סיפורו של מחסל: "רצחתי 30, כמה בטעות"
סוכנות הידיעות AP השיגה ראיון בלעדי עם חבר קרטל סמים מכסיקני שטוען שהוא בכלל עושה שירות לציבור. בראיון מטלטל הוא מסביר איך חוטפים אדם, איך מוציאים ממנו מידע בעינויים ואיך נפטרים מגופתו. ויש לו סטנדרטים: לא מעשן סמים, לא רוצח ילדים ונשים ולא מאלץ את קורבנותיו לחפור את קבריהם
עדות ממקור ראשון: הרוצח מספר שהפעם הראשונה שבה "העלים" אדם הייתה כשהיה בן 20. תשע שנים לאחר מכן, הוא מספר, הוא כבר חיסל 30 בני אדם, שלושה מהם בטעות ככל הנראה. לפעמים הוא מצטער על העבודה שהוא עושה, אבל אין לו חרטה, הוא אומר, משום שהוא מספק סוג של שירות לציבור ומגן על הקהילה שלו מפני אאוטסיידרים. המצב יהיה חמור ביותר אם היריבים ישתלטו על האזור.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
"פעמים רבות אנשים פולשים לשכונה שלך, לעיר שלך, אנשים שאתה חושב שהולכים לפגוע במשפחה שלך, בחברה שלך", מספר הרוצח. "אז אתה צריך לפעול משום שהממשלה לא הולכת לבוא לעזרתך".
במכסיקו: להעלים=לרצוח
מצוקת הנעדרים ומשפחותיהם עלתה לתודעה הציבורית בשנה שעברה כש-43 סטודנטים נעצרו על ידי המשטרה ונעלמו בעיר איגואלה שבגררו. היעלמותם של הסטודנטים הובילה לגל של מחאה ציבורית נגד השלטונות במכסיקו. לפתע, מאות משפחות נוספות מהאזור החלו לדווח על קרובים שנחטפו, שזכו בכינוי "הנעלמים האחרים". המשפחות סיפרו סיפורים על ילדים ובני זוג שנחטפו מבתיהם באיומי רובים או שפשוט יצאו יום אחד מהבית ונעלמו בלי להותיר שום עקבות.
הסיפור שמביאה סוכנות הידיעות AP הוא סיפור מהצד השני, הצד של אדם שחוטף, מענה ורוצח בשירות קרטל סמים. סיפורו הוא תמונת ראי לסיפורי ניצולי קרטלי הסמים ומשפחות אלה שנעלמו או נרצחו, והוא גם מאשש את פחדיהם הגדולים ביותר: רבים, אם לא כל אלה שנעלמו, לעולם לא ישובו הביתה.
"האם העלמת אנשים", נשאל הרוצח. "כן", הוא משיב.
התנאים של הבוסים לראיון: מסיכת סקי ועיוות קול
עד כה, מספר הרוצח שהתראיין ל-AP, אף אחד מקורבנותיו לא נמצא.
במשך חודשים רבים יצרה AP קשר עם מקורות שמקורבים לבוסים של קרטלי סמים במכסיקו וביקשה לראיין אדם שהוציא להורג אנשים בשם אותם קרטלים. בסופו של דבר, הבוסים אישרו לאחד משכירי החרב שלהם, גבר בן 29, להתראיין בכמה תנאים: זהותו, זהות הקרטל שלו והמקום שבו הוא נפגש עם כתבי סוכנות הידיעות לא ייחשפו. עוד נקבע שהוא יצולם במצלמת וידאו עוטה מסיכת סקי לראשו וקולו יעוות. כמו כן, אחד הבוסים שלו יהיה נוכח בראיון.
"מכל הרעים הרבים", אמר הרוצח, "גוסמן הוא הפחות רע".
"הכי טוב לחטוף בבית, כשכולם ישנים"
הרוצח - שלא עובד עבור גוסמן - לא רואה עצמו אדם רע. בניגוד לאחרים, הוא אומר, יש לו סטנדרטים: הוא לא רוצח נשים או ילדים, ולא מכריח את הקורבנות שלו לחפור את הקברים שלהם. הוא מגדל בקר למחייתו ולא מחשיב את עצמו סוחר סמים או שכיר חרב אף שמשלמים לו על העלמת אנשים. הוא מודה אמנם שמה שהוא עושה איננו חוקי, אבל טוען שהוא מגן על האנשים שלו מפני אלימות של קרטלים אחרים.
הרוצח הגיע לראיון עם תיק שבתוכו כמה מכשירי ווקי טוקי וטלפונים ניידים. בכל אחד מהם הוא משתמש כדי לקבל שיחות טלפון ולמסור הוראות: "Muevanse" (תמשיך הלאה), הוא אומר. "Esperense ahi" (תמתין שם). ממש לפני תחילת הראיון הוא מניח את תיקו בצד, עוטה לראשו את מסיכת הסקי ומתיישב על כיסא פלסטיק לבן.
מדוע אנשים נעלמים? יש הרבה סיבות לכך, הוא אומר. אולי בגלל השתייכות לקרטל יריב או למסירת מידע למישהו. אם אדם נחשב סיכון ביטחוני מסיבה כלשהי, הוא עלול להיעלם. יש אנשים שנחטפים עבור כופר, אף שלטענת הרוצח הוא לא פועל כך.
כל חטיפה, לדבריו, מתחילה באיתור המטרה. המקום הטוב ביותר הוא בבית של הנחטף, בשעת בוקר מוקדמת "כשכולם ישנים". אבל לפעמים נחטפים האנשים ממקומות ציבוריים. אם המטרה איננה חמושה, מספיקים שני גברים כדי לבצע את "האיסוף" - חטיפה בשפת הקרטלים. אם המטרה חמושה נדרש כוח אדם גדול יותר.
הקורבן נלקח לבית מסתור או ליער מרוחק שבו איש לא ישמע אותו במהלך הצעד הבא: "הוצאת מידע מהם באמצעות עינויים".
בין שיטות העינויים: מכות חשמל באשכים
הרוצח מתאר שלוש שיטות עינויים: הכאות, הדמיית הטבעה (waterboarding) שבה שופכים מים רבים לתוך פיו של הקורבן, ומכות חשמל באשכים, בלשון ובכפות הרגליים. אין לו הכשרה בעינויים. הוא למד הכול מתרגול, הוא מספר. "עם הזמן, אתה לומד איך לפגוע באנשים, להשיג את המידע שאתה זקוק לו".
בדרך כלל זה נמשך ערב אחד בלבד. "מבין כל האנשים שמחזיקים במידע שאתה רוצה, 99 אחוזים ייתנו לך את המידע הזה", מספר הרוצח. וברגע שהמידע יוצא החוצה מפיו של החטוף, הוא רוצח אותו. "בדרך כלל עם רובה", הוא מסביר.
באוקיינוס או בקבר סודי: הגופות שאיש לא ימצא לעולם
הנרצחים נטמנים בקברים חשאיים, מושלכים לאוקיינוס או נשרפים. אם הקרטל רוצה לשלוח מסר לקרטל אחר, גופת החטוף שעבר עינויים מושלכת באזור ציבורי. אבל לדברי הרוצח, כל 30 האנשים שהוא "העלים" נקברו על ידו.
על פי נתונים רשמיים, 26 אלף מכסיקנים נעלמו ברחבי המדינה מאז 2007 - יותר מאלף מהם במדינת גררו. אלא שפעילי זכויות אדם ומשפחות של קורבנות טוענים שאנשים רבים מפחדים לדווח לרשויות על חטיפות יקיריהם, בייחוד באזורים שבהם המשטרה, פקידים ברשויות המקומיות ופקידים ממשלתיים נחשדים בשיתוף פעולה עם קרטלי הסמים.
המספר הרשמי של נעדרים באזור קוסטה גרנדה עומד על 24, ואילו הרוצח העיד שהיה מעורב ברצח 30 בני אדם. "בעיית הנעלמים גדולה בהרבה ממה שאנשים חושבים", הוא אמר.
הרוצח סיים לימודים בבית ספר יסודי. הוא רצה להמשיך ללמוד, אבל כשהיה ילד לא היה בית ספר תיכון בעיר שלו. "הייתי רוצה מאוד ללמוד שפות, לנסוע למקומות אחרים, למדינות אחרות. הייתי רוצח בשביל זה", הוא אמר.
מתנגד לשימוש בסמים: "אתה מאבד שליטה"
כמה מהאנשים שסובבים את הרוצח משתמשים בסמים, אבל לטענתו הוא אינו עושה זאת. "כשאנשים על סמים, הם לא באמת עצמם", הוא אמר. "הם מאבדים שליטה, את כושר השיפוט שלהם".
הוא אמר שאיש לא אילץ אותו להצטרף לקרטל שלו. הוריו ואחיו לא יודעים במה הוא עוסק, אבל הוא חושב שיש להם ניחוש לגבי זה משום שהוא תמיד חמוש: הוא נושא לרוב אקדח בקליבר .38 ורובה סער קלצ'ניקוב. הוא איננו נשוי ואין לו ילדים. אף שהוא היה רוצה מאוד להקים משפחה משלו, הוא יודע שעתידו חסר ודאות. "אני לא ממש רואה משהו", הוא אמר. "אני לא חושב שאפשר להכין תוכניות לעתיד משום שאי אפשר לדעת מה יקרה מחר", הוא אמר. "החיים האלה לא כאלה יפים".
החיים באזור שנקרע על ידי סכסוך קרטלי סמים אינם יפים ברוב המקרים. במשך שנים, קרטל "סינלואה" של גוסמן שלט בייצור סמים, בגישה לחוף ובנתיבי ההברחות במדינת גררו. קרטל האחים "ברטאן לייבה" השתלט על האזור עד שממשלת מכסיקו חיסלה את ארתורו בלטראן לייבה בקרב יריות בדצמבר 2009. מאותו רגע התחלקה תעשיית האופיום והמריחואנה במדינה המכסיקנית בין חצי תריסר קרטלים קטנים, בהם "גררוס אונידוס" (האחים המאוחדים), "לוס רוחוס" (האדומים), "לוס גראנאדוס", (הרימונים) ו"לה פמילייה" (המשפחה) ממדינת מיצ'ואקן השכנה.
משמר אזרחי במסווה של קשר לקרטלי הסמים
האלימות עולה מדרגה כשהקרטלים נלחמים זה בזה על שליטה על טריטוריה או כשהצבא יוזם מבצעים למיגור הקרטלים.
בשנים האחרונות לקחו תושבים בערים רבות במכסיקו את הנשק לידיהם כדי להגן על עצמם מפני קרטלי הסמים. בכמה מקרים טענו הרשויות שאנשים אלה מקושרים למעשה לקרטלי הסמים, אך מציגים עצמם כארגוני משמר אזרחי כדי לזכות בלגיטימיות גדולה יותר.
הרשויות הפדרליות במכסיקו מסרו לסוכנות הידיעות AP שכמה קרטלי סמים בגררו, כולל אלה שפועלים בקוסטה גרנדה, גם מתפקדים על תקן של ארגוני משמר אזרחי כדי להשיג תמיכה מהתושבים המקומיים. "אני לא יכול לומר שאני משמר אזרחי", אמר הרוצח. "אבל אני חלק מארגון שמגן על אנשים, ארגון אוטונומי של אנשים שמגנים על העיר שלהם, על התושבים שלהם".
הרוצח מפחד למות, אבל חושש יותר שארגון יריב יתפוס אותו. הוא יודע טוב יותר מכולם מה יקרה לו: "אם אמות בקרב יריות, לדוגמה, הסבל לא יהיה כל כך נורא".
כשהרוצח תיאר את העינויים הוא עשה זאת ללא כל הבעת רגש. באופן דומה הוא פועל כשהוא מבצע את הרציחות הרבות. "תגיד מה שתרצה להגיד, בסופו של דבר אתה פוגע במישהו, אתה רוצח אותם וזה מותיר אנשים פגועים, את המשפחה פגועה", הוא אמר. "זה מסוג הדברים שגורם ללחץ ולחרטה משום שזה לא דבר טוב". אלא שהוא מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי. אף שהוא זוכר את מספר האנשים שרצח ואת המקומות שבהם קבר אותם, הוא טוען שאינו זוכר את הקורבנות שלו. "עם הזמן אתה שוכח", הוא אמר.
לפנייה לכתב/ת 
