הסכם האקלים נחתם: "סופו של עידן הפחם והנפט"
בפריז נחתם הערב הסכם שיגביל את פליטת גזי החממה. הנשיא אובמה צייץ: "זה ענק". השר להגנת הסביבה גבאי בירך: "ישראל יכולה לקחת חלק משמעותי בפיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך שייסייעו לעולם להגיע ליעדים עליהם הוסכם". גרינפיס: "זהו הישג סביבתי משמעותי"
בעולם בכלל ובישראל בפרט מברכים על ההסכם החדש שגובש להפחתת פליטת גזי החממה , שנחתם הערב (מוצאי שבת) באופן סופי בפריז. הנוסח הסופי של הסכם פריז יגביל את ההתחממות הגלובלית הרבה מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, ואולי אף 1.5 מעלות. לדברי שר החוץ הצרפתי לורן פביוס, ההסכם יהיה "נקודת מפנה היסטורית". כששר החוץ הצרפתי הקריא את ההודעה שההסכם אושר - הגיבו הנוכחים באולם בפריז במחיאות כפיים סוערות. כמה מחברי המשלחות התחבקו ביניהם והיו גם שהזילו דמעה.
נשיא ארצות-הברית צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "זה ענק. כמעט כל המדינות בעולם חתמו על הסכם פריז - תודות להנהגה האמריקנית". ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, כתב לאחר אישור ההסכם: "הנכדים שלנו ייראו שאנחנו מילאנו את חובתנו על מנת להבטיח את עתיד הכוכב שלנו".
פביוס הודיע על ההסכם שנחתם כשבידו פטיש ירוק. לאחר מכן עמדו הנוכחים על הבמה והחזיקו ידיים. השרה להגנת הסביבה של דרום אפריקה, עדנה מולוואה, שייצגה את המדינות המתפתחות, אמרה: "ההסכם הוא מאוזן והוא הטוב ביותר שאנחנו יכולים לקבל בעת ההיסטורית הזאת". היא הוסיפה כי זו נקודת המפנה לעולם טוב יותר ובטוח יותר.
אבל לא הכל ירוק. מדינות במרכז ובדרום אמריקה הביעו דאגה כי לא יוכלו לעמוד ביעדים שנקבעו.
בישראל בירכו
ומה אומרים בישראל? השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמר בצהריים: "ההסכם החדש מגבש ומסדיר את תוכנית הפעולה העולמית לאיום של שינוי אקלים וזאת בנוסף לצעדים הלאומיים הדרושים מכל מדינה ומדינה. מתחילת המו"מ, נציגי ישראל היו מעורבים בניסוח ההסכם החדש. ראש הממשלה נתניהו הגיע יחד עם מנהיגי מדינות העולם לפתיחת הוועידה ואני השתתפתי בהמשך ונפגשתי בין השאר עם טוד שטרן, השליח של שר החוץ האמריקני והאיש המרכזי במו"מ".
השר גבאי הוסיף: "ההסכם מסמן עבור משקיעים ושווקים על פתיחת הזדמנויות עסקיות בתחומי התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות ותחליפים לדלקים מזהמים ומדינת ישראל יכולה לקחת חלק משמעותי בפיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך שייסייעו לעולם להגיע ליעדים עליהם הוסכם היום בפריז. ממשלת ישראל החליטה על יעדי הפחתה שהם חלק מהתחייבותנו בהסכם הגלובאלי. השלב המשמעותי הוא היישום ובו אנו מתמקדים. עיקר היישום מתמקד בצמצום השימוש בפחם, גידול משמעותי באנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית וצמצום משמעותי בזיהום שיוצרת התחבורה בישראל."
גם בארגון הסביבה גרינפיס בירכו. "זהו הישג סביבתי משמעותי. הסכם ועידת פריז מבשר על סופו של עידן הפחם והנפט, אך הדרך להגשמתו עוד ארוכה", אמרו בארגון. "אמנם חלקים ממנו נפגמו על-ידי אלה שמזהמים את כדור הארץ, אך ההסכם החדש יחייב להגביל את התחממות כדור הארץ ל- 1.5 מעלות עד סוף המאה. אין ספק כי היעד של אפס פליטות גזי חממה במחצית השנייה של המאה יעורר חרדה בקרב הדירקטוריונים של חברות הפחם ובארמונות מדינות נפט. אולם, יעדי המדינות להפחתת הפליטות נמוכים מדי כדי להשאיר את כדור הארץ בגבולות בטוחים מתחת ל- 1.5 מעלות. לשם כך, עלינו לשים סוף לאנרגיות מזהמות באמצעות מעבר ל- 100 אחוזים אנרגיות מתחדשות עד 2050".
עוד הוסיפו בגרינפיס: "ההסכם אינו נותן מענה לאומות ולציבור הניצב בחזית שינויי האקלים, מאחר והתחייבות המדינות שהביאו אותנו לסכנה הקיומית אינה מספקת. ההסכם לבדו אינו מחלץ אותנו מהבור, אך מהווה ללא ספק שיפור עמדות קריטי. השנה הביסה תנועת האקלים את 'הצינור הראשי', גירשה את חברת הענק Shell מהקוטב הצפוני והובילה לשקיעתו הסופית של עידן הפחם. ועידת פריז הייתה תחנה במסע המתמשך ואנו ננצח במאבק למען עתיד של אנרגיות מתחדשות".
מור גלבוע מנכ"ל מגמה ירוקה אמר: "ההסכם האמיץ שיוצא מוועידת האקלים בפריז מחייב את ממשלת ישראל לעבור לשלב תוכניות העבודה האופרטיביות לגביי יישום היעדים להפחתת גזי החממה ולקידום אנרגיות מתחדשות. אנחנו סבורים שהיעדים שהכריזה עליהם ישראל הם נמוכים מדיי ושיש ביכולתנו לתרום יותר למאמץ הגולבלי לבלימת התחממות כדור הארץ. יחד עם זאת היעדים שקבענו מחייבים אותנו לאמץ תוכנית אופרטיבית שעדיין לא קיימת. הגיע הזמן שמדינת השמש והקלינטק תוביל מדיניות אמיצה ופורצת דרך במעבר לאנרגיות מתחדשות ובצמצום פליטות גזי חממה".
ההסכם מחייב את המדינות להפחית את פליטת גזי החממה שלהן, על מנת לעמוד ביעד עליית הטמפרטורה שנקבע. בנוסף, הטיוטה האחרונה של ההסכם מכילה כללים לשקיפות ומעקב אחר ההתקדמות. כמו כן, ההסכם נועד לסייע למדינות הנפגעות ביותר משינויי האקלים. לפני שש שנים, בוועידת קופנהגן, הבטיחו המדינות העשירות לגייס בכל שנה 100 מיליארד דולר, החל משנת 2020, כדי לסייע מדינות המתפתחות לבצע את השינויים
הנדרשים בתחום האנרגיה, ולהתמודד עם השלכות ההתחממות הגלובלית. אולם עדיין לא ברור כיצד יגויס הכסף, והמדינות המתפתחות דורשות התחייבות להגדלת הסכום אחרי 2020.
סוגיה חשובה נוספת היא כיצד לפצות את המדינות המתפתחות שייפגעו במיוחד מההתחממות הגלובלית, למרות שהנזק שהן גרמו הוא נמוך ביותר. בוושינגטון חוששים, כי דרישה לפיצוי עלולה להעמיד חברות אמריקניות בפני הליכים משפטיים עתידיים.
לפנייה לכתב/ת 
