מכת תאונות: 24 פועלי בניין נהרגו השנה
נתונים שהוצגו היום בכנסת גילו מדוע תאונות עבודה כה שכיחות בענף הבנייה: עם מפקח עבודה ל-750 אתרי בנייה, שעשוי להרוויח כ-3,200 שקל בחודש. במשרד הכלכלה מודים: לא מצליחים לאייש את המשרות. צפו בראיון שערכנו באולפן עם פועל בניין שרק לפני כחודש איבד את חברו ועם נציגת הקואליציה למאבק בתאונות בניין
יום לאחר שנהרג פועל בניין נוסף בזמן העבודה ובכך הפך להרוג ה-24 השנה בישראל כתוצאה מתאונות עבודה בענף - נתונים שהוצגו היום (ג') בדיון שנערך בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, הדגימו מדוע תאונות אלו כה שכיחות: הפיקוח הירוד על יישום הוראות הבטיחות מצד משרד הכלכלה, העומד על כמפקח עבודה על 750 אתרי בנייה בממוצע.
הנתונים הוצגו על ידי הקואליציה למאבק בתאונות בניין, שהוקמה בשיתוף מספר ארגונים במטרה להחלם בתאונות בענף הבנייה, שנחשב לענף המסוכן ביותר לעובדים, הגובה את חייהם של עשרות הרוגים מדי שנה וגורם לפציעתם של אלפים. נידאל ענטר, פועל בניין, התארח באולפן ynet וסיפר על הסכנות שנשקפות לחייו מדי יום בעבודה. צפו בראיון שערך איתו עמית קוטלר ועם עו"ד מיכל תג'ר, נציגת הקואליציה, באשר לפיקוח הרופף בענף:
ענטר, בן 21 מהישוב עראבה, עובד מזה כשבע וחצי שנים בחברה שבונה פיגומים לאתרי בנייה. לפני כחודש, ביום בו מזג האוויר היה סוער, איבד חבר שעבד איתו באותו האתר בפרדס חנה, לאחר שקיר התמוטט עליו בגלל הרוחות והרג אותו.
בראיון באולפן הוא סיפר כי העובדים בענף נחשפים לסכנות רבות במהלך העבודה, בשל הפרות גסות של הוראות הבטיחות, מהרמה הבסיסית של ביגוד וחבישת קסדה. בעיה נוספת לדבריו, היא התמריץ למנהלים לסיים מוקדם את הפרויקטים כדי לקבל בונוסים. "אם הם מתייחסים לבטיחות - יהיה איחור בעבודה, אז לא מתייחסים לדברים הקטנים שיכולים להציל אנשים מסכנה וממוות".
445 הרוגים משנת 2000
הקואליציה למאבק בתאונות בניין הוקמה בשיתף מספר ארגוני זכויות אדם בהם קו לעובד, ארגון העובדים מען, האגודה לזכויות האזרח והקליניקות המשפטיות באוניברסיטת חיפה. בנייר העמדה מצוין שהגישה לכנסת הודגם, כי מחצית מתאונות העבודה הקטלניות במשק מתרחשות בענף הבניין, הגובה מדי שנה בין 30 ל-35 הרוגים ואלפי פצועים. בתוך כך, משנת 2000 עד 2014 נהרגו 445 עובדי בניין, שמהווים כ-53% מכלל העובדים שנהרגו בתאונות עבודה, רובם עובדים זרים ועובדים מהרשות הפלסטינית.
חרף זאת בקאוליציה מדגישים, כי התקציבים שמקצה המדינה למניעת תאונות עבודה הם ירודים, עובדה שגוררת מחסור חמור בכוח אדם במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, האחראי לתחומי בטיחות ובריאות בעבודה. בתוך כך מדוגם, כי מערך הפיקוח שאחראי לבצע ביקורות באתרי הבנייה כולל כיום 17 מפקחים בלבד לענף הבניין - שאחראים לכ-12,000 אתרים.
עוד מודגם, כי יחידת החקירות - המופקדת על כל תאונות העבודה והפרות כללי הבטיחות במשק - מונה כיום 4 חוקרים, 3 מתוכם מתלמדים. "מספרם המועט של החוקרים משליך ישירות על מיעוט החקירות וכתבי האישום המוגשים בענף הבנייה בגין רשלנות שלא הסתיימה בפגיעה בחיי אדם, ועל ההתרעה האפסית”, טוענים בקואליציה.
רוב התאונות לא מדווחות
בדיון היום הוצג גם דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממנו עולה כי גורם הפגיעה השכיח ביותר בתאונות העבודה בענף הוא נפילה מגובה - עם 53%. "כיום אין לאף גורם מידע על כלל תאונות העבודה בבנייה ועל הטיפול והאכיפה, ולא ניתן לקבל תמונה כוללת", אמר עורך המחקר, גדעון זעירא. "ההערכה היא ש-66% מהתאונות בענף הבנייה כלל אינן מדווחות למשרד הכלכלה".
ורדה אדוארדס, ראש מנהל בטיחות ובריאות תעסוקתית, הודתה בדיון היום כי יש כיום 24 תקנים למפקחים שאינם מאויישים, וזאת משום ש"התפקיד לא מתוגמל כראוי", כדבריה. "אנחנו לא מצליחים לאייש את המשרות", אמרה. "אנחנו צריכים אנשים בעלי ידע מקצועי והכשרה מקצועית, וכיום בתנאים שמוצעים להם זה כמעט בלתי אפשרי". מנהל תחום חקירות במשרד הכלכלה, ארז מימון, סיפר על מפקח שהודיע לו היום על עזיבתו ושהשתכר כ-3,200 שקל.
גם בקואליציה למאבק בתאונות בניין מציינים כי תקנים רבים אינם מאויישים בשל תנאי העסקה ירודים. כך למשל מודגם בתלוש שכר של מפקח ביחידה, שכר של 6,477 שקל ברוטו, ו-5,581 שקל אחרי ניכויי. אותו עובד, שנקלט לפי כארבעה חודשים - החליט כבר לעזוב בסוף החודש הקרוב. "קיים תת-איוש כרוני של התקנים, נוכח תנאי ההעסקה הירודים אל-מול דרישות התפקיד והקושי המיוחד שמאפיין את התחום, וזאת ככל הנראה גם בהשוואה לתפקידים מקבילים בשירות המדינה", נכתב בפנייה.
תג'ר מציינת, כי המפקחים גם לא מקבלים את האמצעים החיוניים לעבודתם, כולל כלי רכב לכל מפקח, שכן לרשות כלל המפקחים בכל מחוזות הפיקוח קיימים 5 כלי רכב בלבד. "מפקח שעיקר תפקידו להסתובב בין אתרי הבנייה, תוך שהוא נדרש לעשות כן בדחיפות במקרים של תאונות וגם במקרים של תלונות על הפרות מסוכנות של נהלי בטיחות, אינו יכול לבצע את תפקידו בהיעדר אמצעי תחבורה זמין שמאפשר הגעה אל אתרי הבנייה", מצויין בנייר העמדה.
ח"כ דב חנין (חד"ש), העלה לאחרונה פוסט לפייסבוק שקרא להלחם בתופעת ההרוגים בתאונות בנייה, בו צוטט מדבריו של ענתר. בדיון היום תקף את הממשלה וקרא להעביר תקציבים שיאפשרו לדאוג לכך, "שלא ייהרג כאן פועל כל שבוע". לדבריו, "התמונה היא איומה. יש יותר תאונות, יותר הרוגים, יותר פצועים ויותר הפקרות. פחות מידע, פחות פיקוח. תאונות אינן מדווחות. הפיקוח כרגע הוא פיקטיבי לחלוטין. צריך הרבה יותר תקנים בכל החוליות, פי 10 כלי רכב, פי 10 חוקרים ופי 10 פקחים באופן מידי".
משרד הכלכלה: "התפקיד לא מתגומל כראוי"
ד"ר סוהיל דיאב, יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות וחברת הקואליציה, מסרה כי "בענף הבניין טרגדיה רודפת טרגדיה. בישראל 215,000 עובדי בניין. רובם המכריע הם ערבים פלסטינים אזרחי ישראל, פלסטינים מהשטחים, עובדים זרים ומבקשי מקלט, המועסקים כעובדי קבלן ועובדים בעבודות "הרטובות", כלומר - הקשות והמסוכנות ביותר.
"במילים אחרות: אלו אנשים שאיש במסדרונות הממשלה אינו מתעניין בגורלם. מבחינת הממשלה, הם הפראיירים שלא באמת מתים - פשוט מתחלפים, ומי סופר אותם בכלל? למי אכפת? התשובה היא שלנו אכפת, ולא נפסיק לפעול עד שהמדינה תיקח אחריות - תגביר אכיפה, תחמיר ענישה, תדאג לשקיפות ותגן סוף-סוף על העובדים".
במשרד הכלכלה מכירים היטב את הנתונים: דו"ח שפרסמו בחודש מאי האחרון העלה, כי הסיכון של עובד בענף הבנייה להיהרג בתאונת עבודה גבוה פי 3 מעובד בענף התעשייה.
הדו"ח, שגובש בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי וסקר את תאונות העבודה בשנים 2013-2009, העלה כי הענף הקטלני ביותר בישראל הוא ענף הבנייה, עם 51.6% מתאונות העבודה הקטלניות, כאשר מחצית מההרוגים בענף (53%) עובדים זרים.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, מתריע מזה שנים על המחסור בכח אדם ופועל בנושא מול נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר, בכדי להגדיל את כמות התקנים ולשפר את תנאיי ההעסקה, על מנת שיהיו אטרקטיביים עבור כח אדם איכותי. במינהל הבטיחות ישנם כיום קרוב ל-60 מפקחים, המפקחים על כל מקומות העבודה בארץ ועל נושאים רבים אחרים כמו בטיחות המעליות וכדומה, מתוכם 17 מפקחים מטפלים בכ-12,000 אתרי בנייה. ביחידת החקירות, נכון להיום 7 חוקרים ומנהל היחידה.
לפנייה לכתב/ת 
