החגיגה נגמרת: בירת הנפט של נורבגיה קורסת

סטרבנגר. יותר אנשים מוכרים נדל"ן מאשר קונים(צילום: AFP)

יין מבעבע במקום שמפניה, חברות שמבטלות את חגיגות חג המולד, שיעור אבטלה הולך וגדל ומחירי נדל"ן צונחים: בימים שבהם מחירי הנפט הגולמי שהגיעו לשיא צונחים ומתרסקים, בירת הנפט של נורבגיה, סטבנגר, מתמודדת עם ההנגאובר שאחרי החגיגה.

עוד סיפורים מרתקים בדף הפייסבוק של דסק החוץ

עוד חדשות בעולם :

• קיבל פרס מהנשיאה - והמכנסיים נפלו לו מולה
• מרתון רוסי: לקרוא 'מלחמה ושלום' ב-60 שעות
• קים ג'ונג און: לצפון קוריאה יש פצצת מימן
• יין, פסטה ונשיקות: 'הארי ופיפה מנהלים רומן'
  

"הנה, עוד דחייה", אומר רוג'ר שורמייר, מחזיק במכתב הדחייה המי-יודע-כמה שקיבל לטלפון שלו בעקבות בקשתו לעבודה. בגיל 37, האיש שהיה מנהל פתרונות אור-קוליים של חברת Statoil מוצא עצמו מובטל כבר כמעט שנה, קורבן נוסף של תוכנית הקיצוצים של החברה הממשלתית. "עבדתי שם מגיל 16 ומעולם לא הייתי מובטל עד עכשיו. זה מוזר לי", הוא אומר בדירה שלו בפרברי סטבנגר. "שמעתי ש-300 או 400 איש רוצים להתקבל לאותה העבודה, ככה שזה שוק קשה", הוא נאנח.

האזור העשיר בנפט שבדרום-מערב נורבגיה מתהדר בשיעור אבטלה של 4.1% בלבד – שיעור שרבים יכולים להתקנא בו. הבעיה היא שמדובר בעלייה של 81% במספר המובטלים לעומת השנה שעברה וכיום זה האזור עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר בנורבגיה. אפילו חברות של ציידי מוחות מפטרות עובדים.

אסדות נפט מיניאטוריות במוזיאון הנפט של סטבנגר(צילום: AFP)

הכול נגרם מהעובדה שמחירה של חבית נפט צנח מיותר מ-100 דולר ב-2014 לכ-45 דולר כיום. הדבר גרם לחברות לקצץ בהשקעות ובמשרות. פעם היה סטבנגר כפר דייגים נעים, אבל אחרי שמול חופיו התגלה שדה הנפט אדיר המימים "אקופיסק" ב-1969 הוא הפך לעיר עשירה בת 130 אלף תושבים. מאגר הנפט הזה קידם את נורבגיה לעידן של שגשוג חסר תקדים.

כסימן לתחילת התקופה הקשה של האזור, שלוש מכליות נפט רובצות כעת חסרות מעש במעגן בקצה העיירה. חברת התעופה הסקנדינבית SAS הפסיקה לא מזמן את הטיסות בין העיר לבין יוסטון, טקסס, מרכז הנפט האמריקני. "אני בודקת את מחיר הנפט כמעט כל יום", מספרת כריסטין סגן וסטבו, ראש העיר השמרנית של סטבנגר מאז 2011. כשהיא נכנסה לכהונתה הראשונה הדאגה הגדולה ביותר של העיר הייתה למשוך די מהנדסים כדי לאייש את כל המשרות הפנויות. סטבנגר הייתה המקום בנורבגיה שבו המכירות של "פורשה" היו הגדולות ביותר.

במקום זאת, היום האתגר הוא לשרוד וליצור משרות חדשות, בעוד נורבגיה מנסה לבנות עתיד חדש שיסתמך פחות על הזהב השחור. "אני חושבת שזה הולך להחריף ב-2016", אומרת וסטבו.

שורמייר. 11 חודשים בלי עבודה(צילום: AFP)

במסעדת At the Cafe de France שבה התפריט של שלוש מנות מוגש על צלחות ורסצ'ה בשווי 70 אירו, דעיכתם של ימי הזוהר של מגזר הנפט היא מוחשית: ההזמנות לארוחות הערב השנתיות של החברות המקומיות לכבוד חג המולד פחתו, ומעט יותר אנשי עסקים עוברים דרך העיר. "תמיד יהיו עסקים, אבל לחברות יש קווים מנחים נוקשים מאוד עכשיו בכל הנוגע לשאלה מתי הן יכולות להוציא לקוחות החוצה, ואנחנו רואים יותר אנשים טסים אלינו ומאתנו במקום להישאר כאן עוד ערב ולאכול", אומר אמיל היימדל, הבעלים של המסעדה. "עכשיו אנחנו חייבים לקצץ בשמפניה, ובמקום זאת להשתמש בקרמנט דה בורגון או סוג אחר של יין מבעבע. כנראה קודם לכן תחזקנו אורח חיים טוב מדי".

תהליך דומה עובר על מגזר הנדל"ן. השוואות הן תמיד דבר קשה, אבל עד לאחרונה המחיר של מטר רבוע בסטבנגר היה גבוה

יותר מאשר בבירה אוסלו. עכשיו המחירים צנחו, במיוחד מאז סוף הקיץ, והבתים עומדים זמן רב יותר מבלי שיצליחו למכור אותם. יאן גרג בייברג, ראש סוכנות נדל"ן מקומית, מספר: "יותר מדי אנשים רוצים למכור ומעט מדי אנשים רוצים לקנות. הדבר החדש הוא שאנשים מוכרים יותר מאשר קונים. הפסיכולוגיה השתנתה: אתה מודאג מהשאלה מה אתה יכול לקבל על הבית שלך".

בינתיים בסנדנס, בפרברי סטבנגר, שורמייר אומר שהוא לא לחוץ עדיין לגבי מציאת עבודה, אבל הוא מתכוון להרחיב בקרוב את תחום החיפושים שלו. "כשאתה לא עובד 11 חודשים, זה משנה אותך אישית. אני מתגעגע לעבודה".