למה אנחנו אוהבים לשנוא?

בשיתוף קבלה לעם

מנגנון השפע

יש ביחסים הטובים בינינו מקור של תענוג בלתי מוגבל, ורק השנאה בינינו חוסמת אותו. המנגנון הפנימי שמניע אותנו הוא פשוט: מקסימום הנאה במינימום מאמץ. אנחנו עושים רק את מה שגורם לנו הנאה או מה שמפחית את הסבל. זאת תפיסת העולם שעמה נולדנו, והיא מאפשרת לנו "לקלוט" רק את מה שמועיל לנו (3). היחס האגואיסטי שלנו לחיים כולא אותנו בתוך עולם צר ומוגבל.

מפלס השנאה בינינו חצה את כל הקווים האדומים השנה(מתוך ידיעות אחרונות)

הנאות החיים שלנו הן זמניות ובנות חלוף. עוד לפני שסיימנו ליהנות מהתענוג הנוכחי, אנחנו כבר חושבים על ההזדמנות לתענוג הבא. ומרגע שהשגנו את הדבר, עוצמת ההנאה ממנו מתפוגגת. אנחנו מתמלאים, מתרוקנים, רוצים עוד ורצים אחר העונג הבא (4). האושר או הסבל שלנו נמדדים בהתאם לתחושות הסיפוק שלנו. כשאיננו מצליחים לספק את הרצון שלנו אנחנו מתוסכלים. לעומת זאת, ברגעים המועטים בהם אנו חווים הצלחה, אנחנו מאושרים (5).

איך מגלים את התענוג?

אנחנו רוצים להרגיש מסופקים כל הזמן, אבל החושים שלנו מוגבלים. חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך להרחיב את החושים שלנו ולקבל תענוג בלתי מוגבל (6).

בפועל, חכמת הקבלה לא דורשת מאיתנו לשנות שום מהלך באורחות חיינו. אנחנו ממשיכים את החיים כהרגלם, אלא שאנחנו רק נפטרים מכל הבעיות, הדאגות והטרדות שהעיקו עלינו, וחיים טוב יותר, יפה יותר ובריא יותר. כל שעלינו ללמוד הוא איך לקבל את ההנאה ממקור התענוגים שנמצא בינינו (7).

העולם נברא בשבילי

נסו להיזכר בהרגשה הקסומה שחוויתם כשקניתם מתנה לילד שלכם או לאדם שיקר ללבכם. כמה כיף היה לראות אותו נהנה ממנה! אם היינו מתייחסים כך לכל הסובבים אותנו, אז הייתה לנו אפשרות להנאה אינסופית. על זה בדיוק מדברת חכמת הקבלה. הבעיה היא איך לאהוב את כל הסובבים אותנו? (8) בואו נתחבר ונחוש ביטחון, בואו ננסה להרגיש את הזולת כמו את האהוב עלינו, ונעשה את החיים שלנו יותר טובים. כמו שבחיים העכשוויים שלנו אנחנו נהנים מלקבל, כך אנחנו רואים שאפשר ליהנות מהנתינה. התנאי הוא שעליי לאהוב את הזולת, ואז מהנתינה לו אני נהנה (9).

ד"ר מיכאל לייטמן (PhD) עומד בראש ארגון "קבלה לעם" העולמי. מדי יום מעניק ד"ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66 , ובימי ראשון בשעה 20:00 עונה על שאלות המאזינים ברדיו 103FM .

מראי מקום:

מראי מקום:

1. "האחדות החברתית - מקור לכל אושר ולכל הצלחה. הפירוד ביניהם הוא המקור לכל פורענות ומקרים רעים" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "החירות").

2. "הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם, מאיש לרעהו נובעות מן ההעדר. כי הן כולן מתחייבות מן הבורות, כלומר מהעדר ידיעה. אילו היה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שנגרם לעצמו ולזולתו. כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשנאה ומתבטלת פגיעתם של בני אדם זה בזה" (הרמב"ם, "מורה נבוכים", חלק ג', י"א).

"התקווה היחידה היא לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את האהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפיים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים לדבר" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "היחיד והאומה").

3. "ונודע לחכמי הטבע, אשר אפילו התנועה הקטנה ביותר, לא יניע האדם מבלי להטיב מה את עצמו. למשל, כשאדם מטלטל את ידו מהכיסא אל השולחן, הוא משום שנדמה לו, שבהניח ידו על השולחן, יהנה ביותר. ואם לא היה נדמה לו כזה, היה עוזב את ידו על הכיסא בכל שבעים שנותיו, מבלי להניעה ממקומה. ואין צריך לומר לטרחה גדולה" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "השלום").

4. "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו" (מדרש קהלת רבה, א', י"ג).

5. "אם נקבץ את כל שיעורי התענוג שמשיג האדם במשך שבעים שנותיו לצד אחד, ונקבץ את כל הצער והייסורים שסובל לצד השני, עד כדי שאילו היה החשבון לנגד עיניו - היה מעדיף שלא להיוולד" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "השלום בעולם").

6. "חכמת האמת מלמדת אותנו את האחדות העולמית, את הצד של השיווי שיש למצוא בהוויה כולה עד למעלה למעלה, לדימוי הצורה ליוצרה, ואיך ללכת בדרך אורה זו בלי מכשול" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש ב'", שצ"ג).

7. "עיקר החיות והקיום והתיקון של כל הבריאה, על ידי שבני אדם שמשונים בדעותיהם נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום" ("ליקוטי הלכות", ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד').

"בשעה שהאדם ממאס כל קבלה עצמית, נמצא שמטייל לחופשי בעולמו של הקב"ה, ומובטח שלא יארע לו כאן שום נזק ותקלה לעולם. שהרי כל הנזקים מורגשים ובאים לאדם, רק מבחינת הקבלה עצמית, המוטבע בו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "מהות הדת ומטרתה").

8. "טבע האדם - שיש בו אנוכיות" ("נתיבות שלום", דף קפ"ח).

"קשה העניין לצוות על אדם שיאהב את חברו כמו שאוהב את עצמו, מפני שזה דבר הנמנע בטבע" ("תורה תמימה", ויקרא י"ט).

9. "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר - בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם" (פרקי אבות, ה', ט"ז).

"אנחנו חייבים במידת אהבה יתרה ונפלאה איש לרעהו" (הראי"ה קוק, מאמר "תעודת ישראל ולאומיותו").

"המזון הנצחי הוא מהנתינה לזולתו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "השפעה ותענוג").

10. "בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה. אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לה' והשפעה לבריות" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "מהות הדת ומטרתה").

11. "הציווי שנצטווינו לאהוב זה את זה כמו שאנו אוהבים את עצמנו, ושתהיה חמלתי ואהבתי לאחיי באמונה כאהבתי וחמלתי לעצמי, בממונו וגופו וכל מה שיש לו או שהוא חפץ, וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו כמוהו, וכל מה שלא ארצה לעצמי או לידידי, לא ארצה לו כמוהו, והוא אמרו יתברך: 'ואהבת לרעך כמוך'" (ספר המצוות, מצוות עשה ר"ו).

12. "בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון, אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח, בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאיתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", "הקדמה לספר הזוהר", י"ט).