ועדת הכלכלה תקדם חוק להנגשת בתי עסק לבעלי מוגבלויות
בפתח היום שנקבע לקידום שוויון הזכויות של אנשים עם מוגבלות, החליטה ועדת הכלכלה לקדם חוק שיחייב בתי עסק להקצות מקומות ישיבה ללקוחות מוגבלים, ולדרוש לנסח אמנת שירות מתאימה. אם לילד נכה שנתקל בבעיות בלונה פארק סיפרה לוועדה: "קשה לתאר את תחושת ההשפלה"
ועדת הכלכלה החליטה לקדם חוק שיחייב בתי עסק להקצות מקומות ישיבה ללקוחות המוגבלים בתנועותיהם, בכמות יחסית הולמת את היקף הציבור הנזקק לשירותיהם. זאת בהמשך לחוק שחייב לא מכבר את המרכולים לספק כסאות לקופאיות. היו"ר ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) סיכם בהחלטה דיון מיוחד שפתח את סדרת דיוני הכנסת אתמול (ג'), ביום שנקבע לקידום שוויון הזכויות של אנשים עם מוגבלות.
הוועדה תבעה גם ממשרד הכלכלה לנסח אמנת שירות מיוחדת להבטחת הנגישות ללקוחות מוגבלים שתחייב את בתי העסק מכל הסוגים ותקבע במקום בולט בכל בית עסק. האמנה תתבסס על עקרונות החוק לשוויון זכויות למוגבלים שהתקבל בכנסת לפני 10 שנים והתקנות שנכנסו לתוקף לפני כשנתיים. זאת נוכח הביקורת שהוטחה בדיון על חוסר המודעות הציבורית המקפח את רוב ציבור המוגבלים, בהעדר אכיפה רצינית של החוק.
"באמריקה אין בעיות נגישות בגני השעשועים"
נציגת נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, שהוקמה למטרה זו ליד משרד המשפטים, התלוננה על מיעוט התקנים שהוקצבו לה, כדוגמא ליכולת ההרתעה המוגבלת כיום. מדובר על רק 11 מפקחים בכל רחבי הארץ, רק 3 עובדים בלשכה לפניות הציבור במטה הנציבות, ו-4 תובעים משפטיים שלא מתמודדים עם האכיפה. עם זאת נמסר על הרשעה חריגה של חברת אגד בתביעה על העדר נגישות מספיקה לנוסעים נכים, שעלתה להם בקנס של 150 אלף שקל.
הנציגה, עו"ד בלהה ברג, התלוננה שהסגל המצומצם שלה כורע תחת נטל של 3,000 תלונות המתקבלות מדי שנה, אך לא מטופלות במלואן בגלל המחסור בכוח אדם. בנציבות גילו כתוצאה מפניות הציבור תחומים שאינם מטופלים עקב היעדר כיסוי מספיק בחוק ובתקנון - למשל היעדר נגישות ראויה במוסדות חינוך ובאתרי שעשועים.
שירה כהן, אם לילד בן 11 המרותק לכיסא גלגלים שנתקל בבעיות בלונה פרק, סיפרה: "קשה לתאר את תחושת ההשפלה שלנו בארץ, כשבאמריקה אין בעיות נגישות כאלוה בגני השעשועים, כי אין אפילו שלט אזהרה על חוסר ההתאמה של המתקן לילדים נכים". לדבריה, מדובר לא אחת בחסימה שרירותית של מפעיל המתקן בגלל מראית עין או דעה קדומה, שאיננה קיימת בפארקים ובמתקנים דומים".
"מעסיקים חייבים ליצור תנאי נגישות לעובדים"
עו"ד ברג הדגישה בעיקר את חוסר הרגישות של מעסיקים המחוייבים בחוק למנוע אפליית מוגבלים בהליכי קליטת עובדים חדשים. לדבריה, חובתם של בעלי העסקים היא ליצור תנאים לקליטת העובדים המוגבלים, ובעצם אסור להם היום לנצל את היעדר התנאים לדחיית מועמדים מוגבלים לעבודה. ח"כ כבל העיר כי התקנות צריכות להגדיר את המגבלות במפורש "על פי כללי הצדק והביטחון שימנעו חופש פעולה של המפעילים".
לוועדה נמסר, כי כ-20% מהאוכלוסייה בישראל הם בעלי מוגבלויות שונות (כמיליון מתוך מיליארד ברחבי העולם). עם זאת, כ-80% מהמוגבלים עדיין לא מודעים לזכויותיהם. גולדה שיין, מנחה של מטפלים במוגבלים אמרה: "מעסיקים שדוחים מוגבלים ולא מתחשבים במוטיבציה שלהם לעבודה, לא ראויים להשתייך לחברה מתוקנת. אסור למעסיק להכשיל מראש קבלת מוגבלים במקום להביא בחשבון את תרומתם האפשרית".
אילן שפירא מחברת דואר ישראל טען לעומת זאת כי הנגשת המוגבלים היא תהליך ממושך. "בלונדון הנגשת האוטובוסים והמוניות נמשכה 20 שנה. אם המודעות אצלנו מתקדמת בעצלתיים זה בגלל שאין כאן הוקוס פוקוס, וגם לביורוקרטיה יש מה לומר.
היו"ר כבל סיכם בהוראה להפיץ את פרוטוקול הדיון בין מאות אלפי העסקים הגדולים והקטנים, וקבע דיון מעקב בעוד חצי שנה.