דו"ח מדאיג: עלייה בהפרת זכויות האדם בישראל
לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי משרטטת האגודה לזכויות האזרח מציאות עגומה: שיטות פעולה שהיו בשימוש רק בגדה אומצו גם בישראל, המעצרים המנהליים בנסיקה, וכן השימוש של המשטרה בכוח מופרז. גם בתחום חופש הביטוי המצב לא מעודד
54 יהודים קיבלו צו הרחקה מהשטחים ו-62 פלסטינים הורחקו מירושלים, העיר העתיקה או הר הבית ומסגד אל אקצא. לראשונה אף נעצרו מנהלית קטינים תושבי ישראל. כך לפי דו"ח של האגודה לזכויות האזרח, שמתפרסם היום (ה') לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי.
בחסות המצב הביטחוני שבה ועלתה הצעת "חוק המישוש", שיוצרת פתח עצום לחיפושים גופניים שרירותיים ומשפילים ולאפליה. בדו"ח נכתב כי "מגמת הפגיעה בזכויות לביטחון ולשלמות הגוף, להליך הוגן ולחופש ביטוי, שהחלה במבצע צוק איתן, החמירה מאד במהלך גל האלימות שהחל בחודש ספטמבר".
הדו"ח, "תמונת מצב זכויות האדם לשנת 2015", מלמד על מגמה מדאיגה של מדרון חלקלק: הפרת זכויות האדם התרחבה, שיטות פעולה שהיו בשימוש רק בגדה המערבית אומצו גם בישראל ובמזרח ירושלים, ופוגעות ביותר ויותר קבוצות באוכלוסייה.
הדו"ח מצביע על עלייה משמעותית בשימוש במעצרים ובצווי הרחקה מנהליים, שמהווים מסלול עוקף ופסול להליך הפלילי הרגיל ומגבילים את חירות האדם ללא משפט וללא הליך הוגן. פוליטיקאים ובכירים במשטרה קראו לאזרחים להצטייד בנשק ולירות על מנת להרוג - כתוצאה מכך במספר מקרים הירי בוצע שלא לפי הנהלים וגבה חיים של חפים מפשע.
במזרח ירושלים המשיכה המשטרה להשתמש בכוח מופרז. כתוצאה מכך כמה עוברי אורח, ילדים ומבוגרים, איבדו את עיניהם כתוצאה מפגיעת כדור ספוג. גם השימוש בנוזל ה"בואש" באזור נמשך, ונרשמו עדויות כי השוטרים השתמשו בו גם בהפגנות של יוצאי אתיופיה בחודש מאי, ובהפגנות בערים ערביות. התזת החומר המסריח נעשית בחלק מהמקרים לתוך בתים או ישירות על מפגינים, בניגוד לנהלים והתחייבות המשטרה.
"חובתן של הממשלה ושל הכנסת לנקוט אמצעים אפקטיביים על מנת להתמודד עם האירועים הקשים שגובים קורבנות, זורעים פחד ומערערים את שגרת החיים. אך עליהן לעשות זאת מבלי לסטות מעקרונות הדין הפלילי ותוך התחשבות בזכויות אדם. יש לזכור שהחלטות המתקבלות בתקופות כאלה בחופזה ובלהט הרגע עלולות להישאר גם לאחר שהמצב הביטחוני יירגע ולהמשיך לכרסם בנו", אמרה מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שרון אברהם-ויס.
גם בתחום חופש הביטוי המציב מדאיג. האגודה מציינת כי בשנה החולפת נרשמו כמה התקפות מצד שרים בכירים על חופש הביטוי הפוליטי-אמנותי. שר החינוך נפתלי בנט החליט להוציא מסל התרבות את ההצגה "הזמן המקביל" של תיאטרון אל-מידאן, ושרת התרבות מירי רגב ניסתה לפגוע בתקציבו.
השרה רגב הודיעה גם שתבחן את התמיכה התקציבית בכמה מוסדות תרבות בשל תוכנם של סרטים והצגות, וביקשה לשנות את הקריטריונים לתקצוב מוסדות תרבות בשל "הסתה, פגיעה בסמלי המדינה ועידוד טרור". גם בעיריות חיפה, באר שבע, ירושלים וירוחם פגעו בחופש הביטוי האמנותי עקב סוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת.
הדו"ח מצביע על כמה יוזמות ממשלתיות חיוביות לקידום הזכויות החברתיות-כלכליות: הכנסת אסרה על ניתוקי מים לחסרי אמצעים כלכליים, הממשלה שיפרה במעט את מצב בעלי החוב במדינה, קצבאות הילדים גדלו מעט, והושג הסכם על קליטת אלפי עובדי קבלן להעסקה ישירה. למרות ההתקדמות, בכל אחד מהתחומים החברתיים עדיין יש צורך בשיפורים
דרמטיים כדי להבטיח את מימושן של זכויות האדם החברתיות.
כך, למשל, בעלי חוב לא זוכים להגנה מספקת. אופן פעולת מערך הגבייה מקשה עליהם להיחלץ ממעגל החובות והעוני. מערך הגבייה אינו אחיד, רוב מוחלט של החייבים אינו מיוצג על ידי עורך דין, לרשויות מסוימות במדינה יש סמכויות דרקוניות לגביית חובות, ובעלי החוב אינם זוכים להליך הוגן או להתחשבות הנדרשת בפריסת החוב, בגובה הריביות והוצאות הגבייה על מנת לאפשר להם לצאת ממעגל החובות.
חברת החשמל עדיין מנתקת בעלי חוב חסרי אמצעים כלכליים מחשמל, למרות שהוא שירות הכרחי לחיים תקינים ולבריאות, ומבלי שהיא בודקת מיהו המנותק, ואם עלול להיגרם לו נזק מיוחד עקב הניתוק. רשות החשמל עדיין לא פרסמה כללים שמסדירים את הניתוקים, למרות שנדרש מהם בחוק לעשות זאת, ובכל שנה יותר מארבעים אלף משקי בית מנותקים מחשמל.
לפנייה לכתב/ת 
