אם תרצו, תגידו שלום לדמוקרטיה
באקלים הנוכחי של נטילת החוק לידיים על ידי מנטרלים מטעם עצמם, מדובר בהתרת דמם של המסומנים. מדובר בהוצאת דין רודף. השעה היא שעת חירום, הרשויות אינן פועלות לעצור את סייעני הטרור, למה אתם מחכים?
אני מאמין אדוק בחופש הביטוי. אני מאמין גם שהשיח הפוליטי לא צריך להיות סטרילי. בחברה חופשית שיש בה מחלוקות עמוקות על עניינים מהותיים, השיח הפוליטי יכול לכלול התבטאויות חריפות. אני חושב, למשל, שמותר במדינה חופשית להעביר ביקורת על נשיא המדינה ולהאשים אותו ברדיפת פרסום ואפילו בביזיון מוסד הנשיאות. אני חולק על הטענות הללו, אבל לא על הזכות להשמיע אותן.
עוד בערוץ הדעות:
מה שאי-אפשר לעשות בחברה דמוקרטית הוא להציג את יריביך, אזרחים שומרי חוק הפועלים על פי חוק, כבוגדים, כסוכנים זרים וכמשתפי פעולה עם הטרור. זה בדיוק מה שקמפיין "השתולים" של ארגון "אם תרצו" עושה. הקמפיין המתועב הזה הוא נקודת שפל בשיח הפוליטי הישראלי. בסרטון שפירסם "אם תרצו" מוצג מחבל מניף סכין ומיד אחריו סדרה של פעילים בארגוני זכויות אדם המכונים "שתולים", וקובע: "כשאנחנו נלחמים בטרור, הם נלחמים בנו".
משהו בשפה הוויזואלית של הסרטון ובמודעות שפורסמו בעיתונים מזכיר הוצאה אל מחוץ לחוק בתקופות אחרות ובמשטרים אחרים: הנה הבוגדים. בגללם מתים אנשים. חייבים לעצור אותם בטרם יישפך עוד דם. אם הרשויות לא יעשו זאת בדרך של חקיקה, כפי שאנחנו, ב"אם תרצו" דורשים, לא תהיה ברירה אלא לעשות זאת בדרכים אחרות. כל מה שחסר הוא הכותרת: "מבוקשים, חיים או מתים".
באקלים הנוכחי של נטילת החוק לידיים על ידי מנטרלים מטעם עצמם, מדובר בהתרת דמם של המסומנים. מדובר בהוצאת דין רודף. השעה היא שעת חירום, הרשויות אינן פועלות לעצור את סייעני הטרור, למה אתם מחכים? כאשר משתמשים בשפה הזאת, יימצאו כאלה שלא יחכו.
אני מבקש להזכיר לכם שאף אחד לא קרא במפורש לרצח יצחק רבין. מספיק היה לציין שהוא אינו ראש ממשלה שנבחר כחוק הפועל מכוח סמכויותיו אלא בוגד המבקש להביא לחורבנה של מדינת ישראל, שהוא סייען טרור, שהוא אחראי למותם של יהודים. אחר כך נמצא כבר מי שהבין את הרמז.
אני מבקש להזכיר לכם שבמהלך ההיסטוריה היינו אנו, היהודים, לא פעם קורבן של שיח ההוקעה הזה. לא צריך היה לקרוא במפורש לרצח יהודים. מספיק היה להכריז שהיהודים הם סרטן בגוף האומה, שהם גיס חמישי הפועל בשם "היהדות הבינלאומית" או "המעצמות הזרות" או "זקני ציון". מספיק היה לציין שהיהודים "שתולים". במוקדם או במאוחר נמצאו מי שהסיקו את המסקנות.
דמוקרטיה אינה יכולה לשאת סוג כזה של שיח. אם בני אדם אינם אזרחים נאמנים אלא סוכנים זרים וסייעני טרור, הדרך הראויה לטפל בהם היא באמצעות מערכת החוק והמשפט, באמצעות תלונה במשטרה. בגידה היא פשע. סיוע לטרור הוא פשע. מאבק לגיטימי למען זכויות אדם: מאבק נגד עינויים, נגד עיוות דין ונגד הפרות חוק בידי חיילים, אינו פשע.
ההפך הוא הנכון: מאבק למען זכויות אדם, נגד פגיעה בחפים מפשע, גם בצד האחר, הוא מילוי חובה אזרחית מן השורה הראשונה. אזרחים שמאמינים כי הם פועלים על פי חוק למניעת עוול הם אזרחים טובים, גם אם לא נעים לשמוע את האמירות שהם משמיעים.
הקמפיין של "אם תרצו" לא מפחיד אותי - הוא מגעיל אותי. מה שמפחיד אותי הוא הנכונות של חלקים הולכים וגדלים בחברה לקבל כלגיטימית את הדה־לגיטימציה של כל ביקורת, ולראות בקמפיין התועבה הזה ביטוי מקובל של השיח הדמוקרטי בישראל ולהגן עליו. אם תרצו, תגידו שלום לדמוקרטיה.
לפנייה לכתב/ת 
