"עובדת במשרה מלאה - ואין לי כסף". הפנים מאחורי דו"ח העוני
13% מהמשפחות העובדות עדיין לא מצליחות לסיים את החודש. "אני מרוויחה שכר מינימום ולא מסתדרת", סיפרה עובדת ניקיון לאולפן ynet. "מקבלי ההחלטות דואגים רק לעצמם". אם חד-הורית לארבעה: "המדינה מקשה עליי. אם אני עובדת שעות נוספות - מקצצים לי בדמי המזונות"
וינטברג פנתה לנבחרי הציבור וקראה להם לפעול בדחיפות בנושא. "אני רוצה להגיד למקבלי ההחלטות שיחשבו קצת על האזרחים ששולחים אותם לכנסת", אמרה. "הם דואגים לעצמם, מעלים לעצמם את המשכורת, תנאים טובים בכנסת, שלושה חודשים חופש בשנה, אבל מה עם האזרח שעובד? אני לא בן אדם שמבקש נדבות, לא מבקשת קצבה מהמדינה. אני בן אדם עובד ואני רוצה לגמור את החודש כמו שצריך".
"המשכורת נכנסת ב-1 בחודש. למחרת אין כלום"
רחל אוחיון, בת 43 מחיפה, היא אם חד-הורית המגדלת בכוחות עצמה ארבעה ילדים – בן שהתגייס לא מזמן לצה"ל, ושלושה ילדים בגילאי 10, 8 ו-7. היא עובדת בחצי משרה באטליז בעיר, ומרוויחה כ-2,600 שקל בחודש. בנוסף מקבלת מהביטוח הלאומי מזונות בשיעור של 2,000 שקלים וסיוע נוסף של 1,000 שקל בשכר הדירה. את המחצית השנייה של שכר הדירה, 1,000 שקל נוספים, היא משלמת מכיסה. לאוחיון חובות בשיעור של כ-75 אלף שקל בתיקי הוצאה לפועל.
"הילדים תודה לאל לא רעבים, אבל אין שום שפע או מעדנים", סיפרה. "אנחנו חוסכים היכן שאפשר אבל המצב עדיין קשה. אני קונה רק את מה שהכרחי, ובנוסף נעזרת בסל מזון שאנחנו מקבלים מעמותת יד עזר לחבר. אפילו לא אוכלים בשר כל יום. אני חוסכת גם בחשמל, במים. מקלחת את הבנות ביחד כדי לחסוך.
"זה לא קל לראות המצב שלהם ככה. אני עובדת כל החיים, לא עצלנית. תמיד בכוחות עצמי אבל המדינה מקשה עליי, ולא מאפשרת להרים את הראש מעל המים. אם לדוגמה אני עובדת שעות נוספות, ומקבלת שכר טיפה יותר גבוה – אוטומטית מורידים לי בדמי המזונות. מקצצים במקום לתת לי מוטיבציה לעבוד יותר קשה ולהתפרנס בצורה טובה יותר". אוחיון הוסיפה כי הקיצוץ בקצבאות הילדים היה משמעותי מאוד עבורה. "במקביל גם המחיה עולה ועולה, והמשכורות תקועות במקום", אמרה.
יפה, אימא לשלושה מירושלים, סיפרה על החיים מתחת לקו העוני: "תמיד היה לנו בעיות כלכליות, גם כשהיה לי בן זוג. אני פרודה חמש שנים, עובדת במשרה של 82%, שישה ימים בשבוע. יש לי בן חייל, בת בגיל 14, ועוד בת נשואה. אני משתכרת 3,600 שקל נטו. אני מקבלת בראשון לחודש משכורת, וביום השני בשני כבר אין לי שקל, ככה אני מתמודדת כל חודש".
היא הוסיפה כי היא פונה להלוואות כדי להתקיים. "יש מצבים שבני מבקש 2 או 10 שקלים ואין לי לתת לו", סיפרה. "יש לנו דירת שלושה חדרים, אני משלמת 2,000 שקל משכנתה. אני חיה מניתוק לניתוק מבושה לבושה. אני משתתפת בפורום למאבק בעוני, כך שאני מעורבת. זה לא שאני לא עובדת, אני עובדת מגיל 19 עובדת, תמיד משלמת ביטוח לאומי. זה לא משנה אם דתי או חילוני, ערבי או יהודי, זה בכל המגזרים".
לפנייה לכתב/ת 
