רוסיה ואיראן מתקרבות. המשימה: הגנת אסד
מטוסי קרב רוסיים תועדו בבסיסים באיראן לפני שיגורם למשימות תקיפה בסוריה, וייתכן שבקרוב יצטרפו גם מטוסי משמרות המהפכה למערכה למען אסד. אם זה יקרה, צפויה הסלמה בין ישראל לאיראן אם מטוסיהן ייפגשו באוויר
הצטרפות הצבא הרוסי לקרבות בסוריה בספטמבר 2015 העצימה את הממד העל-אזורי של המשבר בסוריה. עם הצטרפות הרוסים לקרבות בסוריה נחלקו מומחים ומשקיפים בשאלה אם התערבות זו משרתת את איראן או דווקא תבוא על חשבונה ותחליש אותה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ניצנים של מחלוקת אסטרטגית בין טהרן לבין מוסקבה סביב התמיכה בבשאר אסד בצבצו בראשית נובמבר האחרון עם הודעת דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זקרובה, שרוסיה אינה מחויבת לשימור שלטונו של אסד באופן אישי לעומת טהרן שנשבעה אמונים לאסד. מפקד משמרות המהפכה האיראניים, מוחמד עלי ג'עפרי, הזהיר מיד שרוסיה אינה רואה עין בעין עם איראן את המשבר בסוריה ושואפת להבטיח רק את האינטרסים שלה עצמה. עלי אכבר ולאיתי, יועצו הבכיר של המנהיג הרוחני העליון של איראן עלי חמינאי, הוסיף שאסד הוא קו אדום מבחינת איראן בסוריה.
בדרך לסוריה עוצרים באיראן
אינדיקציות נוספות לשיתוף הפעולה הצבאי האווירי הגובר בין טהרן לבין מוסקבה היו תמונות לוויין שפורסמו בימים האחרונים במערב שהעידו שאיראן התירה לרוסיה להציב מטוסי קרב שלה, בהם דגם מתקדם של מטוס הקרב סוחוי-34, בבסיס חיל האוויר בהמדאן שבמערב הרפובליקה האיסלאמית כבר בשלהי נובמבר 2015. הצילומים העידו, לדעת מומחים, על כך שאיראן מתירה לרוסיה להחנות את מטוסיה בדרך למשימות תקיפה בסוריה או בחזרה מהן. לצד דיווח זה, פרסם חיל האוויר הרוסי לאחרונה סרטון שבו נראו מטוסי קרב איראניים (F-14) מלווים מפציצים רוסיים מדגם טופולוב, שהשתמשו במרחב האווירי של איראן בדרכם לסוריה.להצטרפות חיל האוויר של משמרות המהפכה למרחב האווירי העמוס ממילא בסוריה, שבו פועלים מטוסי הקואליציה בהובלת ארצות הברית, לצד חילות האוויר של רוסיה, טורקיה ולפי הודאת ראש המשלה בנימין נתניהו גם ישראל, השלכות משמעותיות על הקואליציה בהובלת ארה"ב, ועל ישראל. בשל חוסר התיאום בין חיל האוויר של משמרות המהפכה לבין שני האחרונים, גובר הסיכוי לחיכוך בין הצדדים, ולמעשה להסלמה.
בהקשר הישראלי, מעניין יהיה לראות כיצד תבחר לנהוג ההנהגה האיראנית אם ישראל תתקיף בעתיד שיירה של חיזבאללה מתחת לאפם של מטוסיה בסוריה, וזאת במיוחד בצל שיתוף הפעולה האווירי הגובר בין איראן לבין רוסיה. יש לזכור בהקשר זה שאיראן מנסה לפצות על נחיתותה הטכנולוגית - ועל כך תעיד השבתת חלק ממערך מטוסי מיג 29 באיראן במשך שנים בשל בעיות טכניות וחסר בחלקי חילוף - ועל נחיתות טייסיה לעומת מקביליהם הישראליים והמערביים באמצעות אסטרטגיית הלוחמה הא-סימטרית. כפי שהצהירו בכירים בחיל האוויר האיראני, במרכזה של תורת לחימה זו עומדת התפיסה שבאמצעות פעולות הקרבה ("מסירת נפש") יוכלו טייסי איראן לנחול הישגים אפקטיביים למרות יכולותיהם הנחותות בקרב לעומת יריביהם. ברקע לכל זה דיווחים בתקשורת האיראנית שאיראן מכניסה לשימוש מבצעי גם כלי טיס בלתי מאוישים מתאבדים.
ישראל והמערב צריכים אם כן להיערך למציאות חדשה בסוריה שבמסגרתה יגבר הסיכוי להסלמה עם איראן, המחשיבה את סוריה כמחוז אסטרטגי רב ערך שעבורו היא מוכנה להיאבק בחירוף נפש. כתגובה ישראלית ראשונה כבר הצהיר אלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, שישראל לא תגיב בנושא כל עוד מטוסי איראן לא יפעלו נגדה.
בהיעדר מנגנון תיאום והסדרה בין ישראל לבין איראן, ספק אם הסדר שכזה ישכך את החיכוך המסתמן וההסלמה הפוטנציאלית שהוא מכיל. שאלות קריטיות שעולות כאן הן האם צריכה ישראל לשמר את מדיניות אי התערבותה במשבר סוריה הגם שעשרות מטוסי קרב איראניים צפויים לתקוף בה יעדים של "המדינה האיסלאמית" (דאעש) והמורדים? וכיצד צריכה ישראל להיערך כך שתוכל לסכל את ניסיונות חיזבאללה להעביר אמצעי לחימה מתקדם מסוריה ללבנון, גם במציאות החדשה הצפויה, ולשמר את ההבנות והתיאום שהושגו עם רוסיה גם בצל שיתוף הפעולה הצבאי המתהדק בינה לאיראן.
יוסי מנשרוף הוא דוקטורנט בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה וחוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי
לפנייה לכתב/ת 
