראל טוב יותר לפני התערבות המדינה (תשלום מסים וסיוע בדמות קצבאות). החוקרים קבעו כי "שיעורי העוני הכלכלי אמנם נמוכים יותר דווקא בגלל מערכת רווחה לא נדיבה... הדלות של מדיניות הרווחה היא שדוחפת משפחות עניות לעבודה בשכר נמוך, בין היתר עקב חוסר הגינות, ציות נמוך לשכר המינימום ורמת התאגדות נמוכה".
עובדים ועניים
ב-2014 נרשמה עלייה במספרן של המשפחות העובדות המוגדרות עניות - מ-12.5% ל-13.1% (זאת לאחר ירידה קלה ב-2013). מחברי הדו"ח מסבירים את הנתונים בירידה בשיעורי התעסוקה וכן בגידול בשיעור המשפחות שיש בהן מפרנס אחד - מ-29.5% ב-2013 ל-30.2% ב-2014.
העניים ב-2014 נעשו עניים יותר
לעומת מדדי שיעורי העוני שעלו במידה מתונה, המדד לעומק העוני (מדד הבוחן את המרחק בין הכנסתם של העניים לקו העוני) עלה מ-32.8% ל-34.6%. המדד לחומרת העוני (מדד דומה המתמקד ב"עניים ביותר") עלה בכ-10%.
בשתי קבוצות אוכלוסייה - החרדית והערבית – עדיין יש שיעורי עוני בלתי נתפסים של יותר מ-50 אחוז. על פי הדו"ח, שיעור העוני בקרב משפחות ערביות עלה מ-51.7% ב-2013 ל-52.6% ב-2014.
שיעור העוני בקרב משפחות חרדיות עלה ב-2014 ל-54.3%. שיעור הנפשות העניות בקרבן היה 59.7% וכשני שלישים מהילדים בקבוצה זו חיו ב-2014 בעוני.
שיעור העוני של משפחות הקשישים עלה ב-2014 מ-22.1% ל-23.1%. עלייה זו נובעת על פי מחברי המחקר מירידה ברכיב ההכנסה מעבודה של אוכלוסייה זו.
הפערים החברתיים מתרחבים
הקיצוץ בקצבאות הילדים, שהחל באוגוסט 2013 בא לידי ביטוי באופן מלא ב-2014 והביא לכך ששיעור העוני של משפחות עם ילדים עלה באופן מתון, מ-23% ב-2013 ל-23.3% ב-2014.
עם זאת, בקרב משפחות חד הוריות ירד שיעור העוני מ-27.5% ב-2013 ל-25.1% ב-2014. לפי חוקרי הביטוח הלאומי ההסבר לכך הואו גידול ניכר בשיעורי התעסוקה שחל בשנתיים האחרונות לצד ירידה המתמשכת במספר הילדים במשפחה, בפרט באוכלוסייה הערבית.
עם זאת, שיעור הילדים שנחלצו מעוני באמצעות סיוע של המדינה ירד בין 2013 ל-2014 מ-12.8% ל-11.3%. מחברי הדו"ח מציינים כי ירידה זו מיוחסת ברובה לקיצוץ בקצבאות הילדים שהתבטא לראשונה במלואו בדו"ח הנוכחי. ב-2014 חולצו מעוני בעקבות מדיניות של הממשלה והביטוח הלאומי (מסים ישירים, קצבאות ותשלומי העברה) 35.5% מהמשפחות העניות.
השפעת הקיצוץ בקצבאות הילדים
פרופ' דניאל גוטליב סמנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי, שעמד בראש הצוות שחיבר את הדו"ח, מצביע בפתחו על אחת מהסיבות לגידול בשיעורי העוני "בשנה זו נמשכה העלייה במחירי הדירות ובשכר הדירה והוחמרו עומק העוני וחומרת העוני, בין היתר עקב הקיצוץ בקצבאות הילדים, שהשפיע ב-2014 לראשונה במשך שנה שלמה על הכנסות המשפחות".
הוא סוקר כמה מהצעדים שאותם החלה הממשלה להפעיל, ובהם העלאת הבטחת הכנסה לקשישים והעלאת מס הכנסה שלילי, אך מציין כי קצבת הילדים בישראל תיוותר נמוכה יחסית: "מתוכננת הגדלה של הקצבה להשלמת ההכנסה בקרב קשישים ב-2016 והחזרת קצבאות הילדים לרמתן לפני שנתיים... גם לאחר צעדים אלה קצבת הילדים בישראל עדיין נמוכה מהמקובל בארצות ה-OECD, זאת בפרט לנוכח שיעורי עוני ילדים גבוהים יחסית בישראל".
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, אמר כי הוא מציע שהממשלה תקבע יעדים מקרו-חברתיים לטווח הארוך לצמצום העוני ואי-שוויון בהכנסות. המלצתו של פרופ' מור יוסף מגיעה לאחר שבשנים האחרונות דחתה הממשלה המלצות ודו"חות דומים של המוסד לביטוח לאומי והוועדה למלחמה בעוני, שביקשו להציב יעדים ברורים ומדידים למלחמה בעוני. הדו"ח הנוכחי אף קובע כי עד 2013 "הממשלות השונות לא התייחסו בתקופה זו ברצינות ליעד שקבעו בעצמן".
שר הרווחה חיים כץ: "בתקציב הנוכחי העלינו את קצבאות הזקנה לקשישים המקבלים הבטחת הכנסה ויצרנו כלי לצמצום עוני בין-דורי בדמות מענק חיסכון לכל ילד, צעדים שיפחיתו את ממדי העוני. אנו נמגר את התופעה המעוותת שבה אנשים המשתלבים בשוק העבודה הם עניים ולא מצליחים לסיים את החודש. המדינה מחויבת לתמוך באוכלוסיות המוחלשות ולספק ביטחון למי שמסיבות מוצדקות אינו מסוגל לעבוד. האחריות הגדולה ביותר של המדינה היא להעניק לאדם העובד יכולת השתכרות מכובדת. עוני זו לא גזרה ועם תכנון נכון נוכל למתן את שיעורי העוני בישראל".
יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג תקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו וקרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית. "העוני הוא מלחמה עם מאות אלפי קורבנות", אמר הרצוג. "נתניהו חייב לתת על כך את הדין".
הוא הוסיף וכתב בעמוד הטוויטר שלו: "דו"ח העוני לא מעניין את ראש הממשלה. למה? כי העוני והעניים לא מעניינים את ראש הממשלה. אין לו זמן אליהם. נתניהו הוא שדרדר שכבות שלמות של אזרחים לעוני ב-2003 ועשה זאת שוב ב-2013 ואילך, בתפיסת עולם של כלכלה חזירית על חשבונם של החלשים בחברה".
לפנייה לכתב/ת 
