כל מטאטא יורה: הכירו את נבחרת הקרלינג
"מחוץ לרדאר": אם תהיתם פעם מהו אותו ענף מוזר עם מטאטאים על הקרח, תתפלאו לגלות ספורט מרתק עם אווירה חיובית ובירה שמוגשת למפסידה על ידי המנצחת. ויש לנו אפילו נבחרת ישראלית צעירה שהוקמה בסיוע האינטרנט והייתה קרובה מאוד להתברג בין עשר הנבחרות הטובות באירופה
כיום ריבקינד כבר מתגורר ברעננה כעולה חדש, לומד עברית באולפן, משחק בנבחרת הקרלינג הישראלית וגמל בליבו לחיות כאן את חייו ולסייע בפיתוח הענף בארץ.
ריבקינד הוא לא היחיד שהגיע לנבחרת ישראל באמצעות רשת האינטרנט. לפני שנתיים החליטו ראשי התאחדות הקרלינג המקומית להקים נבחרת שתתמודד בעתיד על השתתפות באולימפיאדת החורף. הבעיה הגדולה הייתה כיצד למצוא שחקנים ברמה מספיק גבוהה במדינה נטולת מסורת בספורט חורף, ועוד בענף שרבים כלל לא מכירים או לכל היותר זוכרים כ"משחק ההזוי הזה עם המטאטאים שראינו פעם ביורוספורט".
האינטרנט היה שם לסייע. הרשת ששינתה לנצח את התקשורת הבינאישית והולידה זיווגים רומנטיים לצד הפיכות פוליטיות שימשה ככלי יעיל גם להקמתה של נבחרת ספורט לאומית.
דרך פורומים יהודיים החלו ראשי ההתאחדות בחיפוש קדחתני אחר מועמדים פוטנציאליים לחיזוק הנבחרת. בהמשך הם גם יצאו למסע פיזי ברחבי ארה"ב שנחתם במבחנים שערכו במיניאפוליס, אם תרצו הייתה זו 'אליפות העולם הלא-רשמית לשחקנים יהודים'. התוצאות אגב היו מפתיעות, רוב השחקנים שהגיעו בסופו של דבר לשחק עבור הנבחרת, לא היו יהודים ממדינות זרות, אלא ישראלים שנחשפו למשחק בדרכים כאלו או אחרות. למשל יובל גרינספן, שבגיל 6 עזב עם הוריו לקנדה, שם למד לשחק קרלינג.
שחמט על הקרח
קרלינג הוא אחד מאותם ענפים שגם אם מעולם לא צפיתם בו באופן רציני, סביר להניח שאתם זוכרים. כל חובב ספורט ישראלי שזיפזפ פעם בין ערוצי הספורט נתקל מתישהו באנשים עם המכנסיים המעט מוזרים המטאטאים את הקרח באינטנסיביות ומנסים להזיז אבנים גדולות. להיכרות המוגבלת הזו יש יתרון וגם חסרון. מצד אחד זהו אכן ענף הנחרט בתודעה, אחד שקשה לשכוח. מצד שני המראה החריג שלו הופך אותו כקורבן נוח ללעג. בפועל מדובר במשחק מתוחכם, אינטליגנטי, מותח ומרתק. מאחורי כל טאטוא מסתתרת אסטרטגיה מורכבת.
בלי להיכנס לדקויות מוגזמות, משחק קרלינג נערך בין שתי קבוצות בנות ארבעה שחקנים. כל שחקן מטיל בתורו את האבן אל עבר המטרה (הבית). שני שחקנים אחרים של הקבוצה מטאטאים את הקרח לצד האבן ומשפיעים בכך על מהירות וכיוון החלקתה.
השחקן החשוב ביותר בקבוצה הוא הסקיפ. הסקיפ יטיל לרוב את האבן האחרונה והחשובה ביותר וכשאינו יטיל אבנים בעצמו הוא יתווה את הטקטיקה עבור השחקנים האחרים. הסקיפ של נבחרת ישראל כיום הוא אדם פרייליך.
מטרת המשחק היא להציב את האבנים כמה שיותר קרוב למרכז הבית. בסוף הסיבוב, אחרי שכל שחקן מטיל את האבן פעמיים, רק הקבוצה עם האבן הקרובה יותר למרכז הבית זוכה בנקודות. היא מקבלת נקודה על כל אבן הקרובה יותר למרכז מאשר האבן הקרובה ביותר של הקבוצה היריבה.
כמובן שלקבוצה יש אפשרות להשתמש בהטלה כדי לשגר את האבן שלה למרכז הבית או לחלופין להזיז אבנים של הקבוצה היריבה. האפשרויות הרבות שעומדות בפני הקבוצה - מכה התקפית, מכה הגנתית, חסימה, הסטה של אבן יריבה, הופכות את המשחק למורכב במיוחד ורווי בטקטיקה, לא במקרה הוא מכונה "שחמט על הקרח". במשחקים האולימפיים האחרונים בסוצ'י, קנדה זכתה בדאבל וקטפה את מדליות הזהב גם בטורניר הגברים וגם בטורניר הנשים.
בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב בשלב הטאטוא על הקרח, לכוח הפיזי יש חשיבות לא מעטה, כך ששחקני קרלינג בהחלט נדרשים גם לאימוני כושר גופני. תשכחו מהפנטזיה שאולי הייתה לכם על ענף ספורט שאפשר לשחק אותו עם קופסת סיגריות בכיס האחורי של המכנס.
מיפן לישראל
אחד מהאחראים לייבואו של הקרלינג לישראל הוא שרון כהן, המשמש כיום כמנכ"ל ההתאחדות. עד שנות התשעים המאוחרות הוא כלל לא הכיר את הענף. באותה תקופה הוא חי יחד עם אשתו ביפן והזדמן לו לבקר באולימפיאדת החורף שנערכה ב-1998 בנגאנו. כהן מצא את עצמו בטורניר הקרלינג האולימפי והתאהב.
כשחזרו לארץ ב-2003, כהן, שהיה בכלל פעיל בענף הקליעה, ואשתו החליטו שהם רוצים להביא את ענף הקרלינג לארץ. ב-2007 הוקמה באופן רשמי "התאחדות הקרלינג בישראל". כיום ישנם כ-250 שחקנים בגילאים שונים המתאמנים בקרלינג. לפני שנתיים, כהן יחד עם יו"ר ההתאחדות, אלכס טריפולסקי, ופרופסור סיימון פק, עולה מארה"ב המשמש כיו"ר הוועדה המקצועית של ההתאחדות, החלו בגיוס שחקנים עבור הנבחרת הבוגרת. בשנה שעברה השתתפה הנבחרת לראשונה באליפות אירופה.
ההתקדמות של הנבחרת הייתה מהירה. כבר בהופעתה הראשונה סיימה הנבחרת במקום השני באליפות אירופה דרג ג' ועלתה לדרג השני. השנה, הנבחרת סיימה במקום הרביעי באליפות אירופה דרג ב' והייתה רחוקה ניצחון אחד מעלייה לדרג א' הבכיר עם עשר הנבחרות הטובות ביבשת.
"הפסדנו בזריקה האחרונה", משחזר כהן את ההפסד לאוסטריה בחצי הגמר, "עוד רגע היו מזמינים לי אמבולנס מרוב הלחץ. אבל כמו שזו אכזבה, זו גם הצלחה להגיע לחצי הגמר. זה דבר שלא קיים בענף שלנו, נבחרת ששנה אחרי שנה עולה דרג או לפחות מועמדת לעלות דרג".
מעבר למלאכת האיתור הקפדנית, סיבה נוספת להצלחה הישראלית היא הדגש הרב ששמו בנבחרת על הגיבוש. אם שחקן מסוים פגע במרקם החברתי הוא מצא את הדרך החוצה. "בעבר היה לנו שחקן בעייתי שבא בדרישות כספיות מוגזמות בגלל איזו שמועה כוזבת שהופצה בקנדה שיש לענף בארץ תקציבי עתק", מספר כהן, "בנוסף, הוא הפריע ליתר חברי הקבוצה במשחק. ברגע שמצאנו לו מחליף החלפנו אותו. כיום השחקנים מגובשים מאוד למרות שכל אחד מהם חי במקום אחר. הם מתכתבים ביניהם בקבוצה בוואטס-אפ ודואגים אחד לשני. קרלינג זה ענף מאוד רגוע, עדין, נהוג אצלנו שהנבחרת המנצחת מזמינה את המפסידה לבירה".
ריבקינד מאשר: "שיחקנו מול נבחרות שמגיעות ממקומות עם תנאים נוחים יותר ומתקנים טובים יותר, אבל היתרון שלנו היה בתפקוד הקבוצתי. כל אחד ידע בכל רגע נתון מה הוא צריך לעשות ואיך לעזור לחבר שלו.
אני אישית, בגלל שאני שחקן חדש, פגשתי את השחקנים האחרים רק שבוע לפני האליפות ולמרות זאת התחברנו והפכנו ממש לחברים טובים".
הבעיה המרכזית של ענף הקרלינג בישראל היא היעדר תשתיות. כיום אין בארץ משטח קרלינג תקני עם סימונים. באימונים הנערכים רוב הזמן בירושלים ולעיתים רחוקות יותר בחולון, הנבחרת צריכה לאלתר עם מטרה מודפסת שהיא מניחה על המשטח או לחלופין עם חריטות על הקרח.
"אני חש שיש התעניינות לאחרונה. אנשים מתקשרים אליי ורוצים לשחק, אבל אני נאלץ לבקש מהם להשאיר פרטים ולחזור אליהם בהזדמנות כי אין לי מקומות בשבילם", מספר כהן, "הכל בסוף זה עניין של כסף. מעבר לתשתיות, גם הציוד הוא מאוד יקר. אנחנו מנסים לגייס תרומות וזה לא פשוט כי לא מדובר בענף פופולארי בארץ. אני אישית לקחתי הלוואה של 72 אלף שקל מהבנק כדי לסגור את החובות של האיגוד", אומר כהן, "אני מקווה שבשנה הבאה נצליח להרים פה תשתית ראויה יותר ונעלה לדרג העליון. אני רוצה לראות אם גם אז יתעלמו מאיתנו".
כשאני שואל את כהן לסיום האם העפלה לאולימפיאדת החורף היא אפשרית, הוא מבקש ממני להזכיר לו את שמי. "אליסף", הוא פונה אליי ואני נזכר איך לימדו אותי בעבר שפנייה לאדם בשמו נועדה להדגיש את המסר, "אולימפיאדה היא המטרה שלנו ואני אדם שמתמקד במטרה. תהיה נבחרת באולימפיאדת החורף, אם לא ב-2018 אז ב-2022, הכול שאלה של תקציב, לא שום דבר אחר".
לפנייה לכתב/ת 
