עוקף דת: מה מעמדם של נישואים אזרחיים?
כמות לא מבוטלת של ישראלים מתחתנים בחו"ל, חלקם מתוך בחירה וחלקם בלית ברירה. מהו מעמדם בישראל וכיצד הם יכולים להתגרש במקרה הצורך?
נישואים אזרחיים הם כאלה שמעמדם נקבע על ידי רשות אזרחית ולא על ידי מוסד דתי. החל מן המאה ה-17 זכו נישואים אזרחיים להכרה במדינות המערב, וכיום יש בהם הכרה אוניברסלית. כל מדינה מחזיקה במרשם אוכלוסין שבו רשום גם המעמד האישי, וברוב המדינות נהוג לרשום זוגות כנשואים גם כשלא התקיים טקס דתי. אלא שבארץ, כמובן, המצב שונה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- מוות במרתון: עיריית תל אביב ערערה - וניצחה
- אב סירב לשלם מזונות וטען: "הבן שלי מרדן"
- אחרי 15 שנה: אלמנת איש שב"כ תקבל הטבות
- המחסום ירד על רוכבת – הקיבוץ והמתקין יפצו
במדינת ישראל לא ניתן לערוך נישואים אזרחיים. החוק מתנה את רישומו של זוג כנשוי בכך שהנישואים ייערכו בטקס דתי מוכר (יהודי אורתודוקסי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי וכדומה), ורק בין איש ואישה מאותה דת.
עם זאת, החוק גם מכיר בכך שאם זוג מוכר כנשוי במדינה זרה בטקס אזרחי, מדינת ישראל תכיר בו כזוג נשוי לעניין מרשם האוכלוסין, גם אם לא נישאו בטקס דתי.
מבחינת המעמד האישי ומערכת בתי הדין, מעמדם של נישואים אזרחיים הוא אחד משנים: או שאין להם תוקף כלל ואז לא נדרש גט, או שנדרש מה שנקרא בעגה ההלכתית "גט לחומרא", למען הסר ספק.
גט לחומרא או התרת נישואים
כיום אפשר לסווג את הזוגות שנישאים אזרחית לשניים: זוגות שהתגוררו בחו"ל ונישאו אזרחית במקום מגוריהם ועלו לארץ; או בני זוג שנסעו לחו"ל בשביל להתחתן וחזרו ארצה.
בנוגע לקבוצה הראשונה, בפסק דין תקדימי של בית הדין הרבני הגדול קבע הדיין שלמה דיכובסקי כי נישואים אלה מוכרים על ידי ההלכה כ"נישואי בני נח", וניתן להתירם על ידי מתן פסק דין לגירושים. כלומר, יש אפשרות להיפרד ללא גט, וללא צורך בהסכמת שני בני הזוג, אלא על ידי פסק דין של בית הדין הרבני.
העילות למתן פסק דין זה אינן העילות על פי ההלכה. בית הדין מסתפק באבחון המצב בין בני הזוג וחוסר הסיכוי לשלום בית. משמעות התרת הנישואים היא גירושים לכל דבר ועניין, ללא כל צורך בגט פיטורין. בג"ץ בנשיאותו (בדימוס) של השופט אהרן ברק (2232/03), הכיר בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני להתיר את הנישואים האזרחיים.
עם זאת, יש לשים לב לכך שפסיקת בית הדין הרבני הגדול אינה פסיקה המחייבת את בתי הדין האזוריים, וישנם דיינים הקובעים כי יש לראות בנישואים אזרחיים כ"ספק נישואים כדת משה וישראל", ולכן נדרשים בני הזוג לגט לחומרא.
המאולצים
הקבוצה השנייה היא כאמור זו של בני זוג שמתוך אילוץ אין באפשרותם לערוך נישואים דתיים במסגרת הדין הדתי משום מגבלות ההלכה (למשל פסולי חיתון, כהן וגרושה וכדומה). זוגות אלה נחשבים "נשואים לחומרא" מבחינה הלכתית.
במקרה של עיגון עקב סרבנות בלתי מוצדקת למתן הגט, או עקב היעלמותו של אחד מבני הזוג, בית הדין ישקול את התרת הנישואים ללא מתן גט.
הקבוצה השלישית והאחרונה היא זו של זוגות מעורבים: יהודי ובן דת אחרת. במקרים אלה בית המשפט העליון הוא שמכריע איזה בית דין - דתי או אזרחי - יבצע את התרת הנישואים.
ומה לגבי המזונות?
בנוגע למזונות אישה (ובשונה ממזונות ילדים), עד לאחרונה ההלכה הייתה כי בניגוד לנישואים כדת משה וישראל, בנישואים אזרחיים אין זכות אוטומטית לאישה לתבוע מבעלה לפרנס אותה.
אולם, בפסיקה חדשנית של בית המשפט העליון נפסק כי ניתן לחייב את הבעל במזונות אישה מכוח דיני החוזים (רע"א 82256/99) גם ללא קביעה בשאלת הסטטוס של בני הזוג.
וכן לעניין יחסי ממון: בנישואים אזרחים בני הזוג כפופים להסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג.
עולה כי בני זוג יהודים, אזרחי ישראל ותושביה, נדרשים להתרת הנישואים בבית הדין הרבני באמצעות פסק דין או גט. לעניין ההיבטים הממוניים, ניתן לחייב את הבעל במזונות אישה, וחלוקת הרכוש תתבצע בהתאם לאיזון משאבים, הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד ד"ר גיל גרשון
טבעון עוסק בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
