מה מלמד אותנו יוסף על ניהול כלכלת הבית?

פרשת ויגש מציגה לנו את סיפור החשיפה של יוסף לאחיו והבאת יעקב למצרים, ותהליך ההלאמה של נכסי מצרים לפרעה. בשני הסיפורים ניתן למצוא כלי עבודה פרקטי לניהול נכון של כלכלת משק הבית. יואל קופלנד מגיש את פרשת השבוע הכלכלית

יואל קופלנדפורסם: 18.12.15 , 09:36

פרשת ויגש מציגה לנו שני סיפורים עיקריים - סיפור החשיפה של יוסף לאחיו והבאת יעקב למצרים ותהליך ההלאמה של נכסי מצרים לפרעה (מכירת הבהמות, הקרקעות ופיזור האוכלוסייה בערים). שני סיפורים אלה אינם בהכרח קשורים זה לזה, אך ניתן למצוא בכל אחד מהם כלי עבודה פרקטי לניהול כלכלת משק הבית.

טורים נוספים של פרשת שבוע כלכלית:

הפיתרון למינוס: לחסוך לבר מצווה מהלידה

פרשת וישב: על המחיר האמיתי של החוב

טיפ להצלחה מיעקב אבינו: מחשבות חיוביות

לאחר התרגיל של יוסף בהטמנת הגביע שלו באמתחת בנימין - מגיעים האחים חזרה לבית יוסף ויהודה פורש בפני יוסף את השתלשלות האירועים מהרגע שירדו למצריים ועד למעמד הזה של חזרתם ליוסף.

(צילום: shutterstock)

אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח: וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ:וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו: וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת:וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי: וַיְהִי כִּי עָלִינוּ אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וַנַּגֶּד לוֹ אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי: וַיֹּאמֶר אָבִינוּ שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל: וַנֹּאמֶר לֹא נוּכַל לָרֶדֶת אִם יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ וְיָרַדְנוּ כִּי לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ וְאָחִינוּ הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ:וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי: וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה:וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה:

חשיפה זו של יהודה שוברת את יוסף: וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו. ויוסף מתוודע לאחיו ומספר לו את הקורות אותו מאז שמכרו אותו למדיינים ועד שהגיע לכס המלוכה.

בהיבט כלכלי-משפחתי - תהליך החשיפה הינו אחד התהליכים המורכבים יותר בעבודה בתוך המשפחה. חשיפת הנתונים הכלכליים יש בה מספר מישורים של פגיעות. במישור הנתונים - אנו נוטים להחביא את האמת ולא לחשוף באמת מה מצבנו הכלכלי. גם לעצמנו אנו מתכחשים לעיתים באשר למצב האמיתי. תהליך חשיפה מאמת אותנו עם מציאות שלא תמיד פשוטה לקבל ולהכיל.

במישור המשפחתי - במשפחות רבות בישראל אין תמיד מידע שעובר בין שני בני הזוג באופן שבו כל אחד יודע מה בן/בת זוגו מוציא. חשיפה של כלל ההוצאות יכולה לגרום לעיתים לאי נעימויות בין בני הזוג. במישור היעוצי - כאשר משפחה לוקחת יועץ כלכלי עליה לחשוף בפניו את נתוניה וזה בהחלט לא פשוט.

יהודה ניגש ליוסף וחושף את מטרותיו, מגלה את הסיפור המלא והאמיתי של מה שקרה ומודה גם על הטעות במכירת יוסף. האומץ שיהודה מפגין בחשיפתו מול יוסף כאשר ידו על התחתונה (שכן יוסף הוא השליט ויהודה נמצא בעמדה נחותה כנמא אשם בגניבה של אחיו הקטן ובכל זאת הוא נעמד מול יוסף). גם יוסף מפגין אומץ בגילוי הלב שלו. שני האחים מלמדים אותנו שיעור גדול וחשוב בתהליך של התמודדות מול שינוי - גילוי האמת וחשיפתו.

סדרי עדיפויות - ביטוי של ערכי המשפחה

בסוף הפרשה אנו מוצאים את המשך סיפור הרעב במצריים. הכסף נגמר לעם, והם נאלצים למכור את בהמתם לפרעה. לאחר מכן, את הקרקעות ולבסוף את עצמם כעבדים, כאשר יוסף משית עליהם רק להתפזר בערים השונות וגובה מהם מס של 20% על ההכנסות שלהם. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה: וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם:

בפרשייה זו ניתן ללמוד מספר שיעורים בכלכלה, במיסוי, בהלאמה ובתחום התערבות הממשל בשוק החופשי. אבקש לתת היבט נוסף לשיעור הראשון שזה עתה הסתכלנו בו ולהוסיף כלי נוסף והוא קביעת סדרי עדיפויות. יוסף יכול היה מראש לקנות את העם לעבדים ובכך לספק להם מזון ולגבות מסים גבוהים ולהתעשר באופן מהיר יותר. כאשר בונים תקציב ומסתכלים מהיכן אפשר לצמצם בהוצאות פורסים את סך ההוצאות לרשימה של 3 טורים. הכרח - לא נוגעים, רצוי, מותרות. ואת סעיפי התקציב הביתי מפזרים בשלוש הטורים הללו. האופן שבו פורסים הוא סובייקטיבי לכל משפחה. את הצמצום מתחילים מהמותרות, ואם אין מספיק ביחס להכנסות עוברים לרצוי. כך גם יוסף אשר מתחיל בלקיחת הבהמות ורק לאחר מכן הקרקעות ולבסוף הוא אינו מעוניין בקניית העם אלא בפיזורם למעט אדמות הכהנים שנשארו לכהני מצריים - לא נוגעים. רק לאחר שאין יותר בהמות למכור למצריים יוסף עובר לקרקעות כיון שהוא מבין שקרקע נמצא בסדר עדיפות גבוהה יותר לעם.

סדרי עדיפויות הם ביטוי של ערכי המשפחה, של היסודות שעליהם המשפחה מבקשת לייסד את ערכיה. מי בחינוך, מי בפנאי ובילויים משפחתיים, מי בהעשרה וכן הלאה. קביעת סדרי עדיפויות במשפחה הינו תהליך הכרחי להצלחת ניהול כלכלת משק בית ורק ע"י חשיפה אמיתית כפי שראינו לעיל, ניתן גם לדון על ערכי המשפחה ולקבוע לפי הערכים על מה מוותרים ועל מה לא, מה מותרות ומה הכרחי.

הכותב הינו מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו