למרות הצהרות נתניהו: המלחמה בעוני עוכבה
ההמלצה לתוכנית רב-שנתית התמסמסה, הסיוע הממשלתי מפוקפק, וישראל עדיין בתחתית ה-OECD בלא מעט מדדים. רה"מ התייחס לצעדים שביצע בשש השנים האחרונות, אבל למרות הטפיחה על השכם, המציאות עדיין עגומה
ראש הממשלה בנימין נתניהו הקדיש חלק גדול מנאומו אתמול (ד') במליאת הכנסת למלחמה בעוני והציג את הישגי ממשלתו בתחום: "העוני הוא דבר מר וקשה, ואני שמעתי את הדברים שנאמרו על ידי רבים מכם, גם מהלב, ואני מתייחס לכך ברצינות רבה. אנחנו גם פועלים בעניין הזה. אני קורא: 'מתי תתחיל המלחמה בעוני?'. ובכן, יש לי חדשות בשבילכם. ככל שמדובר על כהונתי כראש הממשלה, מאז 2009, המלחמה הזאת החלה מזמן".
נלחמים בעוני?
דו"ח העוני והפערים החברתיים שערך המוסד לביטוח הלאומי ופורסם בשבוע שעבר, מתאר מציאות שונה. הוא מגלה שהנתונים הקשים שחוזרים על עצמם מדי שנה לא מביאים את הממשלה לגיבוש תוכנית רב-מערכתית עם יעדים מדידים למלחמה בעוני. מאז 2003 ממליצים גופים ממשלתיים - ובהם בנק ישראל, הביטוח הלאומי עצמו והוועדה למלחמה בעוני - לגבש תוכנית שתציב יעד לשיעורי העוני הרצויים, אבל נראה שהממשלה לוקחת את הזמן.
לפי הדו"ח, בנק ישראל הדגיש כבר ב-2003 את הצורך בקביעת יעד עוני. הממשלה דאז לא נענתה להצעה, אך כארבע שנים מאוחר יותר חזרה המועצה לכלכלה על המלצה דומה, והחליפה אותה מאוחר יותר ביעד לצמצום העוני הרב-שנתי לתקופה שבין 2008 עד 2010, שאושר על ידי הממשלה ב-2008.
הנתונים מדו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי:
"לקראת 2010, כשנראה היה שלא יעמדו ביעד, החליטה הממשלה להרחיב את התקופה שבה יש להשיג את היעד עד ל-2013", נכתב בדו"ח. "היעד בסופו של דבר הושג, אם לשפוט לפי נתוני דו"ח העוני של הביטוח הלאומי בשנים 2008 עד 2013, בעיקר בגלל הירידה הניכרת בשיעורי העוני בשנה האחרונה ליעד, שנת 2013. כפי שתואר הן בדו"ח 2013 והן בדו"ח הנוכחי, עוצמת הירידה בעוני ב-2013 נתונה בספק ובכל מקרה הממשלות השונות לא התייחסו בתקופה זו ברצינות ליעד שקבעו בעצמן".
ב-2013 הקימה הממשלה את הוועדה למלחמה בעוני, שהמליצה ביוני שעבר על השקעה של 7.8 מיליארד שקל בשנה במטרה להוריד את שיעורי העוני בכמחצית בתוך עשור, כדי להתאימם לממוצע במדינות ה-OECD. אולם הממשלה לא אימצה מעולם באופן רשמי את ההמלצה ולא קבעה יעד רשמי להורדת שיעורי העוני. בתקציב האחרון הוקצו לא יותר מ-2.5 מיליארד שקל לטובת מימוש ההמלצות.
הממשלה מסייעת?
בהתייחסו לצעדים שנוקטת המדינה כדי לחלץ אזרחים מעוני אמר נתניהו: "אני מדבר על נתונים שמתייחסים לאנשים, ואני מאמין שהמדיניות שלנו שתימשך תשפיע על הילדים, על הקשישים, על משפחות שראשיהן נאבקים לפרנס בכבוד, והמשפחות הללו ירגישו את ההבדל כבר בשנה הקרובה כי נקטנו צעדים ואנחנו נמשיך במאבק להילחם בעוני. זה מאבק של כולנו".
אבל באופן פרדוקסלי, קובעים חוקרי המוסד לביטוח לאומי, בהשוואה בינלאומית מצבה של ישראל טוב יותר לפני התערבות המדינה (תשלום מסים וסיוע בדמות קצבאות). חוקרי הביטוח הלאומי משייכים את ישראל לקבוצת המדינות שבהן רמת העוני גבוהה, "מכאן ששיעורי העוני הכלכלי אמנם נמוכים יותר דווקא בגלל מערכת רווחה לא נדיבה במדינות אלה. הדלות של מדיניות הרווחה היא שדוחפת משפחות עניות לעבודה בשכר נמוך, בין היתר עקב חוסר הגינות, ציות נמוך לשכר המינימום ורמת התאגדות נמוכה".
דורית בירן דקלבאום מהפורום למאבק בעוני: "ראש הממשלה צודק כשהוא אומר שהנתונים מעידים על ירידה באחוזי העוני בישראל לאורך שנות כהונתו. במשך שש השנים האלו יש ירידה של אחוז כל שנתיים. זו ירידה מזערית שנובעת הן משינוי במצב הכלכלי והן מפעולות שהממשלה עשתה לעידוד השתלבות בעולם התעסוקה של אוכלוסיות ייחודיות".
ירידה בעוני משפחות וילדים?
ראש הממשלה נתניהו אמר: "במדד הראשון לגבי המשפחות מתחת לקו העוני, מאז 2009 יש ירידה ברורה עם עלייה קטנה ב-2014. במדד הילדים יש ירידה עוד יותר משמעותית עם עלייה קטנה, קטנה מאוד דרך אגב, ב-2014".
כן, המומחים מסכימים שיש מגמה של ירידה מתונה בשיעורי העוני בקרב משפחות וילדים בשנים 2013-2009 (שהפכה לעלייה מתונה ב-2014). אבל הנתונים גם מגלים שבכל השנים האלו שיעורי העוני היו מבהילים, מהגבוהים בעולם המערבי. 22% מאזרחי ישראל, קבע דו"ח העוני האחרון, הם עניים: 1,709,300 נפשות, 444,900 משפחות ו-776,500 ילדים. הדו"ח מגלה שישראל מדורגת שנייה מהסוף במספר העניים ובמספר הילדים העניים בקרב המדינות החברות בארגון ה-OECD.
גורם בכיר בשירותי הרווחה אומר: "יש מן הצדק בדברי ראש הממשלה. עובדה שאחרי המון שנים השתפרנו טיפה. היינו במקום הכי גרוע והתקדמנו מקום אחד. אבל ב-2014 לא עשו דבר לטובת אנשים החיים בעוני ולא הייתה התקדמות. ב-2015 עשו כמה דברים. עם זאת, בסיכומו של דבר כל מה שעשו זה בזעיר אנפין. אם ישראל רוצה להגיע לממוצע של ה-OECD, יש לה דרך ארוכה מאוד".
דקלבאום מצביעה על נקודה נוספת: "כשראש הממשלה התחיל לכהן מצב העוני היה בשיאו כתוצאה מהתוכנית הכלכלית שהוביל בזמנו שר האוצר נתניהו והמשבר הכלכלי. יחד עם הירידה באחוזי העוני, הנתונים גם מראים שב-2009 אחוז המשפחות הנחלצות מעוני בעקבות מסים ישירים ותשלומי העברה היה 38.3%, ואילו ב-2014 חולצו מעוני רק 35.5% מהמשפחות".
מי קיצץ בקצבאות הילדים?
נתניהו מסביר את העלייה ב-2014 בקיצוץ בקצבאות הילדים - החלטה שהתקבלה בתקופת כהונתה של ממשלתו הקודמת. ברמיזה הוא מטיל את האחריות על שותפו הקואליציוני דאז, שר האוצר יאיר לפיד. "היה תיקון שעשינו, תיקון שעזר לילד השני, השלישי, הרביעי, בכסף, לא גדול, לא מאות שקלים ואת זה הורדנו ב-2014, אתם יכולים לשאול מדוע זה ירד, אתם יודעים יפה מאוד, ואני לא בא כאן להתנגח".
למרות התיקון שנעשה בקצבאות הילדים, קובעים חוקרי הביטוח הלאומי כי "גם לאחר צעדים אלה קצבת הילדים בישראל עדיין נמוכה מהמקובל בארצות ה-OECD, זאת בפרט לנוכח שיעורי עוני ילדים גבוהים יחסית בישראל".
ירידה באי-שוויון?
נתניהו הצביע על הירידה באי-שוויון והפערים החברתיים: "מדד האי-שוויון, יש עלייה משנת 88', לא ראיתי נתונים מלפני זה. עד 2001 זה עולה ואחר כך זה יורד. אבל הירידה הכי חזקה, באופן ברור... מאז 2009".
אבל גם כאן דו"ח המוסד לביטוח לאומי נותן הקשר רחב יותר. השוואת האי-שוויון בהכנסה הפנויה בקרב המדינות המפותחות מציבה את ישראל עם מדד ג'יני הגבוה מממוצע המדד במדינות המפותחות בכ-17%, בסביבת המדינות בעלות מדד ג'יני גבוה - רביעית אחרי מקסיקו,
טורקיה וארה"ב.
הגרפים מראים גם כי בניגוד לדבר נתניהו, נרשמה עלייה לאחר התוכנית הכלכלית של 2004-2003 עת כיהן נתניהו כשר אוצר ונקט צעדים של קיצוץ קצבאות אגרסיבי. "נתניהו יצר שכבה של עובדים עניים כי הוא הביא לכך שאנשים הוכרחו לצאת לעבודה בחלקי משרות ושכר נמוך. בתקופה הזו הפערים התרחבו ונוצר מעמד חדש של עובדים עניים", אומר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד.
לדברי פרופ' לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין ומכון ון-ליר, וסמנכ"לית הביטוח הלאומי לשעבר: "לאחר צעדי נתניהו כשר אוצר שכללו קיצוץ דרסטי בקצבאות הייתה קפיצה בשיעורי העוני. יש אמנם מגמה של ירידה מתונה מאז 2009 אבל הרמה גבוהה ובהשוואה בינלאומית אנחנו מובילים את שיעורי העוני. נדרשת עבודה ארוכה בשיקום הקצבאות באכיפת שכר המינימום ובתחומי הבריאות והחינוך".