ישראל ערוכה להעלאת הריבית בארה"ב?
כיצד תשפיע העלאת הריבית האמריקאית על המשק הישראלי? בטווח הקצר, התעלמות בשוק המקומי אינה צפויה לפגוע במשק הישראלי באופן ניכר. אולם תהליך ממושך של העלאת הריבית מצידה של הכלכלה הגדולה בעולם לא יאפשרו לבנק ישראל להישאר במדיניותו הנוכחית מבלי להכניס את המשק למשבר חמור. דעה
שעות ספורות נותרו עד להודעת הריבית ההיסטורית של הפדרל רזרב. נגידת הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'נט ילן, רמזה בכל דרך אפשרית כי הריבית הולכת לעלות כבר בדצמבר, והזדמנות טובה מזו להעלאת הריבית ככל הנראה לא תהיה לה; נגידים אינם אוהבים לנקוט במדיניות מוניטרית מרסנת ברבעון הראשון של השנה, כיוון שזהו הרבעון החלש ביותר של השנה באופן מסורתי. לאחר מכן מגיעה תקופת הבחירות ולא יהיה שום רצון להרוס את המסיבה של החברים מוושינגטון.
בבנק ישראל מתעקשים כי אל לנו לדאוג מהעלאת הריבית, כיוון שהיא צפויה להחליש את השקל. בדברים שנשאה לאחרונה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, היא אפילו ציינה כי לדעתה השקל עדיין חזק מדי. מבחינתה, שקל חלש יותר יעודד את הייצוא ולכן יתרום לצמיחת המשק הישראלי ולחזרה לטווח האינפלציה הרצוי. היא הוסיפה וציינה כי המדיניות המוניטרית בישראל יכולה להישאר מרחיבה עוד למשך תקופה ארוכה.
נשיא ארה"ב ונשיאת הבנק המרכזי של אמריקה ג'נט ילן. השוק המקומי לא יוכל שלא להגיב לאורך זמן(צילום: AFP)
לא הזמן להעלאת הריבית
שמירה על ריבית אפסית בשעה שבה מתקיימת ריבית גבוהה בארה"ב תביא לנפילה חדה של השקל, אשר אם תימשך תעמיד בסכנה את יציבות האג”ח הארוכות. פיחות השקל אמנם ייטיב עם היצואנים אך ייקר את מרבית המוצרים שאנו קונים ובכך יפגע במרבית האזרחים.
נזכיר כי ענף המסחר והשירותים הוא הגדול שבענפי המשק, ומעסיק מספר עובדים כפול ואף יותר מאלה שבתעשייה ובחקלאות גם יחד. ענפי הייצוא הם ריכוזיים בעיקרם, וריכוזיות זו התעצמה בצל רכישת הדולרים המאסיבית של בנק ישראל, שלמעשה סיבסדה אותם על חשבון כלל האזרחים. אם ב-2007 היו 10 היצואנים הגדולים אחראים ל-37% מהייצוא, הרי שהיום כבר מגיע חלקם ל-50%.
סביר להניח כי מדיניות זו של שמירה על ריבית אפסית לא תעמוד על הפרק בשעת אמת, אך גם האלטרנטיבה של העלאת הריבית בישראל לא מבשרת טובות. ב-6 השנים האחרונות גדלו חובות משקי הבית באופן מטאורי, גידול של יותר מ-50%. רוב החוב נלקח לצורך משכנתאות, שכזכור, מפילות על הלווה את חלק הארי של הריבית כבר בתחילת חייהן. אם יחליט בנק ישראל להעלות את הריבית באופן יזום ועקבי, העלייה בהחזרי החוב של משקי הבית תביא לירידה בכוח הקניה שלהם, בצריכה הפרטית ובפעילות הכלכלית.
נפגע נוסף יהיה שוק המניות, שהיה המרוויח הגדול מהריביות האפסיות ששררו כאן. ריביות אלה גרמו למעבר של חוסכים סולידיים מפקדונות למניות, וכעת הסיכון נופל על כתפיהם. תופעות אלה עלולות להעמיד בסכנה את ה"התאוששות" שנראתה כאן מאז 2009.
נציין כי מלכוד ריביות זה כלל אינו ייחודי לישראל. חלק משמעותי מהצמיחה שהתקיימה במהלך השנים האחרונות במדינות רבות ברחבי העולם התבססה על ריביות אפסיות ואשראי זול שתמרצו את שווקי המניות והנדל"ן, אפשרו גידול בחובותיהן של ממשלות וכעת מעמידים את נגידי הבנקים עם הגב אל הקיר - כל העלאת ריבית תביא לעליה בנטל החוב; במדינות כמו קנדה, אוסטרליה, הודו, סין, בריטניה, שבדיה, נורווגיה ואחרות, מתייחסים באופן גלוי לעליה במחירי הדירות במילה "בועה", אנחנו לא לבד.
כלכלת ישראל אינה מסוגלת להתמודד עם התופעות שיתרחשו בעת העלאת ריבית ממושכת בארה"ב. סביר להניח כי הצעדים שיינקטו ע"י בנק ישראל בתגובה לפעולה מרסנת של הבנק הפדרלי יהיו פאסיביים בעיקרם, וההיסטוריה מלמדת כי סיכוייהם של בנקים מרכזיים למנוע משברים ע"י צעדים מקדימים מוטלת בספק. מסיבה זו, טוב יעשה בנק ישראל אם יאותת לציבור כבר עכשיו על כוונתו לנהוג במדיניות מרסנת והעלאת הריבית, ובכך יאפשר לגופים הפיננסיים ולשחקנים השונים בשוק להיערך בהתאם.
דודו רוז הוא אנליסט ומומחה למסחר בשוק ההון, מייסד בית הספר למסחר בשוק ההון - "סימפל טרייד"
לפנייה לכתב/ת 
ג'נט ילן. לקראת החלטה היסטורית
צילום: MCT
דודו רוז
יח"צ
מומלצים
