נועם בן ה-18 זכה לייצג את ישראל באירועי פרס נובל
נועם יונגרמן זכה בתחרות מדענים צעירים בזכות מחקר שערך בפיזיקה. הפרס: השתתפות בכנס בינלאומי שנערך כחלק מאירועי פרס נובל בשטוקהולם. בשבוע שעבר הוא שב ארצה וסיפר ל-ynet על החוויה, על המחקר ועל תוכניותיו לעתיד
צפו בהסבר של יונגרמן על המחקר שביצע:
"אסור לקום כשהמלך יושב"
כנס המדענים הצעירים, בו יונגרמן השתתף, הוא חלק בלתי נפרד מאירועי פרס נובל, המתקיימים בבירה השוודית. בהתאם לכך, נדרשו יונגרמן ושאר הנציגים הצעירים מרחבי העולם, ללמוד את המנהגים הרשמיים, וכמובן להתלבש בהתאם.
"זכינו להכיר מקרוב את התרבות השוודית, והשתתפנו בכל האירועים שמארגנת קרן פרס הנובל לרבות הטקס המרכזי שבו המלך העניק את פרסי הנובל, נפגשנו עם הזוכים וגם השתתפנו בארוחה הרשמית שהתקיימה אחרי", מספר יונגרמן על החוויה, "טקסי פרס הנובל הם אירועים רציניים ביותר, וזה אומר שחייבים ללמוד לאכול ברצינות גם כן - אז עשו לנו שיעור על אכילה נכונה. זה לא משהו שציפיתי לו, ולמרות שהיה קצת מוזר, היה גם די משעשע. למשל כשאוכלים מרק - חייבים להזיז את הכפית כלפי חוץ ואף פעם לא כלפי פנים. אסור לקום בזמן שהמלך יושב או לשבת לפני שהמלך יושב, או להתחיל לאכול לפני שהמלך מתחיל".
יונגרמן אומר כי העובדה שהוא מייצג את ישראל, עוררה סקרנות בקרב הנציגים האחרים: "האמת שכולם היו מאוד נחמדים, אבל הנושא עלה כמה פעמים. הייתה מישהי ששאלה אותי מה זה בכלל הסכסוך וכמה פעמים יצא לי להסביר. שאלו אותי אם מסוכן להיות בארץ. עניתי שנכון שלפעמים מפחיד כי שומעים דברים בחדשות, אבל בסופו של דבר זה משהו שלומדים לחיות איתו ולא משהו שנותנים לו להשתלט על כל החיים".
"עתודת המדענים בישראל"
המחקר שאותו ייצג נועם בשטוקהולם מבוסס על עבודת המחקר שאותה כתב במסגרת לימודיו בתיכון למדעים ואמנויות בירושלים במגמות פיזיקה ומחשבים
"כתבתי עבודת מחקר בליווי מנחה מטעם האוניברסיטה העברית שבה חקרתי אינטראקציה בין נוזלים בתהליך שנקרא איצבוע צמיגי", הוא מסביר, "למעשה זו אינטראקציה בין נוזלים עם צמיגויות שונות שיוצרות מבנים בעלי מורכבות מרחבית מאוד גבוהה. נוצרות שלוחות שנראות כמו אצבעות ובעצם המבנים של השלוחות האלו נקראות אצבעות.
"מה שמעניין באצבעות האלו שהן יוצרות דמיון עצמי, הולכות וגדלות עם התופעה ובאיזו שהוא שלב הן חוזרות על התהליך ומתפצלות לאצבעות קטנות יותר ומתקבל מבנה שככל שאתה מסתכל ועושה זום-אין, אתה רואה את אותם המבנים חוזרים על עצמם שוב ושוב בסדרי גודל שונים. זו תופעה די מגניבה ומעניינת. רציתי להבין מה הפיזיקה מאחורי זה, ומצאתי לזה הסברים מעניינים".
ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, תולה תקוות ביונגרמן ובצעירים שכמותו. "בתחרות הציגו כמאה תלמידים מצטיינים את עבודות המחקר שנעשו, במקרים רבים במעבדות של המדענים הבכירים ביותר בישראל. נערות ונערים אלו, ונועם בראשם בשנה זו, הם עתודת המדענים של מדינת ישראל בעתיד הלא רחוק", הוא אומר, "למדינת ישראל, הרוצה לשמר את מעמדה כאומת סטארט-אפ, יש אינטרס מהמעלה הראשונה לטפח נערות ונערים אלו ולהגדיל משמעותית את מספרם".
יונגרמן, שסיים את לימודיו בתיכון, עתיד להתגייס ליחידה מסווגת בחיל המודיעין ובינתיים מעביר את זמנו כמתכנת בחברת סטארט-אפ. על תכניותיו לעתיד הוא אומר: "אני חושב שהעתיד שלי עוד רחוק, אבל מעניין אותי להשאר באקדמיה ולהמשיך ללמוד ולחקור ואולי יום אחד להיות פרופסור".
לפנייה לכתב/ת 
