"כמו בסרטים": צפו ביירוט המוצלח של "חץ 3"
השיגור, ההתבייתות על המטרה והפגיעה המוצלחת בטיל המטרה. כך נראה הניסוי המוצלח בטיל נגד טילים. "הלב פרפר מרוב התרגשות. זה כנראה הניסוי המורכב ביותר שישראל ביצעה אי פעם"
הפרויקט השאפתני המשותף לישראל ולארצות הברית, שהחל אי שם ב-1986 ביוזמת הנשיא האמריקני דאז, רולנד רייגן, התנקז הבוקר (ה') לשלוש דקות של מתח בחדר הפיקוד של בסיס חיל האוויר בפלמחים – שהתפרצו ברגע אחד של שאגות שמחה.
29 שנים חלפו מאז ששליט לוב לשעבר, מועמר קדאפי, הדהים את העולם כאשר שיגר שני טילים לעבר איטליה ועורר חשש בוושינגטון, שהוביל ליוזמה לפתח מערכת שתיירט את האיום המתפתח. הבוקר, במה שהחל בתור יוזמה שעברה ממִנהלת הכוכבים האמריקנית (שכיום מכונה הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים) לתעשיות הביטחוניות בישראל, הפתרון שודרג לאין שיעור והפך למציאות היסטורית – ניסוי יירוט במערכת ה"חץ 3", בגובה רב של עשרות קילומטרים מכדור הארץ, שכמותו מעולם לא בוצע על ידי ישראל.
הניסוי הוכתר כהצלחה מלאה, וייתכן שכבר במהלך 2017 תיקלט ה"חץ 3" בחיל האוויר ובכך תשלים את ההגנה הרב-שכבתית נגד טילים ורקטות מכל הטווחים והגבהים, המורכבת מ"כיפת ברזל", "שרביט קסמים" (שיוכרז בשנה הקרובה כמבצעי בחיל האוויר) ו"חץ 2" שפעיל זה יותר מעשור בצה"ל. אלא שהבוקר הזה ייזכר במערכת הביטחון כלא פחות מדרמטי. אחרי הכישלון בניסוי דומה בשנה שעברה, אז כלל לא שוגר הטיל המיירט, בהחלטה מושכלת, את המתח בחדר הפיקוד הבוקר ניתן היה לחתוך בסכין.
"הייתה דממה מוחלטת, אף אחד לא דיבר מלבד יאיר לוי, מנהל הניסוי, שניצח על התזמורת", שחזר בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת טילים וחלל, בשיחה עם ynet. בחדר הגדול והארוך בבסיס הסמוך לראשון לציון התרכזו עשרות מהנדסים ומומחים מהתעשייה האווירית, ממנהלת חומה במשרד הביטחון ומהסוכנות האמריקנית. הם צפו במסכי הפלזמה שריצדו על הקירות, אחרי שעות של ההכנות האחרונות שנמשכו מאמצע הלילה. "מלבדם כססו ציפורניים עוד מאות מהנדסים שהשתתפו בפרויקט", סיפר לוי, שנמנה בעצמו עם שלושת אנשי הצוות הראשוני, לצד ראש מנהלת חומה הנוכחי יאיר רמתי, בתקופת התנעת הפרויקט ב-1986.
לאחר שיגור טילי המטרות לעבר ישראל מסוג אנקור על ידי מטוס חיל האוויר, בשעה 8:12, ההתרגשות הגיעה לשיא. לוי: "זהו כנראה הניסוי המורכב ביותר שישראל ביצעה אי פעם. הלב פִרפר מרוב התרגשות שמא משהו לא יקרה, ברגע שבו המערכות זיהו את טילי המטרה והטיל המיירט יצא לדרך בצורה אנכית. הכול קרה מהר. לטיל המיירט יש חיישן אלקטרו-אופטי שמדווח לנו אחורה כל הזמן על ביצוע המשימה".
המערכת הייתה צריכה לזהות מתוך כמה מטרות "אויב" ששוגרו ממטוס הקרב של חיל האוויר, את המטרה המסוימת שעליה להשמיד. "כאשר הטיל המיירט החל להתביית על טיל המטרה, כולם הסתכלו על
המסכים שהקרינו בזמן אמת את צילומי הווידאו מהניסוי ואת הנתונים שזרמו אונליין מהטיל ומהחיישן שבראשו", מתאר לוי. "כל אחד מהצוותים סיים לתת את האור הירוק על שלבי המעוף, ועל מסך מכ"ם ה'אורן אדיר' ראינו את המיירט מתקרב לטיל המטרה. ואז קיבלנו את האינדיקציה על השמדת טיל המטרה – שנעלם ממסך המכ"ם. כולם שמחו וצעקו מהתרגשות, התחבקו עם כולם, כמו בסרטים. הניסוי היה מושלם".
לוי עוד זוכר רגעים שבהם זלזלו בתוכנית השאפתנית: "הגנרל האמריקני שנשלח על ידי נשיא ארה"ב רונלד רייגן לישראל למצוא פתרון לטילים, שמע את ההצעה הישראלית ליירט טיל באמצעות טיל. זה נשמע כמו מדע בדיוני שכן המקטרגים השוו זאת לאקדוחן שצריך לעצור קליע שנורה לעברו באמצעות פגיעת כדור מהאקדח שלו בקליע שנורה לכיוונו. לאורך הדרך היו כישלונות, אבל התעקשנו. על רקע מלחמת המפרץ הראשונה, כשהצורך התחדד, העמדנו מיירט ראשון באמצע שנות התשעים".
לפנייה לכתב/ת 
