היורו חוזר לצרפת - והוא נראה אחרת לגמרי

כשהגרלת הבתים של יורו 2016 תסתיים בשבת בערב בפריז, תתחיל הספירה לאחור לקראת אירוע הכדורגל השני בגודלו בעולם. מהרגע בו נדע את הרכב ששת הבתים, יוותרו שישה חודשים פחות יומיים עד למשחק הפתיחה של אליפות אירופה ה-15 במספר. זו תהיה הפעם הראשונה שביורו ישתתפו 24 נבחרות, כמעט מחצית ממספר המדינות החברות באופ"א. איזה הבדל מהפעם הקודמת בה אירחה צרפת את היורו. זה היה ב-1984, כשמישל פלאטיני היה הקפטן והכוכב הגדול של נבחרת צרפת, שזכתה בתואר. הוא כבש 9 שערים בחמישה משחקים במהלך האליפות שבה זכתה צרפת בתואר הראשון בתולדותיה.

32 שנה אחרי ופלאטיני שוב בכותרות, אלא שהפעם מסיבות שונות לחלוטין. ביום שישי בבוקר החליט הקא"ס, בית הדין העליון לספורט, לדחות את בקשתו של נשיא אופ"א לבטל את עונש ההשעייה ל-90 יום שהוטל עליו באוקטובר ע"י ועדת האתיקה של פיפ"א. פלאטיני קיווה שבקשתו תיענה בחיוב, כדי שיוכל להשתתף בטכס הגרלת הבתים החגיגי, יריית הפתיחה ליורו - אבל זה לא יקרה. ההיעדרות שלו מהאירוע הגדול והמתוקשר, שבו יצפו עשרות מיליונים ברחבי העולם, היא סיפור גדול.

מישל פלאטיני. מי שדאג למסיבה הגדולה בכלל לא יוזמן אליה בסופו של דבר?(צילום: getty images)

פלאטיני, שרואה את עצמו כנשיא הבא של פיפ"א, נמצא בבעיה קשה. הוא עדיין לא הצליח להסביר באופן משכנע מדוע קיבל מנשיא פיפ"א ספ בלאטר סכום של 2 מיליון פרנק שווייצרי, לכאורה על עבודה שעשה עבורו לפני למעלה מעשור, ומדוע לקח כל כך הרבה שנים עד שהכסף הועבר אליו. וכל זאת מבלי שבין השניים היה חוזה חתום, והכל הוסכם, לדברי בלאטר ופלאטיני, בעל פה.

פלאטיני בסופו של דבר הוא האבא של יורו 2016. הוא היה זה שדחף לקיים את הטורניר בצרפת והוא היה זה שקבע שהטורניר יהיה במתכונת המורחבת והחדשה. יש הטוענים שהסיבה העיקרית הייתה פוליטית, מתוך רצון לקבל כמה שיותר קולות מהמדינות הקטנות של אירופה, שלפתע קיבלו הזדמנות טובה מאי פעם להעפיל ליורו.

כמו שזה נראה כרגע, יש מצב שכל מאמציו של פלאטיני להגדיל את כוחו הפוליטי יעלו בתוהו בשל הפרשה בה הוא מעורב, ויתכן גם שהוא יסיים בקרוב את הקריירה שלו כאחד מבכירי הכדורגל העולמי. ואף אחד לא יופתע אם פלאטיני לא ייראה כלל במהלך החודש של יורו 2016, האירוע שהוא כל כך מזוהה איתו.

צרפת חוגגת את התואר ב-1984. המון השתנה מאז(צילום: gettyimages)

אליפות אירופה הגדולה והארוכה בהיסטוריה

עם פלאטני או בלי פלאטיני, אליפות אירופה הגדולה והארוכה ביותר בהיסטוריה תתקיים בקיץ בצרפת. ביורו 2016 ישתתפו כאמור 24 נבחרות, ייערכו 51 משחקים, והטורניר יימשך חודש ימים, מה-10 ביוני ועד ל-10 ביולי. לפני 32 שנה, כשצרפת אירחה את היורו בפעם הקודמת, הכל היה הרבה יותר קטן וצנוע. בקיץ 1984 השתתפו באליפות אירופה רק 8 נבחרות, נערכו 15 משחקים בלבד וכל העסק התחיל ונגמר תוך שבועיים.

ב-1984 הספיקו לצרפת חמישה משחקים כדי לזכות באליפות אירופה. ב-2016 הנבחרת הזוכה תיאלץ לעבור שבעה משחקים בדרך אל התואר.

לא מעט אנשים סבורים כי הגדלת הטורניר ל-24 נבחרות לא תורמת דבר ורק פוגעת באיכות המוצר. והבעייתיות מתחילה כבר בשלב המוקדמות.

השיטה שבה שתי הראשונות מכל בית עולות אוטומטית והשלישית מקבלת מקום בפלייאוף, גרמה לכך שכל שלב המוקדמות היה די משעמם. היו בו אין סוף משחקים חסרי ערך ספורטיבי ובסופו של דבר, למעט הפתעה אחת (הולנד שלא הצליחה להעפיל אפילו לפלייאוף), כל הנבחרות הגדולות ואפילו הבינוניות עלו.

באשר לטורניר הגמר עצמו, מאחר והפעם התווסף שלב שמינית הגמר, שלא היה בעבר, המשמעות היא ש-16 נבחרות מתוך ה-24 ימשיכו הלאה אחרי שלב הבתים. כלומר, לאחר 36 משחקים שיתקיימו לאורך כמעט שבועיים, יודחו שמונה נבחרות בלבד, שכבר עתה לא קשה להמר מי הן יהיו.

ממפיס דפאיי במדי הולנד. המודחת היחידה שהיוותה הפתעה(צילום: AP)

וזה לא נגמר כאן. בנוסף ל-12 הנבחרות שיסיימו במקום הראשון והשני בכל בית, יעלו גם ארבע הנבחרות בעלות ההישגים הטובים ביותר מבין אלו שיסיימו במקום השלישי. העניין זה פותח פתח למצב בו נבחרות יידעו בדיוק איזו תוצאה הן צריכות כדי להעפיל, בהתאם למצב בבתים האחרים.

בשל השינוי במבנה הטורניר, נוצרה חוסר אחידות בכל הקשור לשיבוץ המשחקים בשלבי הנוק-אאוט. כך למשל הנבחרות שיסיימו בראש בתים 5 ו-6 ישחקו בשמינית הגמר מול נבחרות שסיימו במקום השני בבית שלהן. זאת לעומת מנצחות הבתים 1, 2, 3 ו-4, שיקבלו, לפחות על הנייר, יריבות קלות יותר, כאלו שסיימו במקום השלישי.

רגע, עדיין לא סיימנו. צרפת, שכבר שובצה מראש בבית 1, תקבל כתוצאה מכך יריבה קלה יחסית לא רק בשלב שמינית הגמר, אלא גם ברבע, זאת כמובן במידה שתעפיל. אם צרפת תסיים ראשונה בבית שלה, ברבע הגמר יריבתה תהיה נבחרת שסיימה כסגנית בית. כלומר, רק בחצי הגמר היא תוכל לפגוש מנצחת של בית אחר.

הפורמט יעשה להם חיים קלים. שחקני נבחרת צרפת(צילום: AP)

מעבר לכל הדברים הללו, החשש הגדול הוא שכמו במוקדמות, כך גם באליפות אירופה עצמה, יהיו יותר מדי משחקים בינוניים, יהיו פערים גדולים מדי בין הנבחרות החזקות לחלשות, והאיכות הכללית של האליפות תיפגע.

יואכים לב, מאמן נבחרת גרמניה, אמר השבוע לפני הנסיעה לפריז: "באופן אישי אהבתי יותר את המתכונת של 16 נבחרות, לדעתי השיטה הזו הייתה אטרקטיבית יותר עבור האוהדים. בסופו של דבר תמיד הנבחרות החזקות הן אלו שמגיעות לשלבים המתקדמים, ומהבחינה הזו לא באמת אכפת לי אם יהיו 16 או 24 נבחרות".

מצד שני, לב מסכים שעבור הנבחרות הקטנות מדובר בברכה. ועובדה שביורו בצרפת ישחקו חמש נבחרות שמעולם לא השתתפו בטורניר: וויילס, אלבניה, סלובקיה, איסלנד וצפון אירלנד. ויש גם את הונגריה, שהשתתפה ביורו בפעם האחרונה ב-1972 ואוסטריה, שהשתתפה רק פעם אחת וגם זה רק בשל היותה המארחת ב-2008. מבחינתן של שבע הנבחרות הללו – פחות או יותר כמות הנבחרות שהתווספה לטורניר – מדובר בחגיגה ענקית, גם אם ברור שרובן לא יצלחו את שלב הבתים. ובכל זאת, בשבת בערב יתכנסו בארמון הקונגרס בפריז מאמני 24 הנבחרות שהעפילו ליורו וימתינו לראות מי יהיו היריבות שלהם בשלב הבתים.

הזמן של הקטנות. נבחרת וויילס חוגגת העפלה ליורו(צילום: רויטרס)

על הבמה יעלו כוכבי העבר רוד חוליט, ביצ'נטה ליזראזו ודויד טרזגה כדי לשלוף את הכדורים. יחד איתם יקבלו את הכבוד גם מאמן נבחרת ספרד ויסנטה דל בוסקה, מנהל נבחרת גרמניה אוליבר בירהוף וגם אנטונין פאננקה, כוכב העבר הצ'כי, שזכה ביורו ב-1976. פאננקה הכריע את הגמר ההוא מול מערב גרמניה עם הפנדל הממזרי שהפך את שמו למושג בכדורגל.

אופ"א חילקה את 24 הנבחרות לארבע קטגוריות איכות, כאשר נלקחו בחשבון התוצאות שלהן לאורך חמש השנים האחרונות. לכן וויילס, שעשתה תוצאות נפלאות בשנה האחרונה, נמצאת רק בקבוצת האיכות הרביעית. בשלב הראשון יוגרלו ששת ראשי הבתים: צרפת המארחת, האלופה המכהנת ספרד, אלופת העולם גרמניה, אנגליה, פורטוגל ובלגיה. בשלב השני יוגרלו דווקא הנבחרות מהדרג הרביעי: טורקיה, אירלנד, איסלנד, וויילס, אלבניה וצפון אירלנד. בשלב השלישי יוגרלו הנבחרות מדרג השלישי: צ'כיה, שבדיה, פולין, רומניה, סלובקיה והונגריה. לבסוף התמונה תושלם כאשר יוגרלו נבחרות הדרג השני: איטליה, רוסיה, שווייץ, אוסטריה, קרואטיה ואוקראינה.

לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהנבחרות בדרג הרביעי לא פחות טובות ואולי אפילו עולות על אלו שבדרג השלישי, אבל בסופו של דבר זה לא באמת משנה.

אף אחד לא ירצה לקבל את איטליה, סגנית אלופת אירופה והנבחרת החזקה ביותר בדרג השני, ולעומת זאת כולם ישמחו לקבל את הונגריה ורומניה מהדרג השלישי.

הקבוצה הכי מפחידה בדרג השני. נבחרת איטליה חוגגת(צילום: EPA)

משחקי היורו יתקיימו בעשרה איצטדיונים, שניים מהם בפריז: הסטאד דה פראנס, שבו ייערכו משחק הפתיחה ומשחק הגמר, והפארק דה פראנס, שבו נערך גמר יורו 1984, כשצרפת ניצחה את ספרד 0:2. הערים האחרות שבהן ייערכו משחקים הן ליל ולאנס בצפון, טולוז, מארסיי וניס בדרום, בורדו במערב וליון וסנט אטיין במרכז המדינה. ארבעה מהאיצטדיונים הם חדשים לגמרי, והוקמו לכבוד היורו: סטאד פייר מורואה בליל (בו נערכו גם משחקי היורובאסקט בקיץ), סטאד דה לומייר (ליון), נובו סטאד דה בורדו ואליאנץ ריביירה (ניס). כל יתר האיצטדיונים שופצו והורחבו לקראת האירוע. אגב, משחקי חצי הגמר יתקיימו בליון ובמארסיי, בדיוק כמו לפני 32 שנה.

האם בכלל יש מקום לקיים את היורו בצרפת?

מעבר למתכונת המשחקים ששונתה ללא היכר, גם העולם שבו אנו חיים השתנה. יורו 2016 יהיה שונה מאוד מיורו 1984 בעיקר בשל סידורי הביטחון חסרי התקדים שיפעלו בו, במיוחד לאור גל הטרור הנוכחי. אירועי ה-13 בנובמבר בפריז, בהם נהרגו 130 בני אדם, העלו את השאלה האם בכלל יש מקום לקיים את היורו בצרפת, זאת גם על רקע ניסיון הטרוריסטים לבצע פיגוע במשחק הידידות בין צרפת לגרמניה שהתקיים בסטאד דה פראנס.

ז'אק לאמבר, יו"ר הוועדה המארגנת של היורו, אמר כמה ימים לאחר המתקפה הרצחנית: "רק המחשבה על דחייה או ביטול הטורניר תהיה כניעה לאיום הטרור. אם נעשה זאת, זו תהיה הודאה שלנו בכך שהברבריות ניצחה את החירות. וזה בלתי מתקבל על הדעת".

האוהדים על הדשא בסטאד דה פראנס במהלך סדרת הפיגועים בפריז. האבטחה תתוגבר כפליים(צילום: AP)

אולם היו גם קולות אחרים. פרדריק ז'יל, סגן ראש עיריית בורדו, אמר: "ראש הממשלה אמר שאנחנו במצב מלחמה מול הטרוריסטים. אני לא יודע אם אירוע הספורט השלישי בגודלו בעולם צריך להתקיים במדינה שנמצאת במלחמה. אסור לנו לסכן את מאות אלפי התיירים שיגיעו לצרפת בכך שנגיד שהכל צריך להמשיך כרגיל". ז'יסט פונטיין, מלך שערי המונדיאל ב-1958, הביע עמדה דומה כשאמר: "זה יהיה מסוכן מדי לארח את היורו בצרפת".

מלכתחילה סידורי הביטחון במהלך היורו היו אמורים להיות המוקפדים ביותר אי פעם באירוע ספורט כלשהו. עכשיו ואחרי מה שקרה, הם יתוגברו עוד יותר.

החשש הגדול ביותר הוא לא לגבי האיצטדיונים עצמם, שיוקפו בכמה וכמה מעגלי אבטחה ובדיקות, אלא יותר לגבי מתחמי האוהדים, ה"פן זונס".

במהלך יורו 2012 שנערך בפולין ובאוקראינה נהרו תשעה מיליון אוהדים למתחמים המיוחדים שהוקמו בערים המארחות, שם צפו במשחקים שהוקרנו על גבי מסכי ענק. בתשע הערים שיארחו את המשחקים כבר הושלמו ההכנות להקמת מתחמי האוהדים, אולם כעת הפרוייקט הזה נמצא בסימן שאלה. הבעייה היא שמדובר בעשרות אלפי אנשים שיתכנסו בכל אתר, כשהכניסה אינה מבוקרת, ללא תשלום וללא צורך בכרטיס.

כרגע מדברים על כך שלא יתאפשר להיכנס למתחמים הללו עם תיקים. אולם כיצד יהיה אפשר למנוע כניסה של מחבל מתאבד עם חגורת נפץ? ז'אק לאמבר אמר בנושא: "עד למשחק הגמר ב-10 ביולי נחייה כאשר חרב דמוקלס מונפת מעל ראשינו. אולם אחנו נעשה כל העת הערכות לגבי מידת הסיכון שיש על האירוע ונתאים את עצמנו למצב". אלן ז'ופה, ראש הממשלה לשעבר המכהן כראש עיריית בורדו, אמר: "מתחמי האוהדים דווקא יהיו חלק ממערך האבטחה. שכן בלעדיהם מאות אלפי האוהדים יסתובבו ברחובות הערים באופן לא מבוקר ויהיה קשה עוד יותר לשמור עליהם".

מה שבטוח, בחודשים הקרובים ידברו על יורו 2016 בהקשרים של פיגועי טרור ואמצי ביטחון לא פחות מאשר בהקשרים ספורטיביים.