המהפכה הבאה בתחום השתלות שיניים
ההתקדמות הטכנולוגית בתחום האופטיקה והמחשוב ביחד עם פריצות דרך בתחום הנדסת מתכות, מאפשרת בעשור האחרון ביצוע של השתלות שיניים בעזרת שימוש במערכות אופטיות זעירות. למי זה מתאים ומה היתרונות של השיטה?
השתלות שיניים: הדור הבא. ההתקדמות הטכנולוגית פורצת דרך בתחום האופטיקה והמחשוב ביחד עם פריצות דרך בתחום הנדסת מתכות, מאפשרת בעשור האחרון ביצוע של השתלות שיניים בעזרת שימוש במערכות אופטיות זעירות - (אנדוסקופ) ופיתוח שתלים "חכמים" (SMART IMPLANTS).
השימוש באנדוסקופים, כמו באזורים אחרים בגוף מאפשר שימוש בכירורגיה מזערית, ומונע במקרים רבים את הצורך בניתוחים קשים ומורכבים, הוא ממזער את הסיבוכים שלאחר הניתוח, ומאפשר ריפוי מהיר וטוב יותר.
קיראו עוד בערוץ בריאות השן
אנדוסקופ הינו צינור חלול הכולל סיבי ראייה סיבי תאורה, מצלמה ויחידת טיפול, המאפשר ראייה של האזור הניתוחי על גבי צג טלוויזיה. האנדוסקופ לשתלים אשר פותח במחלקתנו מגיע עד לקוטר מינימלי של 0.9 מילימטר !! , ומכך שהחתך הניתוחי הינו מינימלי.
השימוש הראשון של אנדוסקופ כפי שמדווח בספרות הרפואית החל ב 1806 בווינה בעזרת מוביל אור וזכוכית מגדלת. עד שנת 1974 לא נעשה שימוש באנדוסקופ באזור הפנים וזו בשל מגבלות גודל אשר לא אפשרו החדרתו לאזורים קטנים בניתוח זעיר.
האנדוסקופ לשתלים הינה מערכת אופטית ייחודית באיכות הראייה ובקוטר מזערי ובכך שהוא מכיל פתח המאפשר הכנסה של כלי עבודה במטרה לבצע פעולות כירורגיות מגוונות בראיה ישירה ללא צורך בפתיחה כירורגית נרחבת של האזור המנותח.
פריצת דרך טכנולוגית מאפשרת היום לאנדוסקופ להציג תמונה באיכות HD. ולמרות כל זאת העובי של האנדוסקופ הינו פחות מ-1 מילימטר. העלייה בתוחלת החיים באוכלוסייה מצריכה מתן מענה לאנשים עם חוסר שיניים. השימוש בשתלים כפתרון להשלמת שיניים החל בשנת 1970.
היום ידוע כי שימוש בשתלים הינו אחד הפעולות הכירורגיות הבטוחות ביותר עם אחוז הצלחה הגבוהה ביותר בתחום הרפואה בכלל. הצלחה של שתלים לטווח ארוך תלויה באיכות העצם אליה הוא מושתל, במינימום פגמים בעצם באזור ההשתלה, בהסרה של רקמות אשר אינן רקמות עצם ובתהליך הכנה קפדני.
חיתוך מינימלי של החניכיים
מאז 1970 שוק השתלים עבר תהפוכות רבות והיום ידוע על למעלה מ- 1300 סוגים שונים של שתלים עם אחוזי הצלחה של כ 96-98% , נתון אשר מעמיד את השתלים כאחד הטיפולים הרפואיים המוצלחים ביותר.
טרם החדרה של שתל ללסת, המטופל בדרך כלל ישלח לבצע צילום סיטי אשר יאפשר לרופא המטפל להעריך את העצם באזור ההשתלה את איכות העצם ואת צפיפות העצם. נתונים אלו חשובים מאוד למהלך ההשתלה התקין ולהצלחתו של השתל לאורך שנים.
לצערנו ישנן מגבלות לצילום הסי טי המציג תמונה בגוונים של לבן שחור ואפור אשר יכול להשתנות בהתאם לסוג המדפסת שממנה הודפס הצילום, ובהתאם לסוג המכונה בה בוצע הצילום.
לאחר שהרופא ביצע את הקידוח אליו אמור להיכנס השתל, כל ההחלטות של הרופא וכל המידע אשר יש לו לגבי המתרחש באותו האזור מתקבלות לפי תחושת בטן ולפי שימוש בכלים ידניים אשר אמורים לתת לו הרגשה על מה שקורה ומה נמצא בעומק הקדח.
פיתוחו של האנדוסקופ לשתלים מאפשר ראייה ברורה של החלל ללא מגבלת עומק, ללא מגבלת תאורה, וללא מגבלה של דימום מהאזור ובכך מאפשרת צפייה ישירה בסוג העצם, בצפיפות של העצם ומאפשרת לראות בעין את כל הקדח באזור ההשתלה.
ניתן להבחין בשאריות של זיהום, כלי דם ועצבים העוברים באזור, קרבה גדולה מדי לשיניים סמוכות או פריצה של עצם של הלסת ועוד. על המידע הזה נחוץ ביותר לדווח לרופא לצורך קביעת סוג השתל, פרוטוקול ההשתלה, ומאפשרת הצלחה של השתל לטווח ארוך.
טרם השימוש באנדוסקופ, כל המידע התקבל על סמך הסי טי ותחושת בטן, וללא ראייה ישירה. השימוש באנדוסקופ מאפשר ביצוע של הניתוח עם חיתוך מינימלי של החניכיים והעצם באזור ההשתלה, ובכך מקטין משמעותית את הכאבים ואת זמן ההחלמה לאחר הניתוח ומונע סיבוכים עתידיים.
מתי נדרש ניתוח הרמת סינוס - ומה יכול להחליף אותו
שתל דנטלי הינו מעין "בורג" המיוצר מטיטניום אשר מוכנס לעצמות הלסת. על מנת לאפשר החדרה של השתל ללסת, יש צורך בעובי ורוחב מספק של עצם, שכן לא ניתן להחדיר את השתל לחלל ריק.
אנטומית, אצל כל בני האדם, בלסת העליונה באזור האחורי, קיים סינוס אשר הינו חלל אוויר המדקק את הלסת העליונה, כך שלא נשאר מספיק עובי של עצם בכדי להחדיר לתוכה שתלים.
הניתוח הנפוץ היום בכדי להתגבר על בעיה זו הינו ניתוח להרמת סינוס, בו מבוצעת החדרה של חומרים (תחליפי עצם) באזור הסינוס על מנת לעבות את הלסת לצורך החדרת השתלים. ניתוח זה הינו מורכב מאוד ובעל פוטנציאל לסיבוכים משמעותיים (זיהום, דימום).
ניתוח זה דורש מיומנות גדולה עם סיכונים לא פשוטים, ומלווה בזמן החלמה ממושך. ניתוח זה דווח לראשונה בשנות השבעים, ומאז לא השתנה הרבה בנושא זה.
אחד המגבלות של הניתוח הוא הצורך לראות את הנעשה בו בראייה ישירה ומכך נגזר הצורך לבצע ניתוח נרחב עם חתך גדול והפשלה של כל החניכיים באזור.
פריצת דרך טכנולוגית בתחום הנדסת מתכות, אפשרה בחמש השנים האחרונות פיתוח של שתל דנטלי "חכם" (DIVA), המאפשר את ביצוע הרמת הסינוס דרך השתל עצמו, כולל החדרת חומרי מילוי ייעודיים, ותרופות. פותח מנגנון איטום המונע קשר בין הסינוס לחלל הפה.
היתרונות המשמעותיים בפיתוח של שיטה זו היא בכך שניתן לבצע את כל הפרוצדורה המורכבת של הרמת הסינוס דרך השתל בחתך מזערי ללא כניסה נרחבת לחלל הסינוס. הפעולה מבוצעת דרך אותו קדח המשמש את השתל ובכך מונעים סיבוכים היכולים להיגרם מניתוח הרמת הסינוס. ניתן להחדיר חומרי עצם תרופות וגם את האנדוסקופ דרך השתל לסינוס.
עולם הרפואה כולו נמצא במעבר לשימוש בכירורגיה מינימלית, ללא צורך בניתוחים גדולים ומורכבים. כניסתן לשוק הדנטלי של האנדוסקופ ושתלים ייעודיים כמו שתל ה- DIVA מאפשרים ביצוע של פעולות כירורגיות שעד לא מזמן דרשו ניתוחים מורכבים ומסובכים גרמו לאי נוחות וסבל למטופל ויכלו לגרום לסיבוכים משמעותיים.
ד"ר נעם ברוק, רופא בכיר, המחלקה לכירורגית הפה והלסתות, המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון
פרופ' עודד נחליאלי, מנהל המכון לרפואה וכירורגית הפה והלסתות, המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון
לפנייה לכתב/ת 
