מלחמת הכוכבים החדש: היה שווה לחכות
רגע לפני כולם: אמיר בוגן לא התאפק וטס להקרנה מוקדמת של "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" בלונדון. הוא גילה שג'יי.ג'יי. אברמס עבד על כולנו, שיש הרבה מחוות למעריצים הוותיקים וגם פנייה לצעירים. הוא לא יספר לכם מה קורה עם לוק סקייווקר, אבל יכול לגלות שלא כל הגיבורים ישרדו את העלילה. רשמים ראשונים מהסרט של העשור
רשמים ראשונים מהקרנת העיתונאים בלונדון: שקט, חושך, והנה אות הפתיחה עם ה"לפני זמן רב, בגלקסיה רחוקה רחוקה", ואז בוקעים הצלילים המוכרים והדרמטיים של ג'ון וויליאמס - כאילו מכריזים על בואו של המלך החדש (ונפרדים מזה הישן שפרש). ואז על פי כל כללי הטקס והמסורת בת 38 השנים, מתחיל הרול. כך נפתח "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" - ממש כמו ששת קודמיו. גם הפעם, כמו בעבר, טקס החניכה הזה מביא איתו ריגוש שלא מהעולם. חווית התעלות שספק אם ישנו מומנט קולנועי אחר שיכול להשתוות לה.
חג המולד שהפך לחג מלחמת הכוכבים בלונדון
עשר שנים אחרי "נקמת הסית'" - הסרט האחרון בסדרה, שסימן את סיום שלטונו של ג'ורג' לוקאס ביקום שהוא עצמו ברא, ההתרגשות מגיעה לרמות חסרות תקדים. בעצם, יתכן כי קהל המעריצים הנאמנים חווה תחושות דומות לקראת "אימת הפנטום" שפתח את טרילוגיית הפריקוולים ב-1999. בניגוד לסרט המושמץ ההוא, פה כנראה שההמונים לא יתאכזבו. אלו שליוו את "מלחמת הכוכבים" באדיקות לאורך השנים (כמו כותב שורות אלה) עשויים לחוש תחושת החמצה עצומה וחשש לעתיד בסופו של הסרט - אבל כמובן שלא נפרט למה ואיך. לא כרגע.
אז מה כן אפשר לפרט בשביל לא להרוס לכם את החוויה? נתחיל ברול שפותח את הסרט וכמו בסרטים הקודמים ממצה את תולדות הגלקסיה מ"שובו של הג'דיי" ועד היום. ובכן, כך זה הולך פחות או יותר: לוק סקייווקר - גיבור הטרילוגיה הראשונה נעלם. הוא להזכירכם הג'דיי האחרון שנותר, והיעדרו הוא שעת כושר עבור המסדר הראשון - מעין מליציה שממשיכה את מורשתה האפלה של האימפריה, גם אחרי נפילתה. כדי לבלום את חברי המסדר המרושעים מלהשתלט על הגלקסיה, הוקמה תנועת התנגדות שלוחמת לצד הצד הדמוקרטי במלחמת האזרחים הזאת. בראש התנועה עומדת ליה אורגנה בגילומה של קארי פישר, הזכורה לנו בצעירותה כפרינסס ליה. היא נחושה למצוא את אחיה לוק ממנו לא שמעה זמן רב. בעקבות מידע סודי שהתקבל על הכוכב ג'אקו, היא שולחת לשם את פו דמרון (אוסקר אייזק), הטייס המוצלח ביותר שלה. מכאן והלאה מתחילה העלילה עצמה.
מ-ל-ח-מ-ה: העיר כוסתה במסכים ובשלטים של הסרט
בשלב זה אפשר להודות שהאינפורמציה שאנחנו מציגים כאן היא חלקית כדי למנוע ספוילרים, אבל אמינה והוגנת - וזה בניגוד לטריילרים שג'יי.ג'יי. אברמס הפיץ לקראת היציאה והיום אפשר להצהיר עליהם כמניפולציה לא מנומסת עלינו הצופים - דיסאינפורמציה שהזינה שלל ספוקלציות רבות ומגוונות - שרוב רובן מסתבר לא נכונות. ממש כמו המבנה העקלקל והערמומי של הטריילרים שיצרו כאוס עלילתי של מרחב וזמן ממנו לא ניתן ללמוד הרבה על הסרט.
מה שברור מצפייה בסרט היא שאברמס, והתסריטאי שלצדו לורנס קסדן, ניסו לא ליפול למלכודת שנפל בה לוקאס עם הפריקוולים. הם מנסים ליצור באופן אלגנטי סיפור שיתאים למעריצים הוותיקים שהפכו מאז 1977 למבוגרים, וגם לילדים שנחשפים לעולם הזה לראשונה. כדי לעשות כן הם הולכים אחורה ל"מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה". זה אמנם לא רימייק של הסרט פורץ הדרך ההוא, אבל יש בו המון קווים עלילתיים משיקים - מה שמשאיר קצת טעם רע. מילא מחוות - כאלה יש רבות בסרט, למה להעתיק? קחו לדוגמה את סצנת הפתיחה: פו דמרון שהגיע לכוכב ג'אקו בשליחות ליה, מותקף ונלכד על ידי קיילו רן - ממשיך דרכו של דארת' ויידר. רגע לפני כן, הוא טומן שבב ועליו הכוונה לגבי מקום המצאו של לוק ברובוט שלו BB8.
מעריצים שמחכים שעות בתור לפרמיירה
התור לפרימיירה
זה מהדהד מחדש את סצנת הפתיחה של "מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה" בה דארת' ויידר לכד את ליה עצמה רגע אחרי שזו הצפינה ברובוט שלה אר2די2 את בקשת העזרה שלה מאובי וואן קנובי. בשני המקרים זהו כן השיגור של הסיפור כולו. דוגמא נוספת היא נשק חדש וקטלני שהוקם בשירות המסדר הראשון - בסיס הסטארקילר, שהוא תואם כוכב המוות מהטרילוגיה הראשונה, רק יותר גדול ויותר קטלני. ועדיין, הוא נראה ומרגיש אותו דבר. וכדי להשמידו, נדרשים אלמנטים זהים לאלו שהתבקשו בחיסולו של כוכב המוות המקורי ב"מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה" ובזה המחודש ב"שובו של ג'דיי".
עוד דרך למזג את המעריצים הוותיקים עם אלו החדשים הפוטנציאלים היא המפגשים האינטימיים בין האן סולו וצ'ובאקה לבין הגיבורים החדשים שאמורים להוביל את הטרילוגיה החדשה - ריי (דייזי רידלי) ופין (ג'ון בויגה). כבר נגלה שאין יותר מדי פרטים לגבי השניים, ואל תצפו לכאלה. ההיסטוריה האישית שלהם נדחתה אולי לסרט הבא שיביים ריאן ג'ונסון, או שאולי אין צורך בה. בכל מקרה הכימיה בין ארבעת הדמויות הללו עובדת - והיא זו שמקדמת את העלילה בסצנות אקשן רבות, וגם באלו הדרמטיות. שלא לומר מלודרמטיות. זוהי נקודת החולשה של הסרט, וניכר כי יש פה יד מכוונת של דיסני.
טריילר מתעתע שהזין ספקולציות מגוונות
נוף מדברי מהמם ומוכר
אברמס - ככל הנראה בשירות האולפנים שרכשו את הזכויות על הסדרה - מנווט את הרגעים בחללית המילניום פלקון למקומות לא נכונים. יותר מדי קלישאות התבגרות שלא מתפתחות לשום מקום מעבר לצפוי ואלו מנכסות את מירב המערכה השניה בסרט - שהיא נופלת ברמת המסתורין שלה מזו הראשונה, וברמת האקשן האינטנסיבי בשלישית. ויש עוד בעיה, שמהווה תמרון עלילתי של אברמס וצוותו כדי לא ליפול במלכודת הפריקוולים של לוקאס (ובהזדמנות זו אפשר לחשוף שאדמירל אקבר שנודע באזהרת המלכודת שלו, עדיין בשירות ומופיע פה לרגע). מלבד התיאור שהוא מספק ברול, אין כמעט התייחסות למצב הפוליטי בגלקסיה.
לא ברור מי נגד מי, ולמה בעצם המסדר הראשון רוצה לתפוס את השלטון ומיהו בעצם סנוק השליט העליון המסתורי (שעוצב באופן מרושל ודיגיטלי מדי). ומה בעצם קרה לדמוקרטיה שמורדי הטרילוגיה הראשונה לחמו עבורה. כל הרקע הזה - החשוב כל כך, לפחות למבוגרים שביננו, לא זוכה להתייחסות כמעט.
מחוות רבות לסרטי העבר וסצינות גדולות מהחיים
הקוטביות המשפחתית והמלודרמטית היא זו שנותנת את הטון פה לפחות מבחינה עלילתית - מתחושת היתמות של ריי, דרך תחושת האבדון של פין (שנלקח בילדותו כדי להפוך לסטורמטרופר, ולמרות האימונים שעבר נותר עם מצפון), ועד מה שקרה לזוגיות של האן סולו וליה, ואיך קיילו רן משתלב בכל זה. יש לו ייחוס משפחתי - וזה דווקא היה ברור עוד מאז הטריילרים.
אז מה עוד אפשר לגלות? אפשר להגיד שלוק סקייווקר נוכח בסרט בגילומו של מארק המיל, אבל לא נספר מתי ואיך ובאיזה צד של הכוח הוא נמצא. לא נספר גם יותר מדי על קורותיו של קיילו רן, אבל אפשר לומר שההתלבטויות שלו בין רע לטוב לא משכנעות. לא נספר גם מי מכל הגיבורים שורד את הסרט אבל אפשר להגיד שלא כולם. והנה עוד כמה דברים קטנים שאפשר לספר:
- הסצנות הראשונות על הכוכב ג'אקו נהדרות בוויזואליה שלהן. נוף מדברי מהמם מוכר ויפהפה, בו משובצים פגרי מתכת של חלליות שמעלות זכרון רחוק ונפלא מטטואין. - גם סצנות האקשן, במיוחד אלו הנוגעות לקרבות האוויר מרשימות ביותר.
- אברמס שמר על הבטחתו להימנע ככל האפשר מעיצוב החייזרים באופן דיגיטלי, רק חבל שהוא לקה בעיצובו של השליט העליון סנוק (בגילומו של אנדי סרקיס בטכנולוגיית מושן קפצ'ר), שנראה לא אמין לחלוטין. - דווקא דמותה של מאז קנאטה (בגילומה של לופיטה נ'יונגו) חביבה והיא ממש לא מה שדובר עליו. היא אמנם מנהלת מעין קנטינה, אך היא מזכירה יותר את מאסטר יודה מאשר את ג'אבה ההאט.
סרט חובה למעריצים הוותיקים
- אחת מהסצנות המרשימות ביותר היא דווקא מהצד האפל של הסרט ואברמס - כמו לוקאס לפניו - שואב השראה מיצירותיה של לני ריפנשטאל.
- אם הטכנאים שיצרו את R2D2 מחדש באמצעים מכניים עשו עבודה טובה, אנחנו לא נוכל להבחין בה. הרובוט האהוב כמעט ולא נוכח בסרט, וכשהוא כן, הוא כמעט ולא נע.
- היורש של R2, הוא BB8 מוביל את הצד העלילתי וההומוריסטי שמיועד לזאטוטים שבין צופי הסרט. זה עובד לא רע, לפחות כשריי לא בסביבה. הכימיה ביניהם עובדת פחות.
- בניגוד לשמועות, אין קליפ נוסף במהלך רול הקרדיטים בסיום (על פי מסורת מארוול). אין צורך לחכות לסוף סופו, אלא אם כן אתם רוצים לכבד את חברי צוות ההפקה ואנשי האפקטים על העבודה המעולה שלהם.
ומה בסופו של דבר? "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" הוא סרט חובה למעריצים, זה בטוח. הם אלו שיהנו ממנו הכי הרבה עם המחוות הרבות שבו, והתיאבון האדיר שהוא מזין באינספור סצנות גדולות מהחיים. לגבי צופים חדשים יש פה עולם מפתה ועשיר - ממש כמו פעם. ובכל מקרה, רק בשביל הצמרמורת שבהתחלה שווה לצפות בסרט, וגם בגלל הסקרנות שמתפתחת במהלכו. אפילו שהסוף קצת מכמיר לב.
"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"
מומלצים
