"הוא לא אוכל כלום": מה לעשות כשהילד בררן?

מכירים את הילדים שאוכלים גרנולה לארוחת בוקר, קציצות עדשים עם טחינה ובורגול לארוחת צהרים וסלט ירקות מחמישה צבעים בערב? גם אני לא. בואו נודה על האמת, מרבית הילדים מעדיפים צ'יפס ושניצל, וזה נורמלי. אבל מה קורה כשהילד לא מוכן לאכול שום דבר מלבד צ'יפס ושניצל?  

בררנות באוכל שייכת להגדרה של בעיות אכילה. כדי להבין מתי מדובר בבעיה אמיתית, יש צורך להכיר את ההגדרה המקצועית: ילד נחשב בררן באוכל אם הוא אוכל בין 10 ל-15 דברי מזון בלבד, ובמקרים קיצוניים אפילו פחות מזה.

קראו עוד על תזונה:

"פתאום הילד הפך לצמחוני" - הורים מספרים

מחקר: הפחיתו סוכר מתזונת הילדים - והבריאות תשתפר

ככה מתחילים לטעום: 8 כללים למעבר נכון למזונות מוצקים

לפני שאתם נלחצים וממהרים לספור מוצרים, כדאי שתדעו כי פעמים רבות הורים מגיעים לטיפול בטענה שהילד בררן באוכל, אך לאחר שאלון קצר מתברר שלמעשה הוא דווקא אוכל לא רע בכלל, למעט קבוצת מזון כזו או אחרת.

שימו לב מתי הבררנות באוכלת הופכת לבעיה של ממש(צילום: shutterstock)

הבעיה האמיתית מתחילה כשהילד לא עולה במשקל ואינו מתפתח בהתאם לגילו. אם הוא לא אוהב ירקות או לא רוצה לאכול דברים מסוימים, אבל הוא מתפתח, חיוני ושמח, תמיד אפשר להסתכל על הצדדים החיוביים ובמקרה הצורך גם להשתמש בתוספי מזון כהשלמה למחסור התזונתי.

באופן עקרוני, כמו בהרבה תחומים, גם בתחום האוכל לא כדאי להיות קיצוניים. ככל שנפעיל יותר לחץ כלפי הילד, כך נשיג את התוצאה ההפוכה. מאידך, אם כל פעם שהילד לא יאכל את מה שיש על השולחן ונמהר להוציא לו שניצל מהמקפיא, הוא יבין שאפשר לקבל את הדבר הזמין והקל שהוא רוצה.

מה לעשות? 

1. התרגלו לשגרה של ארוחה משפחתית: שגרה שבה המשפחה יושבת אל מול שולחן ועליו תפריט מגוון הפרוס לעיני הילד, תמיד תגדיל את הסיכוי שירצה לטעום ממשהו. זאת בהנחה שהדבר לא נכפה עליו ותשומת הלב לא מופנית דווקא אליו. חשוב לשמור על אוירה רגועה ונינוחה.

כבר עשיתם לייק לערוץ ההורים בפייסבוק?

2. כבדו את רצון הילד: זה בסדר אם יאכל פחות ביום אחד וביום שלאחריו יאכל יותר. גם אתם לא אוכלים בכל ארוחה את אותה הכמות, רק הילד יודע עד כמה הוא באמת רעב. בשום אופן אל תכריחו אותו לסיים את הצלחת אם אינו מעוניין בכך.

3. בנו סדר עדיפות: לפעמים שניצל תעשייתי עדיף על לא לאכול שניצל בכלל, במיוחד כשמדובר בילדים שלהם מגוון מאוד מצומצם של מאכלים. חשוב להתאים את עצמנו לסיטואציה לפעמים ולאפשר לילד לאכול משהו פחות בריא, גם אם היינו מעדיפים שיאכל משהו אחר. כמובן שגם במקרה הזה כדאי להפעיל הגיון ולא לתת לילד רק את אותו מזון ספציפי.

4. היו יצירתיים: אם הילד לא אוכל ביצים, תמיד תוכלו לנסות ולהכין לו פרנץ' טוסט או פנקייק. כך הוא ירוויח מאכל חדש שיגדיל עבורו את מגוון האופציות וגם יאכל את הביצה בדרך אחרת.

5. שלבו את הילדים במהלך הבישול: תנו להם לערבב, להריח וליהנות מהתהליך. אוכל זו חגיגה וכדאי שהם יחוו אותו כך. חשוב להדגיש שאם הילד לא מבקש זאת בעצמו, אין טעם לנסות לגרום לו לטעום במהלך הבישול. כדאי להפריד בין סוגי החוויות ולתת לילד להרגיש חופשי מלחצים ומניפולציות.

6. הוו דוגמה אישית: אתם לא צריכים לאכול הכל אבל כן חשוב שתראו לילד שארוחה יכולה להיות מהנה, ושאוכל יכול להיות חוויה חיובית. אם אתם לא נוהגים לאכול בצורה מסודרת או שאתם אוכלים ארוחת ערב באופן נפרד ולא כמשפחה, יכול להיות שאתם משדרים לילד שהארוחה היא מטלה שצריך לסיים איתה.

מה לא לעשות?

אל תכריחו אותו לאכול(צילום: shutterstock)

2. אל תיכנסו למשא ומתן: חשוב להציב גבולות ברורים בפני הילד. אם הוא לא רוצה חביתה, למרות שזה מה שביקש, אין צורך למהר ולהכין משהו אחר. מה שכן, חשוב שעל השולחן יהיה לפחות מאכל אחד שאליו יוכל להתחבר.

3. אל תציבו תנאים: "אם לא תאכל יבוא שוטר"? לא ממש. אוכל הוא לא עונש ולא פרס ולכן לא צריך להתייחס אליו ככזה.

4. אל תעשו השוואות: זה פשוט לא נכון לערוך השוואות בין ילדים, בדיוק כפי שאנו המבוגרים לא אוהבים לאכול את אותם המאכלים ואת אותן הכמויות.

5. אל תתנו הנחיות מיוחדות לגננת: הגן הוא מקום נהדר שבו הילד יוכל להיחשף למאכלים שונים ללא לחצים או השפעות הוריות. יכול להיות שבגן הילד שלכם ינהג שונה מאשר בבית, בזכות נוכחות שאר הילדים. לכן, למעט מקרים שהילד סובל מאלרגיה וחשוב לעדכן על כך, דווקא הורה שמראש מנחה את הגננת מה לתת לו לאכול ומה לא, עלול לפגוע בתהליך החשיפה הפוטנציאלי של הילד למזונות רבים ומגוונים.

6. אל תעבדו על הילדים: אל תשקרו ואל תחביאו גזר בתוך הלחמנייה. הילד יודע לזהות מיד שעשו לו טריק, ולא שווה לאבד את האמון שביניכם בגלל גזר. 

 הכותבת היא דיאטנית קלינית לילדים במאוחדת