תפתח את הלב לאהבת אמת - והיא תגיע

הדבר הכי נועז שתעשה במהלך חייך הוא לאהוב. לאהוב באמת, לאהוב ממש, לאהוב עד הסוף, כל כולך עם כל הלב ומכל הלב. להיות חשוף לחלוטין, להתמסר לגמרי, בלי מסיכות, מחסומים, מגננות או העמדות פנים.

הטורים הקודמים הסדרה:

המרד נגד טרור הרזון: להיות מלאה ומאושרת

המחשבות שתוקעות אתכם ואלו שיאפשרו להגשים חלומות

תתגברו כבר! אל תתנו לבושה לנהל את חייכם

אהבת אמת היא הדבר המרגש ביותר עלי אדמות, אך גם המפחיד ביותר שיש. כשאתה אוהב, הלב שלך נפתח לרווחה ואתה נעשה פגיע. אתה עלול להידחות, להיזרק, להישאר לבד, לכאוב, לבכות, להרגיש חלש ואומלל. אבל גם להבין שעכשיו אתה סוף סוף חי. וכל מה שהיה עד היום זה רק הפרומו. כי רק כשאתה אוהב באמת, אתה חי באמת.

לאהוב באמת זה לאבד שליטה, זה לקפוץ לתהום, זה לצלול למקום בלתי נודע - זה לתת את חייך בידיה של אישה שאתה עוד לא מכיר עד הסוף. האם אתה מוכן לעשות את זה? האם תאפשר לעצמך לקחת סיכון? 

בשביל האהבה צריך להסתכן. האהבה עלולה לטלטל אותך, לזעזע אותך, אפילו לפצוע אותך - אבל היא עשויה גם לרפא אותך. זה הסיכון וזה גם הסיכוי. אם תעז להסתכן, יש לך סיכוי. סיכוי להיות מאושר כפי שלא היית מעולם.

הימרתי על חיי - והתאהבתי

אני אוהב את דנה.כבר 17 שנים וחמישה חודשים (כמעט). התאהבתי בה בקיץ של 98', באחת בלילה, מול פתח ביתה. מאז אנחנו יחד. זה נשמע פשוט, אבל האמת שזה היה נועז. בגיל 34 החלטתי להמר על חיי. הסכמתי לאהוב באמת והלכתי עם זה עד הסוף. הלכתי איתה עד הסוף. עברנו לגור ביחד, התחתנו, הקמנו משפחה, ואנחנו נישאר יחד כל החיים מתוך בחירה. רק מתוך בחירה.

במשך הרבה שנים הייתי לבד. גם כשהיו לי חברות, הייתי בעצם לבד. כי גם הן, שלכאורה אהבו אותי, לא קיבלו אותי באמת. לא העזו לאהוב אותי באמת. לא נתנו לי את עצמן. גם אני לא נתתי את עצמי.ובחרתי, שבע שנים רצופות, לחיות לבד.

האמת שקל יותר להיות לבד. אתה חופשי לגמרי. אף אחת לא אומרת מה לעשות, לא מחטטת לך במקרר, לא מביעה דעה נחרצת על הבגדים שלך או מתלוננת שאתה לא מפנק אותה. אתה יכול לצאת מתי שאתה רוצה ולחזור מתי שאתה רוצה. אתה יכול לאכול הכל, ולשתות הכל, ולטעום הכל, ולנסות הכל. אבל בסוף אתה חוזר למיטה קרה ולא מתכרבל עם האישה שאתה אוהב ושאוהבת אותך.

יש הרבה הסברים למה טוב להיות לבד, אבל כל ההסברים הללו אינם אלא תירוצים שמכסים על הפחד הגדול מכל: הפחד לאבד שליטה. לאבד את האני שלך בתוך מערכת יחסים זוגית. לוותר, להתפשר, להסכים, לתת לה מקום. אז מה הפלא שרבים נותרים לבד מראש, או בוחרים להתגרש אחר כך? הם רוצים להיות חופשיים וקשר הוא הסדר כובל. זה הרי מה שמספרים לנו כל הזמן, שנישואין הם מוסד, שלא לומר, מוסד סגור.

החופש שבזוגיות

אני חושב להיפך. דווקא הזוגיות - בתנאי שהיא טובה, מכבדת ומקבלת – משחררת ומוציאה אותך לחופשי. רק במקום שמקבלים אותך כפי שאתה, אתה יכול להיות אתה עצמך. ולהיות אתה עצמך, זה להיות אדם חופשי.

אהבת אמת מרפאת אותך מטראומות ישנות, מלמדת אותך מה זו אינטימיות ומסירה את כל המחסומים שהקמת בדרך ללב שלך כשהתאכזבת, נפגעת או נשארת לבד. עכשיו, כשיש אישה שאוהבת אותך בזכות מי שאתה; כשיש אישה שתישאר איתך גם כשתהיה עצוב, חלש או מפוחד - אתה יכול להרשות לעצמך להיות מי שאתה. להיות נאהב. להיות מאושר.

רק גבר נאהב יכול להיות מאושר. האם אתה מוכן לפתוח את לבך כדי שהאהבה תחדור לשם? לאהוב זה הדבר הכי אמיץ שתוכל לעשות עבור עצמך. אז תן לעצמך צ'אנס להיות נאהב.

צא החוצה, לך לפאב, כנס לאתר היכרויות, בקש שיכירו לך, תעז להיפתח בפניהן, תסכים לתת את עצמך, תבחר בחיים. לכל אחד מגיע לאהוב ולהיות נאהב. גם לך.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת