אב סירב לשלם מזונות וטען: "הבן שלי מרדן"

אחרי 20 שנות חיים בנפרד דרשה אישה מבעלה שישלם מזונות לבנם גם במהלך לימודיו בכיתות י"ג-י"ד. האב התנגד, וביהמ"ש העמיד אותו במקומו

עו"ד רויטל אבידןפורסם: 17.12.15 , 21:53

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע לאחרונה שאב החי בנפרד מאשתו מחויב לשלם מזונות לבנו שסיים את לימודי התיכון והמשיך לכיתות י"ג-י"ד. האב ניסה להתנגד טען שהבן "מרדן" ואינו מעוניין להיפגש איתו, אולם השופטת ורד שביט פינקלשטיין דחתה אותו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג התחתנו ב-1995 ונפרדו שנתיים לאחר מכן. אלא שעד היום הם לא התגרשו, ובמהלך השנים התנהלו ביניהם תביעות שונות בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, והליך הגירושים עדיין תלוי ועומד בבית הדין הרבני. בנם היחיד מתקרב כיום לגיל 20 ולומד תעשייה וניהול בכיתה י"ד.

דיני משפחה

העליון קבע: הרוצח לא יפגוש עוד את בנותיו

עו"ד ענת וסרמן

4 חודשים אחרי שהסכים שבנותיו יעברו למשפחת אומנה הודיע אסיר עולם מתוך הכלא כי הוא חזר בו. בתום הליך משפטי של 6 שנים הוא נדחה בעליון

העליון קבע: הרוצח לא יפגוש עוד את בנותיו

לאורך השנים הקשר בין האב לבן לא היה סדיר, ולאחר בר המצווה נותק לחלוטין. כמה שנים אחר כך היה ניסיון לחדש את הקשר בעזרת יחידת הסיוע. הבן הביע נכונות בצד חשש שאביו "ייעלם בשנית", אך בסופו של דבר הטיפול הופסק בגלל העיסוק המתמיד של ההורים במאבק המשפטי, שהתנהל במקביל לתהליך הטיפולי.

את התביעה האחרונה הגישו הבן והאם לבית המשפט ב-2014, כשמלאו לבן 18 שנים ושישה חודשים, בטענה שהאב הפסיק לשלם מזונות. עוד נטען כי האם לא יכולה לגבות את המזונות באמצעות ההוצאה לפועל, מאחר שבפסק הדין למזונות לא נקבע מועד לסיום התשלום.

הם ביקשו, בין היתר, לחייב את האב לשלם את המזונות בסכום שנקבע בתביעת המזונות הראשונה (1,300 שקל), בצירוף מדור בסך 700 שקל. מנגד טען האב שבנו נחשב "בן מרדן" ועל כן יש לשלול את מזונותיו.

השופטת ורד שביט פינקלשטיין הבהירה שבמקרים שבהם בית המשפט מתרשם שלאב יש מספיק כסף, הנטייה תהיה לחייב אותו במזונות בגיר שדחה את הגיוס לצורך השלמת לימודים, בשיעור של שליש מן הסכום ששולם עד אז. האב אמנם טען שאין לו יכולת לשלם מזונות, אך לא טרח להציג ראיות כלשהן – תדפיסי אשראי או אישור מהבנק.

לאחר מכן השופטת דנה בשאלת הבן המרדן, והצביעה על כך שבתחילת הטיפול המשפחתי הבן הסכים ואף רצה לפגוש את אביו, אך מטבע הדברים חשש מפני נטישה. במהלך הטיפול, שלבסוף לא צלח, אמנם התגלו קשיים בהתנהגותו, אלא שאי אפשר לנתק אותם מסכסוך הגירושים שהוא "חווה על בשרו" לאורך כל חייו.

"על כן, אין זה צודק לשפוט את התנהגותו של הבן במנותק מהסכסוך הממושך בין ההורים ולגזור עליו גזירה קשה של שלילת מזונותיו ובפרט לאור גובה המזונות שנקבעו", הבהירה השופטת.

בנוסף, ציינה השופטת, שני ההורים הם שאחראים לכך שהטיפול המשפחתי נכשל. האם, בכך שלא חסכה ביקורת נוקבת על האב בנוכחות הבן, ובוודאי שלא סייעה לקשר ביניהם. האב, בכך שלא השכיל לשים את המאבק המשפטי בצד ואף "ליבה" אותו באמצעות הגשת תביעות רבות בתקופת הטיפול.

בסיכומו של דבר נקבע שהאב ישלם מזונות בסך 500 שקל מהיום ועד שבנו יסיים את השירות הצבאי, וכן חצי משכר הלימוד וההוצאות הרפואיות.