איך ישראל תתמודד עם הרעלת מקורות מים?
תרחיש של נסיון פגיעה במים אינו דמיוני בישראל. בכנס שיערך בשבוע הבא יוצגו דרכים להתמודד עם האיום: "למדינת ישראל יש הרבה פתרונות על-מנת למנוע אירוע כזה"
ב-1 בינואר 1965 ניסו מחבלים מהפתח, בפעולת הטרור הראשונה של הארגון, לפגוע במוביל הארצי. למרבה המזל הפעולה נכשלה. מאז, חוששים בישראל, ארגוני הטרור ינסו לפגוע בכנרת או בתשתיות המים של ישראל.
בשבוע הבא יערך במכללה האקדמית כנרת הכנס השנתי להנדסת תעשיות מים שבו ידונו בין היתר בפגיעה במקום מים - בפעולת טרור או באסון טבע. ד"ר רם שפינר, ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא בראיון באולפן ynet. "אירועי טרור יכולים לכלול מספר אלמנטים, שיכולים לגרום להצפות, לאיבוד מים ולנזקים לתשתיות. גם באיומים באיכות המים - כמו כימיים וביולוגיים, כמו הרעלת מים", הוא אמר.
ד"ר שפינר הוסיף: "למדינת ישראל - גם בזכות המודעות וגם בזכות שאנחנו נמצאים תחת איום מתמיד - יש הרבה פתרונות על-מנת למנוע אירוע כזה ואם יש - אז מבצעים פעולת מניעה שהמים לא יגיעו לתושבים. לכל אלה יש תשובות טכנולוגיות".
בכנס יוצגו מתקנים הנותנים מענה לכשל או פגיעה מכוונת במקור מים. הפתרון הראשון עושה שימוש בשסתומים ומערכות הידרוליות מורכבות על מנת להגן על קווי מים מרכזיים ורגישים במקרה של פגיעה פיסית בתשתית במקרה של מתקפת טרור. המערכת כבר הותקנה ופועלת במדינות שונות בעולם, ביניהם גרמניה, ספרד, הפיליפינים בסמוך לקווי רכבת מרכזיים.
למעשה, המערכת כוללת שסתומים הידראוליים מתוחכמים שנכנסים לפעולה במקרה של פגיעה תשתית ומגנים על קו האספקה ומבטיחים את המשך זרימת המים או יודעים לחסום אוטומטית זרימה במקומות אסטרטגיים במקרה של פיצוץ בתשתית כדי להגן על המאגר.
הפתרון השני נותן מענה למצב שבו כבר זוהמו מאגרי המים, בין אם כמתקפת טרור מתוכננת
(וגם במצב של אסון טבע). המערכת כוללת מתקן טיהור מים נייד וקומקפטי שמאפשר טיהור מים לשתייה במהירות ובקלות על מנת להבטיח את הצורך הבסיסי ביותר. המתקן מוצב על נגרר ומאפשר טיפול במים ללא חיבור למערכת חשמל, כיוון שהוא כולל גנרטור מובנה. המתקן מייצר 120 מק"י מי שתייה לאוכלוסייה עד 3000-6000 איש במצבי חירום. בנוסף, המערכת מתוכננת לפריסה והפעלה פשוטה ומהירה בפחות מ20 דקות והיא מופעלת באופן אוטומטי לחלוטין.
לפנייה לכתב/ת 
