דרוש מאמן מנטלי לרוני לוי / טור

זה מה שהוא אמר אחרי ה־0:0 המביש והמתיש מול בני־יהודה, למרות שיש לו תקציב גדול בהרבה, את הקהל הטוב בארץ, ואתמול גם יריבה חלשה שנשלטת על ידי מומחה למשחקי כבוד ולהנהלת חשבונות.

אז נכון, הקבוצה שלו השיגה לאחרונה שלושה ניצחונות רצופים על יריבות דורסניות כמו הפועל ת"א, מכבי נתניה ועשרה שחקנים של הפועל חיפה, אבל על מי הוא בא לעבוד? תנו כדור ל־11 ירוקים, בלי מאמן, והם יגיעו למצבים. אולי אפילו יצליחו להבקיע.

וכשאין פתרונות מקצועיים, המאמן עובר לפסיכולוגיה בגרוש. לא מזמן פוצץ אימון כדי להראות לכולם שהוא רציני וקשוח, ולפני המשחק אתמול העביר מסר לתקשורת: "בסיבוב הראשון קיבלנו מבני־יהודה סטירה מצלצלת שיושבת לי חזק בראש. זה השפיע על פתיחת העונה שלנו". משפט שנועד ליצור רושם כאילו משחק אחד הוריד לטמיון עבודה נפלאה של קיץ שלם, וגם להחדיר בשחקניו מוטיבציה: אלה חירבו לנו את העונה, בואו ננקום.

לוי. מחרטט את כולם(צילום: גיל נחושתן)

והנה, למרות הסטירה המצלצלת מבני־יהודה, הוא פשוט לא מסוגל להפליק להם בחזרה, ולזה דווקא יש פתרון. הרי רק לפני כחודש לוי הביא לשחקניו "מאמן מנטאלי", אחד בשם דן ולנסי. אז עכשיו, כשהסטירה עדיין יושבת לו בראש, מדוע שגם המאמן לא ישתמש בשירותיו?

ליגה של אפסים

לא סתם בחרו בצ'רלטון לוותר אתמול על שידורים בין 17.00 ל־20.15. ליגה כל־כך עלובה לא הייתה פה שנים, ולא רק השחקנים אשמים. גם המאמנים, שחלקם הגדול שפוט של הבעלים. עד כדי כך, שהם רוצים רק דבר אחד: להגיע הביתה בשלום. אחרת, כל מיני טביבים, אוסידונים, כצים ודמאיוים יחליפו ביניהם.

מה עושים? נותנים לכולם הוראה לעשות קודם כל הגנה, ומנסים לגנוב גול במתפרצת. אז מה הפלא שארבעה מתוך חמישה משחקים הסתיימו לא רק בלי גולים, אלא כמעט בלי בעיטות למסגרת. כמה סמלי שהקבוצה היחידה שניצחה והבקיעה שלישייה היא זאת שהופיעה בלי מאמן.

ועוד יותר סמלי שאמש נערכה הגרלת היורו, כשאנחנו כמובן בחוץ, ושהאלופה הנוצצת שלנו נגאלה בדיוק השבוע מיסוריה בצ'מפיונס. הכדורגל ביבשת חוגג ואנחנו כאן מתרפקים על הווינריות של החשמונאים, עם נרות, סביבונים, ומטריות בבלומפילד שמשרת שלוש קבוצות. באיזו עוד מדינה נורמלית, אוהדי כדורגל בליגה הבכירה נרטבים כמו בהמות כשיורד קצת גשם?