האזינו: ארקדי ומירי שמים סוף לזוגיות
הזוגיות המוזיקלית החדשה של ארקדי דוכין ומירי מסיקה, כבר עושה צלילים של סוף. בדואט "בודדה" הם שרים על אובדן הקשר בימינו, ומזדהים מהמקומות הכי אישיים. "חשבתי הרבה על אישתי, שלצערי היא קורבן של בעלה בעידן המודרני הזה", מסביר ארקדי, ומירי מגבה: "בתקופות קשות של חיי זה קרה גם לי". האזינו
בטרם ניגש כותב שורות אלה לדבר עם ארקדי דוכין ומירי מסיקה על הסינגל החדש, המשותף והמלנכולי שלהם "בודדה", משהו באחת משורותיו הרגיש מוכר. גוגל פשוט של המילים גילה כי הוא משויך לאחת, נינט טייב. ההסבר, מסתבר, מעט פיקנטי.
"מה שקרה זה שלפני שנים, אחת הסקיצות שעשיתי והפכו היום לאלבום, נגנבה איכשהו על ידי מעריצים של מישהו - אני מקווה ששלי", מסביר דוכין. "היא שותפה ברשת בלי רשותי וזה נעלם".
לפני הכל, הסבר קצר. בשנים האחרונות עובד דוכין על אלבום קונספט, שיעסוק - בהיעדר הגדרה אחרת - בגסיסה של קשר. ב"בדידות" הוא כותב מנקודת מבטה של דמות נשית, רעיה, שמרגישה שבעלה הולך ומתרחק ממנה ומותיר אותה לעצמה. בין שלל הזמרות שנבחנו לתפקיד, ביניהן נינט טייב שהגרסה המוקדמת עמה שהוקלטה ב-2010 היא זו שהועלתה לרשת, היתה גם מסיקה. "עשיתי אודישן, שלא תחשוב", היא אומרת, ומספרת על הערצה אדירה לדוכין וללהקת האם שלו.
"זה אלבום שארקדי עובד עליו 3 שנים, זה סיפור. הרגשתי שאני נכנסת לאלבום הראשון של החברים של נטאשה, שם הסיפור שלם. כמו חלום. יש שם ממש דמויות, כשאחת עונה לשניה. כל כך התרגשתי שניתנת לי האפשרות להשתתף באלבום. זה כמו לראות סרט של מישהו שאתה נורא מעריץ ואז אומרים לך 'בוא תשתתף בשיר הזה'".
באופן מעניין, גסיסה מלווה גם את הקשר החדש של השניים, כשסיפור תחילת העבודה המשותפת שלהם נולד כאדוכין הגיע לשיר יחד עם מורה למוזיקה, בימיה האחרונים. זו ביקשה ממנו, כשעמד לעזוב, שיחבור למסיקה, ודוכין עשה כבקשתה. "אמרתי שזה מוזר", הוא מודה, "אבל רק לעצמי". התוצאה: אחד מהשירים היותר עצובים שהקליט דוכין בשנים האחרונות, משימה לא פשוטה למי שזוהה בעבר עם דכדוך קודר.
"זה באמת אלבום קונספט, שמדבר על הקשר בינינו, שבשנות האלפיים נמצא בסכנה. כמו שיש סכנה של זיהום אוויר, חור באוזון ואלף ואחד דברים פיזיים כואבים ולא נעימים - לפי תפיסת העולם שלי יש סכנה של אנשים שמאבדים קשר. בזוגיות, בינם לבין עצמם או עם ילדים שלהם. זה אלבום שבא לדבר על השאלה האם אפשר לחזור לקשר הפשוט והבלתי אמצעי. הוא בא לדבר על איזשהו ניכור ועל כל מיני תרופות ואקמולים שהאנושות מצמיחה בשביל להצדיק את חוסר הקשב. בעיקר באמצעות בתקשורת, טכנולוגיה ותוכניות ריאליטי".
מעניין שבחרת לתאר את החוויה מנקודת מבט נשית.
"חשבתי הרבה על אישתי, שלצערי היא קורבן של בעלה בעידן המודרני הזה. באמת, אני כמו בשיר - נעלם לתוך עבודה ולא רואה אותה הרבה פעמים ממטר. גבר הוא גם פחות מסופק, הוא כל הזמן רוצה עוד איזה עניין, עוד איזה שטות".
מירי, את יכולה להזדהות עם אובדן קשר קיים?
"בוודאי. עם הבדידות, המרחקים, כשאתה מרגיש שהבן אדם הכי קרוב אליך ברגעים של מריבות נהיה זר. ואם זו תקופה ארוכה אז אתה במרגיש בדידות נוראית, כי אתה נמצא עם מישהו בתוך הקשר הזה, אבל אתה לבד. בתקופות קשות של חיי זה קרה לי. לא במרדף אינסופי של להשיג עוד ועוד. אני מאמינה שאורי (בעלה של הזמרת. ע.פ) לפעמים מרגיש ככה אליי. מלחמות המינים זה דבר שלא ייגמר לעולם".
ארקדי, מדובר בשיר שונה לחלוטין מ"בננה", האחרון שהוצאת, שכלל שורות כמו "הראש שלי בננה ואת, תקועה בעטיפה, אין בך מבוכה, דלוקה לקרחנה"
"בננה זה שיר לכאורה נורא מוזר וריקני, אבל הוא מדבר על קליפה, חיצוניות וסקס - שזה מגניב לגמרי, שלא יחשבו שאני נגד, אבל על הדרך קצת שוכחים את התוכן, את הפרי".
אתה חושב שהביקורת שבו עברה לאנשים מעל לראש?
"לחלקם כן ולחלקם לא. זה נורא תלוי באיזה מצב אתה נמצא. אני חלק מעידן של גסיסה של תרבות, שמעמיקה גם אל תוך המוזיקה. אני מקווה שנספיק לעשות משהו עם זה. נראה לי שזה האלבום הפיזי האחרון שלי אחר כך דיבר עם המחשב. או עם הלאמפה".
בודדה
מילים ולחן: ארקדי דוכין
גם אני בודדה
כאילו אין איתי כלום
בלי אוויר בלי שמחה
בלי יכולת לקום
גם אני אבודה
כמו ציפור ללא חוף
כבר לא יודעת מה קודם
לשאוף או לנשוף
ואתה כבר שכחת לבוא לחבק
כל היום מסתובב
מחפש משחק
נוסע חוזר, לא מוצא מנוחה
כשאיבדת כיוון איבדתי אותך
בעל הבית קומה מעלינו חוזר ואומר:
"הגיע הזמן לשלם"
פעם שבור ביננו היה שלם
פעם שבור ביננו היה שלם
ואת מתחפרת יוצרת שכבות
לא אכפת לך מכלום, לא בא לך לחיות
כל היום מסתובבת לא מוצאת שום דבר
לא בוכה רק שואלת מתי זה נגמר
ואתה נעלם בתוך עבודה
כל היום עניינים, תכנונים השקעה
עולה ויורד בסולם ריקני
מחובר טלפונית
מנותק מבפנים
בעל הבית קומה מעלינו חוזר ואומר:
"הגיע זמן לשלם"
פעם שבור ביננו היה שלם
פעם שבור ביננו היה שלם
היה, ועכשיו לכל אחד, פינה משלו
כורסא משלו, טלוויזיה....
ואתה כבר שכחת לבוא לחבק....
