ללא זהות, ללא נשמה / על הדחת מכבי ת"א מהיורוליג
הדקות האחרונות מול דרושאפקה היו מכוערות, אבל הן לא היו פארסה. לא בעולם חוקי הספורט. לעומת זאת, להיות מודח על ידי קבוצה סתמית, עם סגל בינוני וללא תוכן או זהות – זו כבר פארסה. והיא מסכמת בצורה מדויקת את העונה של מכבי ת"א. שרון דוידוביץ' על ההווה והעתיד הצהוב
המראות אמש (ה') בטורקיה בניצחון/הפסד 66:70 של מכבי ת"א על דרושאפקה, היו בהחלט לא נעימים. לא בשביל ערבים כאלה מישהו המציא פעם את משחקים אולימפיים ספורטיביים ביוון העתיקה, ולא לשם משחקים כאלה הגה ג'יימס נייסמית' את הכדורסל.
מכבי ת"א הודחה מהיורוליג
אנטי-ספורט: מליניאק על הפארסה בטורקיה
שמעון מזרחי לא חש צורך להתנצל על הדקות האחרונות
מכבי, תשנני: אלה היריבות שממתינות לצהובים ביורוקאפ
מי אשם בפארסה? מי צריך ללכת הביתה? אנחנו רוצים לדעת מה דעתכם על מכבי ת"א. כתבו, ואנחנו נפרסם
אבל אם הלכתם לישון בתחושת גועל ובבוקר עדיין התהלכתם בבית בחוסר נוחות – כנראה שלא הייתם מעולם חלק מתחרות ספורט.
היו מקרים דומים (לא רבים במיוחד) כאלה בכדורסל, היו מקרים כאלה למכבי ת"א (זאגרב 99), היו מקרים רבים גם בכדורגל, שם בדרך נס שתי קבוצות שהיו זקוקות לנקודה כדי להעפיל, השיגו נקודה והעפילו.
האשמים והאחראים לפארסה, אם כך אתם מתעקשים לקרוא לה, הם המארגנים. ראשי היורוליג שקבעו את התקנון. מכבי ת"א אכן הייתה שותפה למצב אבסורדי, אבל לא ביצעה שום פשע. היא לא העלימה מס וגם לא טענה שהיא לא גרה בישראל. בסך הכל רצתה להשתמש בכל הכלים האפשריים לנצח את השיטה.
מחפשים סמליות
יש סמליות גדולה מאוד בהפסד הזה של מכבי ת"א. אבל לא, למרות הצקצוק הצדקני ששטף את הארץ, הסמליות אינה נעוצה בדרך בה הכל נגמר. הסמליות לעונה המביכה כל כך, נמצאת דווקא בזהות היריבה.
דרושאפקה היא קבוצה שכל ייעודה ומטרתה כוונו למשחק הזה. קבוצה בינונית וחסרת חשיבות בארצה, שקיבלה כוח בלתי נגמר של תאגיד שרכש אותה, עדיין נכשלה מקצועית ובכל זאת זכתה בכרטיס ישיר ליורוליג. כמובן הודות לקשרים החמים של התאגיד ליורוליג, הליגה בה הוא משמש כספונסר. קבוצה שהחליפה 13 שחקנים בקיץ, שלמרות תקציב ענק בנתה סגל בינוני ומשעמם, שיש לה גרעין של 500 אוהדים וכל השאר מקבלים כרטיסים חינם.
בקיצור, אם לא הבנתם – הסמליות לעונה המאכזבת היא העובדה שמכבי ת"א, זו שמתיימרת להיות בעלת רוח מועדון, זו שתמיד טוענת כי היא מייצגת משהו או מישהו, שהיא מייצגת אותך גם אם אתה לא רוצה שהיא תייצג אותך, שיש בה נשמה ואמונה – הפסידה והודחה בבושת פנים לקבוצה חסרת זהות ונשמה. קבוצה מסחרית גרידא שהיא שעשוע לכל היותר.
ושם נמצא העתיד של מכבי ת"א. במקום ללא נשמה, אבל במקום מובטח ל-10 השנים הבאות ביורוליג, שכנראה יגדל מתישהו ל-178 השנים הבאות, ללא כל קשר להישגיה בליגה המקומית או בליגה האירופית החדשה שנוצרה. קבוצה שתהפוך באופן רשמי לשעשוע נטו עבור אנשיה ואוהדיה, ורק עבורם.
וזה לא ישנה במשהו שעדיין מדובר במועדון הספורט הגדול, המסודר והמצליח בישראל. שהיא כמעט בוודאות תחזור להיות גדולה גם ביבשת אירופה. שבעוד 5 שנים, מי יודע, אולי בעוד שנתיים, היא תכניס לארון הדחוס עוד גביע מפואר. אבל את התהליך האיטי והכואב לא ניתן לעצור.
ההיכל שייך למנויים ופחות לאוהדים, יותר אוהדים ותיקים מתנתקים מהקבוצה מאשר אוהדים צעירים מתחברים, הרייטינג ננגס בעדינות (אלא אם זוכים בגביע נכסף, ואז מדינה שלמה עולה על טרמפ אחד גדול), ההתמקדות היא באזרוח זרים ולא בגידול מקומיים, יש שירת תקווה אבל אין זהות ישראלית.
מכבי ת"א לא עלתה לטופ 16? לא נורא. היא תהיה בטופ 16 בשנה הבאה. ובזו שאחריה. ולא הרבה ישתנה כלפי חוץ. ימי חמישי יהיו רועשים, התקשורת תמשיך לנהור מכוח האינרציה והכל יראה אותו דבר, לפחות למראית עין. כי בפנים, בנפש, כבר לא נשאר יותר מדי.
מסכימים? בואו לדבר על זה בעמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ' , או בטוויטר
לפנייה לכתב/ת 
